ביץ' בם (Beach Bum), שהוקמה ב-2015, זיהתה את הפוטנציאל שבמשחקי הלוח והקלפים המסורתיים, והחליטה להעביר אותם לדיגיטל. החברה הוקמה על ידי אורי שחק וגיגי לוי, שניים ממייסדי פלייטיקה שעזבו את החברה, יחד עם שחר שצלקה - המנכ"ל, קרן מרום וגיל לוי.
את שלושת המשחקים שלהם - שש-בש, רמי וספיידס - אפשר להוריד בחינם בחנות האפליקציות, וגם ההשתתפות היא חינמית. הם נמצאים תחת קטגוריית freemium - משתמש מקבל מטבעות כל יום, ויכול גם לזכות בהם באופן יזום בתחרויות ובטורנירים. הרווחים של החברה מגיעים ממשתמשים שרוצים להתקדם במשחק ולנצח יותר מהר ומפקידים כסף (אמיתי) כדי לקבל יותר מטבעות.
"ראינו הזדמנות. אין גבול לכמות הפעמים שאת יכולה לשחק שש-בש ורמי", מספרת ל-mako קרן מרום, סמנכ"לית התפעול ואחת המייסדות של החברה. "היו משחקי שש-בש, אנחנו לא הראשונים, אבל הפכנו את המשחק לדיגיטלי, הוספנו לו אלמנטים כמו תחרויות ואתגרים יומיים. זה משך קהל והשאיר אותו במשחק לאורך זמן, והוכיח שיש כאן שוק".
המשחקים של ביץ' בם נכנסים תחת קטגוריית משחקי הקז'ואל - שאליה שייכים גם משחקים כמו אנגרי בירדס וקנדי קראש – משחקים קלילים שקל ללמוד אותם וקשה להצטיין בהם. "אנחנו רואים את המשחקים שלנו כקהילה. את נכנסת לאיזשהו אקו סיסטם של משחקים, ולא רק למשחק שש-בש", אומרת מרום.
לדבריה, במשחק יש חידושים גם ברמה הטכנולוגית: "הטכנולוגיה שלנו היא ייחודית. עם הזמן בנינו תשתית חזקה וכל משחק יכול להגדיר מה הוא לוקח מהתשתית הזו. זו הסיבה שאנחנו מצליחים להשיק משחקים הרבה יותר מהר".
היא נולדה וגדלה בניו-יורק להורים ישראליים. בסיום לימודיה האקדמאים ב-2004, החליטה לעלות לישראל כדי להשתלב בשוק העבודה, כשהיא בת 22 בלבד. "כן, זה אומר שהיום אני כבר בת 40", היא צוחקת.
ולא נראית.
"תפסת אותי בחופשה. ליום הולדת 40 בעלי לקח אותי לאי מדהים, אז אולי אני נראית עכשיו קצת יותר צעירה. צריך לחגוג, אחרת אנחנו פשוט גדלים ואין לנו אירוע לחכות לו".
חוץ מחגיגות יום ההולדת, לפני חצי שנה הייתה למרום סיבה נוספת לחגיגה: חברת "וודו" הצרפתית עשתה את הרכישה הכי גדולה שלה, וקנתה את ביץ' בם. על פי דיווחים בתקשורת, החברה נמכרה בחצי מיליארד דולר.
איך זה התחיל?
"בהתחלה לא חשבנו למכור בשלב כל כך מוקדם. בעיקרון היינו יכולים להמשיך, ולהצליח לאורך הרבה מאוד זמן גם כחברה בנפרד. פתאום וודו פנו אלינו במייל. באיזשהו שלב אמרתי לשחר, המנכ"ל, 'בוא לא נרוץ, בוא נחכה'. אבל הם כל כך התעקשו והיו מאוד נחמדים. המגעים היו סופר דיסקרטיים, באותו השלב לא שיתפנו את כל החברה, אז שלחתי להם בעצמי המון מידע על התשתיות".
למה חברה ענקית כמו "וודו", ששווה כמעט 2 מיליארד דולר, מתעניינת בחברה ישראלית קטנה שבבעלותה שלושה משחקים בלבד?
"אני חושבת שמה שהם אהבו אצלנו במיוחד זה קצב הגדילה, צמיחה לטווח הארוך. אנחנו לא כמו עולם משחקי הסושיאל קזינו (משחקי מזל שאי אפשר לזכות בהם בכסף אמתי. ה"ב) שיכולים לעלות ולרדת נורא מהר. משתמשים שהצטרפו אלינו ב-2016 כשהשקנו את השש-בש, עדיין נמצאים אצלנו, ואפילו מפקידים יותר כסף היום מאשר בהתחלה.
