השם רז גל-אור אולי לא יגיד לנו הישראלים הרבה, אבל בסין מדובר בכוכב רשת ענק עם מיליוני עוקבים וצפיות לסרטונים. בנוסף להיותו כוכב רשת בעצמו, גל-אור עומד מאחורי חברת Y-Platform, העוסקת בהפקה, פיתוח וניהול של משפיענים ותכני וידאו לרשתות חברתיות, בדגש על רשתות חברתיות סיניות.
את אסיה גילה בשנת 2008 בגיל 12 בלבד, כשאבא שלו, שהיה משקיע ויזם בתחום ההייטק, הודיע למשפחה בהתראה של חודש שהם עוברים להונג קונג לצורכי עבודה. "הונג קונג היא סביבה שמשלבת בין התרבות הסינית למערבית", מספר גל-אור. "שם התחלתי ללמוד שפות זרות ולקראת גיל 18, החלטתי לעבור מהונג קונג לבייג'ינג כדי לחזק את המנדרינית שלי".
מה הוביל להחלטה שלך לעבור לבייג'ינג?
"אבא שלי פתח לי ולאחים שלי הזדמנות, הוא זיהה את ההתעצמות הסינית והוא רצה שננצל את זה. אני רציתי להמשיך את המסע לתוך סין. התקבלתי לאוניברסיטת פקינג (אחת האוניברסיטאות היוקרתיות בסין - ז.צ) ללמוד יחסים בינלאומיים. ראיתי הזדמנות אדירה לחבר את היהדות וישראל לסין וכדי לממש את העולם הזה, התחלתי לעסוק בתוכן".
את Y-Platform הקים גל-אור יחד עם שותפים סינים בשנת 2017, כשהיה בן 24. "רציתי להיות הישראלי שהכי יכול להשפיע בצורה חיובית על הקשר בין ישראל לסין ובין סין לעולם וללמוד את סין בצורה אותנטית יותר, לא רק בצורה עסקית, פוליטית או תקשורתית".
איך הייתה התאקלמות בעולם התוכן הסיני?
"מאוד קשה. הכל שונה – לא רק האוכל, הטעמים וכו', האפליקציות שונות לגמרי. אי אפשר לתקשר איתם בוואטסאפ למשל, אתה חי בעולם דיגיטלי אחר וזה היה קושי גדול. הייתי צריך לעשות סוויץ' ומחקתי או לא השתמשתי בפלטפורמות המערביות אלא בסיניות כדי ללמוד להכיר אותם טוב יותר. זה עזר לי להבין את החיים שלהם".
עם איזה פערים קשה לך?
"יש קושי בתקשורת היום יומית בחברה. כשרוצים להביע רעיון, האופי הישראלי הוא ישיר, חצוף קצת ואפילו תוקפני והם בדיוק ההפך – הם מנסים להימנע לגמרי מאיזשהו קונפליקט. בהתחלה החוצפה הזו הייתה חיסרון אבל למדתי לאזן את זה. עם הזמן הסינים סביבי הפכו להרבה יותר חצופים ואני ליותר עדין".
במה שונים המשפיענים בסין מאלה במערב?
"הקהל מאוד צעיר, והסרטונים מאוד אותנטיים. הקשר הוא הרבה יותר חברי מאשר קשר בין כוכבים למעריצים שיותר מקובל במערב".
לצד ההתחזקות של סין בזירת הטכנולוגיה והדיגיטל, קשה להתעלם מענייני הצנזורה הקשוחים בסין. "החוקה בסין מאוד ברורה על מה מותר ומה אסור", מסביר גל-אור. "כשזה מגיע לקווים אדומים הם יכולים ממש למחוק אותך מהאינטרנט. בעולם הדיגיטל בסין יש חוקים מסוימים שחייב לכבד – אתה לא רוצה להביע דעה פוליטית, זה לא משהו חדש. אנשים נולדים לתוך זה ואתה פשוט חי עם זה".
הגעת מתרבות אחרת שבה מותר לבקר ולעשות דברים כאלה. היה קשה לעשות את ההתאמה הזו?
"זה לוקח זמן להתרגל לזה ולעכל את זה, התקופה הזו היא תקופת מעבר שהרבה אנשים לא רוצים לעבור וזה מה שמונע מהרבה להגיע לכאן. הצלחתי עם תשוקה ואמפתיה לעבור את זה, הבנתי שהם חיים בדרך מסוימת ומרוצים ממנה ולי אין רצון להיות אקטיבי נגד זה".
עד כמה המתח המתגבר בין ארה"ב לסין משפיע על החברה שלך?
"מאוד משפיע. יש לנו המון אמריקאים שהחתמנו כמשפיענים והמטרה שלנו מהיום הראשון היא לבנות גשרים ולא לשבור אותם. בשנים האחרונות יש הרבה אי אמון, האשמות, פחד ושנאה בין הסינים לאמריקאים, וזה השפיע גם על יחסי ישראל-סין. אני נפגעתי מאוד כבן אדם שמנסה לחבר בין התרבויות אבל בגלל המצב הלא אופטימלי בין המדינות, העבודה שלי הופכת לחשובה יותר מבעבר. אנחנו מנסים למצוא את המשותף".
