זה היה אחד הרגעים המביכים במערכת הבחירות הנוכחית של הנשיא טראמפ. אחרי שלושה חודשים ויותר של פרידה כפויה מהקהל בחסות הקורונה הוא חזר למה שהוא אוהב באמת – עצרות בחירות. אולמות מלאים תומכים רפובליקנים שמריעים לו ובזים לשמאל ו"לתקשורת הפייק ניוז". עצרת הבחירות שלו בטולסה, אוקלהומה, שהייתה העצרת הראשונה מאז התפרצות מגפת הקורונה, הייתה אמורה להיות אחד משיאי הקמפיין עד כה. צוות הקמפיין שלו נערך לקהל ענקי והתגאה בביקוש האדיר. ב-15 ביוני, חמישה ימים בלבד לפני העצרת צייץ הנשיא בחשבון הטוויטר שלו ש"כמעט מיליון אנשים ביקשו כרטיסים לכנס ביום שבת". כל זה רק הפך את הנפילה לצורמת יותר. בפועל האולם היה חצי ריק, את תמונות המקומות הריקים היה קשה לפספס והעצרת הענקית שהייתה אמורה להתקיים מחוץ לאולם עבור כל אותם מאות אלפי תומכים שבקשו כרטיסים ולא הצליחו להשיג, בוטלה מחוסר משתתפים.
אנשי טראמפ האשימו את הפחד מהמגפה או את הפגנות השמאל במיעוט המשתתפים, אבל האמת היא שהתוצאה היא ככל הנראה התארגנות חסרת תקדים של מתנגדי טראמפ באפליקציית הטיקטוק: מאות אלפי צעירים שהתאגדו כדי להירשם פיקטיבית כקהל בעצרת. צוות הקמפיין של טראמפ פרסם את פרטי ההרשמה לאירוע וביקש מהתומכים להירשם אונליין, משתמשי הטיקטוק הפיצו את הקישורים ביניהם וביקשו מעוקביהם להירשם לאירוע ופשוט לא להגיע.
"העצה שלי לכל מי שרוצה לראות את האולם הזה, שמיועד ל-19 אלף איש, ריק ברובו או ריק לחלוטין מקהל, לכו לשריין כרטיסים עכשיו והוא יעמוד שם לבד על הבמה" אמרה אחת מהן. רוב הסרטונים נמחקו בתוך 24 או 48 שעות מרגע שעלו בכדי לשמור את המבצע חשאי, ובערב העצרת התמונות מהשטח דיברו בעד עצמן. יו"ר הקמפיין של טראמפ, בראד פרסל, כתב בטוויטר שמיעוט המשתתפים הוא כתוצאה מהפגנות שמאל שחסמו את הדרך לעצרת, אך חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז השיבה לו והסבירה "האמת היא שפשוט כוסחתם על ידי בני נוער בטיקטוק".
בשלוש השנים האחרונות הפכה TikTok (או Douyin, בשמה הסיני) לאחת הרשתות החברתיות הפופולריות בעולם - עם יותר מ-2 מיליארד הורדות ולמעלה מ-900 מיליון משתמשים ברחבי העולם שמבלים בה, בממוצע, לפחות שעה ביום – בהתחשב בעובדה שסרטון ממוצע בה הוא בן 30 שניות, מדובר בצריכה של הרבה מאוד תוכן. היא הושקה לראשונה בסין בספטמבר 2016 ובתוך שנה הורדה כבר על ידי יותר מ-100 מיליון משתמשים והתרחבה לשוק הבינלאומי תחת השם TikTok.
הקהל של טיקטוק, כמו כל מדיה חברתית חדשה, הוא בעיקרו צעיר, צעיר מאוד אפילו, והיא נשלטת בעיקר על ידי גילאי העשרה עד ה-20 המוקדמות. יש אפילו ז'אנר שלם של סרטונים שלועגים ל"מבוגרים" בני ה-30 שמעלים סרטונים לאפליקציה. בישראל שמה של האפליקציה נקשר בעיקר באתגרי ריקוד מטופשים, בריונות רשת או אתגרי אקסטרים מסוכנים מז'אנר ה"לא תאמינו למה הילדים שלכם נחשפים באינטרנט".
אבל טיקטוק היא כבר מזמן לא רק אלה, כפי שנוכח ללמוד אפילו נשיא ארצות הברית לאחרונה, דקה לפני שהכריז מלחמה על האפליקציה. היא זירה סוערת של אקטיביזם פוליטי, של פשיעה, של בריונות ואלימות, של התגרות ברשויות החוק ומעל הכל – עומדת היום במרכזה של אחת מסערות חופש הביטוי הגדולות וההיסטוריות ביותר בעולם. כך הפכה הטיקטוק לדבר הכי חשוב שנמצא בטלפון של הילדים שלכם.
