המציאות החדשה שכפה עלינו משבר הקורונה מחייבת אותנו להישאר בבתים ולבלות זמן ממושך מול מסכי הטלפון. הליכה בקרבת הבית "מצילה" אותנו לזמן מה, אך גם פעולה זו עלולה למצות את עצמה די מהר. אולם יש דרך להפוך את השוטטות ברחובות ובשטחים הפתוחים בסמוך לבית למעניינת יותר, ולכזאת שגם יכולה גם להיות משמעותית למדע.
הנגישות והפופולריות של הטלפונים החכמים הפכו את שיתוף הפעולה בין מדענים לציבור הרחב לפשוט מתמיד. באמצעות אפליקציות ואתרים שונים יכולים אזרחים לדווח על תצפיות או על מידע שנמצא בסביבתם, ולבסוף נתוני העתק (ביג דאטה) האלו משמשים לביצוע מחקרים מדעיים. כך, למשל, בתחילת ימי הקורונה יצאו האיטלקים למרפסות ביתם ומדדו את זיהום האור ברחובות באמצעות אפליקציה שהותקנה על הטלפונים החכמים שלהם. זו היתה הזדמנות מצוינת לחקור נושא סביבתי חשוב.
אפליקציה בינלאומית בשם "Earth Challenge" מדגישה את החשיבות הסביבתית של מיזמים במדע אזרחי. האפליקציה הושקה באפריל לרגל חגיגות ה-50 שנה ליום כדור הארץ ועודכנה בחודש האחרון. כל משתמש יכול להוריד את האפליקציה לסמארטפון ולהתחיל לדווח על מפגעים סביבתיים מקומיים.
כך, למשל, ניתן לצלם ולהעלות לאפליקציה תמונות של קו הרקיע כפי שהוא נראה מחלון הבית או מהסביבה הקרובה. באמצעות התצלומים הללו יכולים חוקרים להעריך את זיהום האוויר המקומי ולהבין את השפעות הפעילות האנושית על איכות האוויר. באפליקציה ניתן גם לדווח על הימצאות פסולת פלסטיק בשטחים פתוחים, זאת כדי שחוקרים יוכלו לזהות מהם האזורים המזוהמים ביותר ומהם סוגי הפלסטיק שנזרקים בתדירות הגבוהה ביותר. בעתיד יתבצעו ימי ניקיון מרוכזים בהתאם למקומות בהם נצפתה כמות גדולה של פסולת פלסטיק.
האפליקציה מאפשרת גם לעקוב אחרי אוכלוסיית הדבורים והחרקים המאביקים בסביבת המגורים של המשתמש. האפליקציה משתמשת באינטליגנציה מלאכותית כדי לזהות ולסווג תצלומים של מיני דבורים וחרקים שונים שנמצאים בסכנת הכחדה, וכך היא יכולה לתת לחוקרים מידע חשוב ולסייע בשימור המינים שנמצאים בסכנת הכחדה. הירידה החדה בכמות הדבורים בעולם, למשל, עלולה לגרום פגיעה משמעותית בחקלאות ובייצור מזון (זאת בגלל התפקיד החשוב של הדבורים בהאבקה) ולכן יש תועלת בכמות גדולה של דיווחים על תצפיות דבורים, בהיקף שלא היה יכול להתבצע על ידי תצפיות מדענים בלבד.
אפליקציות מדע אזרחי בישראל
"מדוזות בעם" היא אפליקציה ישראלית שמהווה דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח בין אזרחים לבין מדענים. האפליקציה מרכזת דיווחים על תצפיות של מדוזות ויוצרת מפה של תפוצת המדוזות לאורך חופי ישראל. האפליקציה מביאה תועלת רבה לאזרחים ולחוקרים גם יחד: לציבור מתאפשר להימנע ממפגשים צורבים בחופי הרחצה, ואצל החוקרים התקבל מידע רב על דפוסי ההגעה של נחילי מדוזות לחופים ועל מינים חדשים שטרם התגלו.
"לא תמיד קל להביא אנשים לדווח על מה שהם רואים", אומר ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, ממפתחי "מדוזות בעם". "אבל כאשר האזרח מבין שגם הוא מרוויח מהמחקר המדעי שבו הוא משתתף, זה כשלעצמו מניע ומדרבן אותו. התרומה של פרויקטים במדע אזרחי היא לא רק לחוקרים, אלא גם לאזרחים ולסביבה כולה".
