בתור אפליסט מושבע, ההחלטה לעבור לספוטיפיי הייתה קשה מאוד, אבל זה עדיין קרה. לא בגלל שהפסקתי להאמין במוצרי החברה שגרמה לנו להבין שאפשר להימשך מינית לממשק, אלא בעיקר כי נמאס לי שאני לא יכול לשתף שירים עם חברים. באופן מפתיע, רוב החברים שלי מנויים דווקא לספוטיפיי שנכנסה לארץ רק ב-2018, שנתיים אחרי אפל.
המעבר קרה לפני חודש, פחות או יותר, וזה מספיק זמן בשביל לגבש מסקנות בולטות לגבי שני שירותי ההזרמה. לטוב ולרע. אבל לפני זה, אתם אתם צריכים להבין את המהפך שקרה כאן. המעבר שלי, משתמש מרוצה ונלהב של אפל משנת 2010, למוצרי החברה המתחרה, שווה ערך לאוהד הפועל שיעשה מנוי לשער 11 של מכבי, לליכודניק שיצביע ליש עתיד (גם עם עופר שלח כיו"ר זה לא תופס) או לרוני גמזו שייתפס באמצע תפילת 18 בבני ברק. אין כאן נסיון לשכנע אתכם לעבור לשירות כזה או אחר (הדיבור על דיזר בכלל הכי מסקרן), אלא פשוט הערות ומחשבות שעלו בזמן השימוש הטרי. אם החלטתם לעבור - זה על אחריותכם בלבד.
- הסיבה הראשונה למעבר - בעצם, השניה, על הראשונה כבר כתבתי - הייתה ממשק הדפדפן המדהים של ספוטיפיי (וגם אפליקציה במחשב). הרוב מתלהבים, ובצדק, מהאפשרות לנגן שירים במחשב ולשלוט ברשימה באמצעות הטלפון: פיצ׳ר שהיום נתפס כסטנדרט, אבל הצורה החלקה שבה הוא עובד ראויה להערכה. מה שגרם לי להתלהב אפילו יותר, היא האפשרות להמשיך ולשמוע את הפודקאסט שהאזנתי לו בדרך לעבודה, דרך המחשב במשרד בדיוק בנקודה שבה עצרתי. רק להחליף לאוזניות של המחשב וללחוץ פליי.
- אם כבר פודקאסטים, זו הנקודה שהכי מעצבנת אותי בשירות ההזרמה. כבר השקעתם מאות מיליוני דולרים בתחום - ג׳ו רוגן הולך לקבל מאה מיליון דולר וקים קרדשיאן תקבל גם היא, לפי הדיווחים, מריצה מלאה בדולרים על הנחיית פודקאסט משלה - אז רבאק, למה לא להשקיע גם בממשק שיהיה נוח למשתמש? אז אמנם אני יכול להמשיך באותה נקודה שבה עצרתי בקלילות, אבל אנשים שמאזינים לפודקאסטים אוספים אותם כמו בולים. יש שיגידו שמדובר באגרנות, ואני לא אתווכח איתם.
הרבה אנשים אוהבים לצבור פרקים מ״פודים״ ישנים ולשמוע אותם בקצב שלהם. בממשק של ספוטיפיי הכל מסורבל ביחס לממשק שאפל מציעה. בספוטיפיי, כל הפרקים מסודרים כרונולוגית ולא לפי תוכנית, ואין אפשרות ״לאצור״ פרקים בצורה נוחה, לפחות לא במחשב. גם כשעוברים למסך ״התוכניות״ צריך בכל פעם להחליף את הפילטר לאפשרות של ״לא נוגן״, וזה רק בנייד. במחשב אתם בכלל יכולים ללכת לחפש.
צילום: rf123 - אחרי שבוע של האזנה (העברתי את הפלייליסטים שלי דרך אחד מהאתרים שמציעים את השירות), פתאום קלטתי שבכל פעם ששיר נגמר, הבא שמגיע אחריו הוא משהו אחר לגמרי ולא מאותה רשימה שהוספתי לתור. בהתחלה חשבתי שמדובר בפיצ׳ר השאפל המדובר, אבל לא: מתברר שרשימת ״נגן בתור״ לא מתאפסת כשסוגרים את האפליקציה והיא נשמרת לפעם הבאה. מה שגרם לי ליצור רשימה ארוכה עם 300 שירים, ובכל פעם שאני הוספתי שיר הוא הפך להיות ה-301. הייתי צריך למחוק אחד אחד בשביל לאפס הכל, וזה בעיקר מבאס שאי אפשר להשתמש כמו שצריך באפשרות די בסיסית.
- אחד מהדברים הבולטים ביותר באפל הוא העיצוב הנקי והפשוט. מי שמייחס חשיבות לעיצוב המוצר בטוח ירגיש יותר בנוח באפל מיוזיק. גם אחרי חודש של שימוש אינטנסיבי, הממשק עדיין מסורבל לי מדי. לא יכול להיות שבמסך הראשי של האפליקציה ייזרקו עליי אינספור פלייליסטים או פודקאסטים מומלצים. עומק הספריה הוא בהחלט חשוב, אבל לא פחות חשוב הוא אופן הנגשת התוכן. תשאלו את הישראלים שגילו את נטפליקס בשנתיים האחרונות ותחילה נהנו מההצפה של הסדרות, אבל עכשיו לא מסוגלים לבחור איזו סדרה לראות מרוב העומס.
- הנה דוגמה מעולה להנגשת תוכן. בהתחלה די זלזלתי בפיצ׳ר המפורסם ביותר של ספוטיפיי, השאפל. "למה אני צריך שתנגנו לי שירים שדומים לשירים שאני אוהב? אני כבר יודע מה אני אוהב״, חשבתי, אבל התבדתי מהר מאוד. כי גם אם השיר הבא שיתנגן הוא שיר שאני מכיר, זה כנראה יהיה משהו שלא שמעתי הרבה זמן, או שלא חשבתי שיכול להיות קרוס טוב. אז כן, הפיצ׳ר הזה לגמרי עובד גם על עכברי יוטיוב כמוני.
צילום: Vasin Lee, ShutterStock - לא יודע לכמה אנשים זה באמת משנה, אבל מתסכלת אותי מאוד העובדה שאין אפשרות של צפייה במילים של השירים. איך אני אדע אם סטטיק ב״קוביות״ אומר ״אחולשלוקי״ או ״חושליקי״? איך אני אדע על מה קניה ווסט מתפלל בשירי הגוספל החדשים שלו? והכי הכי חשוב - איך אלמד את המילים בעל פה, ואז אדביק את כל מי שמסביבי בפזמונים קליטים?
- זה לא אפל.