החיים במרחב הדיגיטלי טישטשו בשנים האחרונות את ההפרדה בין צעירים למבוגרים: כולם מחזיקים בסמארטפון, חברים ברשתות חברתיות, צורכים חדשות, מוסיקה ותכני וידאו בפלטפורמות דיגיטליות ומתקשרים עם הסביבה באמצעות אימייל ואפליקציות מסרים מיידיים. המבוגרים, בדיוק כמו בני הנוער, מתמכרים כמעט לכל אפליקציה חדשה, עם יוצאת אחת מן הכלל — סנאפצ'ט. האפליקציה הזו משרטטת קו ברור בין הקהלים. הצעירים חיים בסנאפצ'ט, ולמבוגרים אין מושג מה הם עושים שם כל היום.

התפישה הרווחת בקרב מבוגרים היא שסנאפצ'ט משמשת בעיקר לשליחת מסרים בעלי אופי מיני, שנמחקים מהשרתים בתוך שניות מרגע קבלתם. זוהי אכן פלטפורמה אידיאלית לצרכים אלה, משום שרק בה שני צדדים יכולים להעביר זה לזה מסרים וצילומים אינטימיים במינימום סיכון שיתגלגלו לידיים אחרות או יופצו בתפוצה רחבה.

בשלב מסוים היו מי שדרשו להגביל את השימוש באפליקציה לגיל 18 ומעלה, אך את הרכבת הדוהרת של הנוער כבר לא היה ניתן לעצור. המתבגרים התמכרו לתכנים עם אורך חיים של עד 10 שניות, כשהם משאירים להוריהם את זירת חיי הנצח של האלבומים והסטטוסים בפייסבוק, ואת הציוצים האנמיים בטוויטר.

סקרי שימוש באפליקציות לשליחת מסרים וברשתות חברתיות העלו חתך גילים ברור בכל הקשור לשימוש בסנאפצ'ט: בני נוער עושים בה שימוש אובססיבי כמעט. חטיבת המחקר של האתר "ביזנס אינסיידר" ערכה סקר שממנו עולה כי ברבעון האחרון של 2015 היו 85% ממשתמשי סאנפצ'ט ברחבי העולם מתחת לגיל 35, ו–50% מהמשתמשים האקטיביים ביותר הם בני 16–24.

יתרה מכך, באתר חברת סנאפצ'ט מציינים כי יותר מ–60% מבני 13–34 בארה"ב משתמשים בסנאפצ'ט. החברה מתגאה כי קהל זה מייצר 7 מיליארד צפיות בסרטונים מדי יום.

דו"ח "מצב האינטרנט בישראל 2015" שערכה חברת בזק מציג נתונים גבוהים לסנאפצ'ט גם בזירה המקומית: 35% מבני הנוער בישראל משתמשים באפליקציה, כשרק 8% מהמשתמשים בישראל הם בני יותר מ–18. נתון אחר בדו"ח הראה כי 48% מהמשתמשים בקרב הנוער משתפים תמונות דרך האפליקציה, ולא דרך פייסבוק. כאשר נבדקה החשיפה לתכנים פוגעניים ברשת, 2% בלבד מבני הנוער ענו כי נחשפו לתכנים כאלה בסנאפצ'ט — לעומת 38% בפייסבוק ו–41% בווטסאפ.

כשברני והילרי גילו 
את סנאפצ'ט

לסנאפצ'ט יש היסטוריה מכובדת של דחיית הצעות רכש בשנים האחרונות. גוגל ופייסבוק הציעו לרכוש את האפליקציה בכ–4 מיליארד דולר כל אחת, אך החברה סירבה להצעות. עליבאבא הסינית השקיעה בחברה 200 מיליון דולר, וכיום שווייה מוערך ב–16 מיליארד דולר, סכום שנגזר מהגיוס האחרון שביצעה לפני כחצי שנה, בגובה 650 מיליון דולר. כעת נראה כי מנכ"ל סנאפצ'ט, אוון ספיגל, מביט קדימה לכיוון הנפקה.