אקטיביזם פוליטי
נקודת המפנה בה הבינו בעולם שטיקטוק היא כבר הרבה מעבר לשירים וריקודים מטופשים הייתה במהלך מחאת Black lives matter (BLM). זה לא שהאקטיביזם הפוליטי בטיקטוק התחיל רק שם, אבל בזמן הפגנות הענק בארה"ב הוא התפוצץ. "BLM בארה"ב הייתה נקודת רתיחה בכל מה שקשור בשימוש בטיקטוק ע"י פעילים חברתיים ופוליטיים", מסבירה פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחוקרת בתחום הפוליטיקה של המידע, "יכולת תשומת הלב שלנו ירדה מאוד והיכולת לתפוס את תשומת הלב הזו היא המצרך הכי מבוקש של המאה ה-21. טיקטוק מאפשרת לדבר לקהלים צעירים לתוך הבטן ובאמצעות מסרים קצרים וויראלים. בנוסף, האלגוריטם של טיקטוק מאפשר להגיע להרבה יותר אנשים – מהבחינה הזו, של להעביר דיווחי אמת מהשטח, היא פלטפורמה הרבה יותר נכונה מפייסבוק".
מחאת האפרו-אמריקאים לצד המחאות שקדמו לה כמה חודשים לפני כן בהונג קונג, הציפו בטיקטוק ז'אנר חדש של סרטונים שלא נראו בפלטפורמה לפני. לצד סרטוני תיעוד מהשטח שמציגים שברי מציאות מתוך ההפגנות הסוערות והאלימות המשטרתית, נוצר שימוש רחב מאוד בטרנדים הויראליים של הפלטפורמה כדי להעביר מסרים – את האתגרים המטופשים החליפו מסרים חברתיים והשירים הקליטים הפכו להמנוני מחאה. "הטרנדים והאתגרים הם משהו בלתי נפרד מהפעולה הפוליטית, אלו המאפיינים של הפלטפורמה והם הופכים להיות כלי להעברת מסר שהוא לא רק כיף" אומרת שירה ריבנאי, חוקרת ומתמחה באקטיביזם דיגיטלי, "זה שהפעולה הפוליטית הגיעה לטיקטוק אין בזה חידוש, כי אנחנו רואים את האקטיביזם מתפשט תמיד לעוד פלטפורמות. מה שכן ייחודי לטיקטוק זה הקהל, שהוא צעיר מאוד והמסרים הפוליטיים שלו מתפתחים בהתאם". כך, לדוגמה, עלו לרשת סרטונים קצרים שמסבירים מהן פריווילגיות של לבנים או איך להיזהר בהפגנות, בני 15 שניות ברוח סרטוני טייסטי או עשה זאת בעצמך המוכרים והאהובים.
"יש ביחס לטיקטוק אלמנט של זלזול דורי, קצת מסתכלים עליה כמו על הקשקוש הזה של הצעירים אבל צריך להבין שברגע שהנפש של הצעירים שם, זה אומר שגם הפוליטיקה שלהם שם, הם לא יבואו לפייסבוק בשביל הפוליטיקה, זו לא השכונה שלהם" מוסיף דרור גלוברמן, מגיש התוכנית NEXT, "כל העולם כולל טראמפ שהיה בשוק בסיפור של טולסה, לא האמינו שטיקטוק יהיה מקום של פעולה אקטיבית אמיתית בעולם האמיתי ואני חושב שמשם ההלם הגדול. נוצרה פה הזדמנות חד פעמית לאנשים שאין להם אפילו זכות הצבעה להתערב בתהליך פוליטי ולהשמיע את קולם".
צנזורה פוליטית
כמובן שאף מחאה פוליטית לא יכולה לעבור בלי טענות על צנזורה פוליטית: בספטמבר האחרון נחשף בגרדיאן הבריטי שטיקטוק מסננת תכנים פוליטיים בעלי אופי מתסיס, כמו תמונות מהפגנות מסביב לעולם או דעות פוליטיות של גולשים. חודשיים אחרי זה גולשת אמריקאית בשם פרוזה עזיז, בת 17 מניו ג'רזי, טענה שטיקטוק הסירה סרטון שלה, בו היא מעלה מודעות למחנות חינוך מחדש של מוסלמים בצפון-מערב סין, לאחר שנצפה יותר ממיליון וחצי פעמים. עזיז, בציוץ שהפך ויראלי, טענה כי מדובר בפעולה מכוונת של ByteDance, החברה הסינית שמפעילה את טיקטוק. בחברה טענו כי מדובר בטעות אנוש והחזירו את הסרטון לאחר שעה.
גם אנשי BLM טענו בשלב כלשהו שטיקטוק מצנזרת תכנים שקשורים למחאה. "באיזשהו שלב במחאה שמו לב שיש כמה האשטגים שקשורים למחאה ומקבלים אפס צפיות" אומרת ריבנאי, "הייתה ממש חסימה של ההאשטגים המרכזיים. בטיקטוק טענו שהם פשוט לא היו ערוכים ומוכנים לשימוש שיעשה באפליקציה" כך או כך, גם במקרה הזה, התעוררה סערה, החסימה שוחררה וטיקטוק התנצלה.