האתר של החברה להגנת הטבע מאגד פרויקטים שונים של מדע אזרחי, שמתבצעים באתרי טבע שונים, שחלקם ממוקמים במרחק 1,000 מטר מהבית. קשת המחקרים באתר כוללת בתוכה מעקב אחר מינים שונים של בעלי חיים בסכנת הכחדה: החל מאוכלוסיית הצבאים, דרך אוכלוסיית הקיפודים ועד ציפורים, סלמנדרות וגחליליות.
ומה לגבי מינים פולשים? המעקב אחריהם לא פחות חשוב. נמלי אש, למשל, הן מין פולש שהתפשט בעשור האחרון ברחבי הארץ, ממש כמו מגיפה, כפי שניתן לראות במפה שמתארת את מיקום הדיווחים עליהן. נמלי האש חדרו לגינות פרטיות, לפארקים ולשטחים חקלאיים, והן ידועות בעקיצות הכואבות שלהן, שעלולות לגרום לתגובה אלרגנית, ובפגיעה בזוחלים, ציפורים וחיות בית. ככל שנאתר את נמלי האש במהרה ונדווח עליהם באתר, ניתן היה להתמודד עמן מבלי לפגוע בחרקים אחרים.
פלישת חזירי הבר לחיפה עולה גם היא לכותרות לאחרונה. שטח המחייה הטבעי של חזירי הבר מצטמצם ודוחק אותם להיכנס אל תוך העיר וליהנות מהמשאבים שלה. על מנת למנוע את הפחד והחיכוך ההדדי שנוצר במפגש בין האדם לבין חזירי הבר, ניתן לדווח על חזירים כאשר אנו נתקלים בהם, על סימני חזירים (כמו עקבות וגללים) ועל גורמי המשיכה של החזירים למקום (כמו פחי אשפה, תחנות האכלה וכו'). הדיווחים שהתקבלו עד כה האלה מוצגים על המפה באתר, והם יעזרו בהמשך בגיבוש המלצות לבעיית הטיפול בחזירים בעיר.
בנוסף לרשימה הארוכה של האפליקציות והאתרים בנושא, שווה לציין שתי פלטפורמות גדולות ובינלאומיות שמלכדות מיזמים של מדע אזרחי אל מסך הטלפון החכם שלנו. הראשונה היא iNaturalist, שמאפשרת לתעד מפגשים עם עולם החי והצומח מכל מקום בעולם. והשנייה היא Zooniverse, שמלכדת בתוכה מיזמים מתחומי מחקר שונים.
בחזרה ללימודים עם מדע אזרחי
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של אפליקציות מדע אזרחי היא בחינוך לערכים סביבתיים ומדעיים. אנשים מכל הגילאים נהנים מהרחבת הידע המדעי והנשכרים הגדולים ביותר מהתהליך הם ילדים. בתקופה זו, שבה תלמידים לומדים בעיקר באופן וירטואלי, ניתן לנצל את ההזדמנות להשתמש במדע אזרחי ככלי חינוכי בעל ערך.
המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר (TCSS) מציע פרויקטים שונים שתלמידים יכולים לבצע בסביבת הבית, ביניהם פרויקט שעוקב אחרי דפוסי השינה של בני נוער. המחקר מתבצע בשיתוף עם פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, ופרופ' ערן טאובר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. התלמידים מתעדים את הרגלי השינה שלהם באתר הפרויקט, הם מתנסים בניתוח הנתונים שאספו ובשאילת שאלות חקר שמקדמות את החשיבות הבריאותית של השינה.
"תלמידים שיתנסו במדע אזרחי יתנסו בלמידת חקר בצורה אותנטית ולא בצורה המלאכותית שבה המדע מוצג לעיתים בספרי לימוד", אומרת פרופ' טלי טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון וחוקרת ראשית במרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר. "כדי לגרום להם להבין את החשיבות של המדע בחיי היום-יום. אנחנו מאמינים במרכז שהם צריכים להיות פעילים ולקחת חלק בניתוח התוצאות ולא רק לדווח על תצפיות".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"