אך הנפקה מצריכה הכנסות — והכנסות, כידוע, לא מגיעות מבני נוער ששולחים זה לזה תמונות אינטימיות. לכן סנאפצ'ט, שעלתה לאוויר בתצורתה הנוכחית ב–2013, מעוניינת להתרחב מזירת המסרים וכן להרחיב את מעגל המשתמשים אל מעבר לגיל הנעורים.

אחד הכלים החשובים של סנאפצ'ט למטרה זו הוא עמוד "דיסקאבר" שהושק לפני כשנה. עמוד זה מאפשר למנויים לעקוב אחרי חדשות יומיות מגופי מדיה נבחרים באמצעות וידאו, טקסטים ותמונות, והפך את סנאפצ'ט גם למפיצה של תכנים של מו"לים גדולים ואיכותיים כמו CNN ,ESPN, ונשיונל ג'יאוגרפיק.

השינוי המשמעותי שעוברת סנאפצ'ט בולט במיוחד לאור כניסתם של מועמדים לנשיאות בארה"ב לזירה. באוגוסט 2015 השיקה הילרי קלינטון את החשבון שלה בסנאפצ'ט (#Hillary2016), שאליו מעלים אנשי הקמפיין הנשיאותי שלה תמונות, אינפוגרפיקה, סרטונים קצרים של תומכים וקליפים מתוך הנאומים שלה.

למתמודד המוביל השני של המפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס, נדרשו שלושה חודשים נוספים כדי להצטרף לחגיגה בסנאפצ'ט, ובנובמבר הוא חנך את החשבון שלו כשפירסם בו את השאלה: "מה זה הסנאפשוט (כך במקור; א.ר) הזה, ולמה יש לי רק 10 שניות?". המסר נשאל בהומור עצמי מכיוון שסנדרס, 74, נתפש כמבוגר במיוחד, והכניסה שלו לרשת החברתית החדשה נועדה בדיוק כדי לפנות למצביעים הצעירים.

רוצים זירת חדשות וגם הפקות מקור קלילות

לפני שבועות אחדים השיקה סנאפצ’ט בפעם הראשונה תוכנית חדשות פוליטית משלה בשם Good Luck America, שבה המנחה, פיטר האמבי, נפגש ומראיין מתמודדים במסגרת קמפיין הבחירות בארה"ב. התוכנית — כמו כל הסרטונים באפליקציה — מוגשת בווידאו אנכי, המותאם לצפייה בסמארטפונים (בניגוד לתכני וידאו מסורתיים, שמצולמים לרוחב) ובסגנון ישיר, אינפורמטיבי וצבעוני. זאת כחלק מהמשימה למשוך קהל צעיר גם לנושאים "כבדים" יותר, ולהכין אותם מערכת הבחירות האמריקאית הקרבה. האמבי, שנבחר לשמש ככתב הבית של האפליקציה, עבד קודם לכן ככתב פוליטי 
ב–CNN.

אין תמונה
רון מוסקוביץ "יש להפעיל את הסמכות החוקית ולמנוע שידור קטעים בהם מתבצעות עברות תנועה"

לפני כשנה אמר המנכ"ל ספיגל, בן 26, כי "יותר אנשים צופים בכדורסל מכללות דרך סנאפצ’ט מאשר דרך הטלוויזיה". בשבוע שעבר, במהלך משחקי הסופרבול, הוצג בעמוד הניווט הראשי של האפליקציה ערוץ שידורים חיים תחת השם SuperBowl 50, שכלל עשרות סרטונים מהמגרש. את רצף הסרטונים, שהתעדכנו מדי כמה שניות, פתח סרטון קצרצר ובו נראה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, משחק בכדור פוטבול בחצר הבית הלבן. בהשוואה לשאר הדיווחים החיים באפליקציות אחרות, באתרים או ברשתות חברתיות פתוחות כמו טוויטר, נראה היה כי סנאפצ'ט הגישה לעוקבים את העדכונים המהירים ביותר ואת הקליפים מהזוויות המעניינות ביותר.