בנוסף, היו כל מיני שינויים בתעשייה. אפל הוסיפו הגדרות פרטיות לשמירה על המשתמשים שלהם, והגבילו את כמות המידע שהם מעבירים למפרסמים או בכלל. כל המהלך הזה שינה את התעשייה וסיכן הרבה מאוד עסקים. רואים את ההשפעה של זה היום: חברות רוצות רכישות אסטרטגיות, רכישות שיובילו אותן למצב שלא כל הביצים בסל אחד. אנחנו מגיעים מתחום הקז'ואל גיימינג, והם מתחום קצת שונה".
איך נפלה ההחלטה הסופית ללכת על זה?
"אחרי המיילים התחלנו עם שיחות, והם היו מאוד מעוניינים. הסיבה שהלכנו איתם דווקא, למרות שלא חשבנו למכור באותה התקופה, זה שאנחנו הרכישה הכי גדולה שלהם. זה מאוד קסם לנו כי לא חיפשנו להיות עוד בורג בתוך מערכת. רצינו עדיין להיות חלק גדול שיכול לנווט איזושהי ספינה יחד, אבל שלא נאבד את האימפקט שלנו. זה באמת מה שקורה עם 'וודו', מהיום הראשון".
הרכישה גם מאפשרת אופק מקצועי עבור העובדים: "יש המון עניין ברילוקיישן בהמשך הדרך, ויש פה את ההזדמנות. כיף לי שאני יכולה כמנהלת להציע דברים כאלה לעובדים שלנו, וזה משהו שיכול לעזור לשמר את העובדים לאורך זמן", אומרת מרום.
אישה בעולם "גברי"
"אני רגילה להיות הבחורה היחידה בחדר, או בהנהלה", משתפת מרום. "המזל שלי היה שהבנתי מאוד מוקדם שאנשים יתפסו אותי איך שאני רואה את עצמי, בלי קשר למגדר. דחפתי את עצמי כל הזמן להיות עם כמה שיותר ביטחון".
למרות הגאווה בלהיות אישה שמשמשת דוגמה, מרום הייתה רוצה לראות יותר נשים בתעשייה. "ב-14 חברות הגיימינג המובילות בעולם, אחוז הנשים בהנהלה עומד על 16% בלבד. יש חברות כמו גוגל, שמעודדת ומקדמת נשים, כך שהן תופסות 40% מהמשרות. מצד שני, יש חברות ענק כמו נינטנדו וסוני, שלהן 0% נשים בהנהלה. אצלנו זה 25%. אני לא גאה, אך גם לא מתביישת כי יחסית לתעשייה זה בסדר. אני תמיד דוחפת שיהיו יותר".
כחלק מהשאיפה שלה להכניס עוד נשים לעולם הגיימינג, מרום לקחה חלק בארגון האירוע "women in gaming" -אירוע שביץ' בם הייתה אחד מהספונסרים שלו. אחת המטרות של האירוע היא לבנות קהילה. "זה מאוד מחזק לראות שיש עוד נשים שעוברות את אותן הדברים ושאחת מעצימה את השנייה".
מכורים: לא אצלנו
באחד הפרקים האחרונים של ארץ נהדרת, במערכון ה"הייטקס", הציגו את "הצד האפל" של עולם הגיימינג. הפרק הציף ביקורת על כך שחברות מחזקות היבטים התמכרותיים אצל משתמשים כדי להוציא מהם יותר ויותר כסף.
כששאלתי את מרום מה דעתה, היא צחקה. "ראינו את המערכון הזה. זה לא איך שאנחנו עובדים אבל זה לגמרי הצחיק אותי. אני לא בסושיאל קזינו וורלד. אני בעולם משחקי הקז'ואל. אנשים יכולים לשחק בחינם. אני מודעת לזה שיש אנשים שמתמכרים קצת יותר, נהנים קצת יותר".
בתקופת הקורונה, היא מסבירה, היו הרבה יותר משתמשים ששמו כסף במשחקים שלהם. "זה בידור לכל דבר. הם היו מוציאים את הכסף על סרטים ומסעדות, ובתקופת הסגרים הם החליטו ליהנות דרך העולם הדיגיטלי".
אבל יש גם מקרים קיצוניים. כמו במערכון, בו דייב (רועי בר-נתן) מספר ש"לכל משחק מצליח יש פרה חולבת, שחקן שרוב ההכנסות מבוססות עליו", גם למרום יש סיפור אישי משלה.
"היה לנו מישהו אחד, ישראלי, שהיה מאוד מכור, ואנחנו עצרנו אותו. בינינו, אני יודעת שאם לא ישים את הכסף על המשחק שלנו, הוא ילך לקזינו ויעשה את מה שהוא רוצה במקום אחר. מי שמתמכר מתמכר, לא משנה במה. אבל אנחנו לא הרגשנו בנוח עם זה. סגרנו לו את החשבון ונתנו לו מטבעות בחינם. אמרנו לו, 'תשחק, אין בעיה. אבל אתה לא שם יותר כסף'. אין ספק שלפעמים זה קורה, אבל אני מאמינה שאנחנו גורמים לחוויה להיות נעימה, ויש אצלנו גבולות".