יש שיגידו שהדיבורים האלה על גשרים נחמדים, אבל בפועל סין פוגעת בזכויות אדם.
"אני מבין מה אתה אומר, אבל בעיני הסינים, יש מקומות אחרים עם בעיות אחרות שפוגעים בזכויות אדם. אני לא אדם שבא לשנות מציאות פוליטית, כרגע לא מעניינים אותי הדברים שאני יכול לא לשלוט עליהם, אני לא שם".
למרות הבעיות, גל-אור וחברתו לא עוצרים. Y Platform גייסה 5.5 מיליון דולר בסבב גיוס שני, שהביא את סך גיוסי ההון של החברה ל-15.5 מיליון דולר. את הגיוס הובילה בילי-בילי ("יוטיוב" הסינית) שנסחרת בבורסה האמריקאית בשווי של 32 מיליארד דולר והשתתפו בו המשקיעים וויבו וקולון. בעלי מניות נוספים בחברת Y-platform כוללים את חברת וויבו (״טוויטר הסינית״) חברת קולון (חברת המשחקים המובילה בסין), וקרן הון הסיכון הישראלית אינפיניטי מדיקל. "בעולם של סוכנויות המשפיענים מדובר בגיוס דרמטי. אלה לא השקעות שאתה רואה בדרך כלל בתחומים כמו תוכן משפיענים", מסביר גל-אור.
כמה מרוויחים משפיענים בסין לעומת הישראלים?
"הרווח של משפיענים בסין מתקרב או דומה לזה בארה"ב, מפני שהכלים לייצר כסף הם רחבים יותר. אם ניקח את הטיק-טוק, הרווח הוא פי 4 או 5 משל יוצר תוכן ישראלי. יש בסין הרבה יותר מפרסמים בטיקטוק – כל חברה מפרסמת שם עם תקציבי ענק. אם בישראל אתה עושה 50 אלף שקל בחודש עם חצי מיליון עוקבים, בסין עם חצי מיליון-מיליון עוקבים אתה יכול לעשות רבע מיליון שקל. יש שם אינטגרציה טובה יותר בין כסף לתוכן.
אחת הסיבות לכך היא האינטגרציה בין האפליקציות. בסין יש סופר אפליקציה שמחברת בין הרשתות החברתיות לאמצעי תשלום, מה שמאפשר להגיע מכל מקום באינטרנט לקניית מוצר בשניות והוא מגיע תוך יומיים. זו חוויית קנייה כל כך טובה מצד אחד וזה עוזר למשפיענים. בנוסף, אפשר לתרום כסף למשפיענים וזה פופולרי בתרבות הסינית".
למרות שהוא חי שנים בסין, את העתיד שלו רואה גל-אור בישראל. "לאחרונה התארסתי לישראלית שגרה בסין", הוא מספר. "היא משתדלת לשמור על כמה שיותר קשר לישראל והיא הכניסה אותי מחדש לעולם התוכן הישראלי – לאתרים, לאקטואליה, לסדרות. כשהייתי לבד, תמיד הייתי פחות מעודכן במה שקורה בארץ וזה אכזב אותי כי הרגשתי שאני לא חלק מישראל, אבל איתה זה השתנה. יש גם יותר שיח על יהדות, קידוש ביום שישי ודברים כאלה. התוכנית שלי היא להקים משפחה בישראל, ואני רוצה שהחברה שלי תהיה עולמית. אנחנו רוצים לגשר בין תרבויות ואני יכול לעשות את זה גם מישראל".
אתה מזהה קווים מקבילים בין התרבות הישראלית לסינית?
"גם בתרבות הישראלית וגם בסינית מעריכים היסטוריה. בסין אתה רואה אנשים חושבים אחורה אלפי שנים, וגם אנחנו עושים את זה עם התרבות היהודית. בנוסף, יש ערך מאוד גדול למשפחה – חשוב להם כמו לנו להיות קרובים להורים, למשפחה ולחגוג חגים ביחד. האינדיבידואליזם אצלנו הישראלים לא קיצוני כמו אצל האמריקאים, יש לנו אחדות משפחתית כזו ובסין זה דומה.
דבר נוסף חשוב הוא העובדה ששני העמים היו קורבנות במלחמת העולם השנייה. גם הסינים עברו דברים קשים מצד היפנים, אבל לא מדברים על זה יותר מדי. לסינים, כמו לנו – מאוד אכפת מהיסטוריה הזו. זו אחת הסיבה שהם מתקדמים מהר – הם לא רוצים להרגיש נחותים שוב מול אחרים וזה מזכיר אותנו".
לסיום, מבקש גל-אור להעביר מסר: "אנחנו רוצים לעזור לאמנים, כוכבי רשת, אנשים וחברות שיש להם עניין להיכנס לסין עם כוכבי רשת. נוצר עולם דיגיטלי חדש ומכוון שאתה יכול לגשת איתו לסין בלי להיות בסין – זו הזדמנות פז להראות למי שחושב שסין מנותקת מהעולם, שזה לא ממש נכון. סין הוא שוק עצום עם מספרים עצומים".