בסנאפצ’ט מתכוונים להמשיך לייצר הפקות מקור קלילות ולבסס את מעמדה של הפלטפורמה כיישות עיתונאית, או לפחות כפלטפורמת אגרגציית תוכן ראויה ובעלת השפעה. "סנאפצ’ט רוצה להיות יותר מסתם אפליקציה. נראה שהמטרה שעומדת לנגד עיני מייסדים היא להיהפך למעין אינטרנט בתוך אינטרנט — בדיוק כמו פייסבוק", מסביר עמרי ארגמן, סמנכ"ל חברת מובלין הישראלית, המתמחה בשיווק ופרסום סלולרי.

"בסנאפצ'ט רוצים להשאיר את כולם בפנים, ולכן הם מפתחים את ערוצי התוכן ואת התוכניות שהם מפיקים בעצמם. גם הפרסומות כבר גם בפנים, למרות שעדיין לא מדברים על רווחים משמעותיים”, הוסיף ארגמן.

עד היום לא הצליחה סנאפצ'ט להציג רווחים גדולים, למרות שמסוף 2014 היא התחילה לבחון מודלים שונים של הכנסות. מנגד, בחברה יודעים איך לשרוף את המיליונים שהושקעו בה בשנתיים האחרונות: לפי הערכות, הוציאה החברה כ–50 מיליון דולר על פיתוחים לאפליקציה, ו–13 מיליון דולר על שירותים שקיבלה מספקים חיצוניים.

יש מפרסמים, אין כלי מדידה לאפקטיביות

עם יותר מ–200 מיליון יוזרים — שמחצית מהם משתמשים באפליקציה באופן יומיומי — מדובר במאסה קריטית של צופים פוטנציאליים. לשם השוואה, לאינסטגרם הפופולרית בקרב משתמשים ממגוון גילים יש כ–400 מיליון יוזרים, ולטוויטר כ–300 מיליון משתמשים קבועים. מנגד, פייסבוק ואפליקציית ווטסאפ נמצאות על סקאלה אחרת לגמרי, עם יותר ממיליארד חשבונות פעילים לכל אחת.

היתרון של סנאפצ'ט על פניהן הוא העניין שהיא יוצרת אצל מותגים ומפרסמים, שמבינים כי הדרך לעיניהם ולבם של הצעירים שנטשו את שתי הענקיות עוברת בסנאפצ'ט.

על פי פרסומים, התעריף שגובה סנאפצ’ט ממפרסמים הוא כ–100 דולר ל-1,000 צפיות, סכום גבוה יחסית שהמפרסמים עדיין מוכנים להשקיע בתמורה לחשיפה לבני נוער וצעירים.

אחד היישומים החדשים שהחברה מתכננת להפיק מהם רווחים הוא "עדשות" (lenses) או פילטרים ממותגים לצילום, שחברות מסחריות ירכשו במחירים של 450–750 אלף דולר ליום. על פי הערכות של העיתון "פייננשל טיימס" - אפשרות זו יכולה להביא לסנאפצ'ט הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר.

שיתוף הפעולה של סנאפצ'ט עם ליגת הפוטבול האמריקאית (NFL) בשידור הסופרבול בתחילת החודש הניב לחברה הכנסות של 1.77 מיליון דולר מאירוע של כארבע שעות בלבד. הכסף הגיע מארבעת הספונסרים הגדולים של המשחק — בירה באדווייזר, מלונות מריוט, פפסי ואתר אמזון — שהורשו לשלב פרסומות מטעמן לכל אורך השידור החי של משחק הגמר באפליקציה. ואולם, המבקרים מסבירים כי לא ניתן לקבוע מה התמורה שקיבלו ארבעת המפרסמים, כיוון שאין עדיין כלים יעילים לניתוח אפקטיביות הפרסום בפלטפורמה החדשה יחסית הזאת.

עוד ב-TheMarker

סנאפצ'ט - מדריך לקשישים

אם אתם מעל גיל 30 ומשתמשים בסנאפצ'ט, אתם (כך לפחות טוענים הסקרים) חיה נדירה בנוף הישראלי והעולמי. אחת הסיבות העיקריות לחוסר הפופולריות של האפליקציה בקרב הקהל המבוגר היא חוויית משתמש מורכבת, לא אינטואיטיבית ושונה מהאפליקציות החברתיות המוכרות.

השימוש באפליקציית סנאפצ'ט מורכב משלוש פעילויות עיקריות:

סנאפ (Snap) — צילום בודד או סרטון שצולמו באפליקציה, שאותם ניתן לשלוח לנמען בודד או לכמה במקביל. הצפייה בסנאפ היא חד־פעמית — מרגע שנפתח על ידי הנמענים, הוא ייעלם תוך שניות, בהתאם להגדרת השולח.

סיפור (Story) — מקבץ תמונות וסרטונים שזמינים לכל העוקבים, שיתפרסמו בהמשכים ויהיו זמינים ל–24 שעות בלבד מרגע הפרסום הראשון.

צ'אט (Chat) — שיחה אחד־על־אחד, כמו בשאר התוכנות המוכרות, אלא שבסנאפצ'ט תימחק השיחה ברגע שתצאו ממנה.

פיצ'רים נוספים שכדאי להכיר בשימושים הראשונים באפליקציה:

מסך ראשי — סנאפצ'ט מעדיפה צילומים על פני התכתבויות, לכן העמוד הראשי שלה הוא מסך המצלמה. לחיצה קצרה מאפשרת צילום בודד, לחיצה ארוכה על כפתור הצילום תתחיל הקלטת וידאו של עד 10 שניות. לאחר הצילום יופיעו על המסך כלי עריכה, שבעזרתם ניתן להוסיף לתמונה טקסט וציור חופשי, או להדביק אייקונים שונים, חלקם על פניו של המצולם.

דפדוף שמאלה במסך הראשי — מוביל לעמוד Stories (סיפורים), שמכיל תכנים מאנשים שבחרתם לעקוב אחריהם. באותו עמוד נמצאים גם השידורים החיים, תחת תגית Live. לרוב מדובר באירועים גדולים כמו הסופרבול, הקרנבל בברזיל, או אירוע שאותו בחרו אנשי סנאפצ'ט להדגיש, כמו ראש השנה הסיני או יום האהבה.

המעבר בין סרטונים וצילומים בתוך כל סיפור נעשה בהקלקה/נגיעה במסך. גלילה למטה תסגור את החלון.

דפדוף ימינה מהעמוד הראשי — חושף את רשימת החברים באפליקציה, ודרכו אפשר להתכתב עם כל אחד מהם, כמו בכל צ'אט. רשימת החברים מבוססת על סינכרון עם רשימת אנשי הקשר של הסלולרי, או על ידי חיפוש שם המשתמש. דרך אחרת להוספת איש קשר היא על ידי סריקת הקוד האישי הייחודי לכל משתמש (רצף הנקודות השחורות שברקע הריבוע הצהוב).

Discover — עמוד שכולל כיום 18 ערוצי תוכן כמו באזפיד, וייס ונשיונל ג'יאוגרפיק, ונמצא בחלון שאליו מגיעים בדפדוף נוסף של המסך לצד שמאל (אחרי עמוד Stories). כדי לעבור בין הכתבות בכל ערוץ יש להקליק על המסך (או לדפדף ימינה/שמאלה). את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגלילה למטה.

פורסם במקור ב-TheMarker