עוד לא ברור אם החסימות הללו היו מכוונות או פשוט טעויות אנוש, מה שבטוח הוא שהן לא עושות טוב לתדמית של האפליקציה. "צריך לזכור שבסופו של דבר הסינים הם אלו שנמצאים על השיבר של האפליקציה" אומרת פרופ' נהון, "זה נכון שאנחנו רואים שימוש הולך וגובר באפליקציה בעולם של הפעולה הקולקטיבית, אבל יש גם המון אנשים שחוששים להשתמש בה והיא סובלת מלא מעט חסמים שיישארו שם כל עוד האחיזה של הממשל הסיני היא יחסית די גדולה".
יחסי ארה"ב-סין
הנקודה הזו של פרופ' נהון היא שעומדת במרכז אחד המאבקים הגדולים היום בארה"ב. יותר מהשימוש שעושים מתנגדיו בפלטפורמה, יותר מהצנזורה הפוליטית, יותר מהמחאות, טראמפ והאמריקאים מוטרדים מהעובדה שטיקטוק היא אפליקציה סינית. "צריך לשים את כל הסיפור הזה בקונטקסט פוליטי – יש מאבק גדול בין ממשל טראמפ והסינים. מבחינת הממשל האמריקאי זו אחת מהזרועות שבאמצעותן מנסים הסינים להשתלט על העולם" אומרת פרופ' נהון.
בצעד חסר תקדים הודיע בשבוע שעבר הממשל האמריקאי על איסור מוחלט לנהל ברחבי ארה"ב אינטראקציה עם טיקטוק וויצ'ט, בטענה ששימוש ביישומים ניידים בארה"ב שפותחו ובבעלות חברות סיניות מהווה איום על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ והכלכלה של ארה"ב בצו הנשיאותי עליו חתם ושייכנס לתוקף בתוך 45 יום מההודעה, זאת במידה וטיקטוק לא תירכש לפני כן על ידי מייקרוסופט האמריקאית. "האולטימטום של טראמפ זה נגד האופי האמריקאי ונגד האינטרנט" אומרת פרופ' נהון, "עד אתמול דיברנו על איראן, סין, טורקיה, ככאלה שחוסמות אפליקציות ופוגעות בחופש הביטוי והיה פתאום ארה"ב מאיימת בחסימה של אפליקציה שלמה".
"יותר משזה קשור לביטחון, מדובר פה על חלק ממלחמת הסחר בין טראמפ לסינים וזה שבאה טיקטוק וגונבת את הצעירים האמריקאים – את תשומת הלב שלהם, הזמן שלהם, הדאטה שלהם שנוסע לסין, זו בעיה גדולה מאוד מבחינת האמריקאים" מוסיף גלוברמן, "בשונה מפייסבוק או טוויטר, אין לממשל האמריקאי פה את מנופי הלחץ שיש לו על הרשתות החברתיות האחרות, זה קצת כמו שאנחנו רוצים לאכוף על פייסבוק וגוגל וטוויטר סטנדרטים ישראלים, צנזור אלימות, תשלום מיסים ומסירת מידע פלילי למשטרה והם לא מתיישרים. האמריקאים פוגשים את זה עכשיו בפעם הראשונה בטיקטוק - הם לא עושים מה שהם אומרים להם אפילו לא שייכים למדינה מערבית שאפשר לפעול איתה".
בתוך המלחמה חסרת התקדים הזו של טראמפ, טיקטוק עושה לו את החיים די קלים מבחינה תדמיתית. רק בחודש מרץ נחשף כי היא מעבירה מידע לשרתים הנמצאים בסין, ובגרסת הבטא של אפל למערכת ההפעלה החדשה iOS14 נחשף כי היא אכן ניגשת למאגר ההעתקות וההדבקות של המשתמשים (קליפבורד). ואין הרבה דברים שמעצבנים את האמריקאים כמו חדירה לפרטיות.
טראמפ רתם את המאבק בטיקטוק גם לקמפיין הבחירות שלו. מוקדם יותר החודש פורסמו מודעות בתשלום בפייסבוק ובאינסטגרם, שמזמינות את המשתמשים "לחתום על עצומה לחסימת האפליקציה" – וקוראות "להגן על הילדים שלנו מפני סין". באופן אירוני, התקווה הנוכחית של טיקטוק בארה"ב היא דווקא חברת מייקרוסופט המקומית שהציעה לרכוש את טיקטוק ולהעביר את הדאטה שייאסף על המשתמשים, מנקודת הרכישה והלאה לפחות, לאמריקאים. את זה טראמפ דווקא מוכן לשקול ונותר רק לראות מה יוחלט.
"האינטרנט נולד פתוח, אמריקה הולידה את האינטרנט ותכננה אותו באופן שהוא יהיה בלתי ניתן לחסימה. העובדה שאמריקה עצמה מנסה לכפות על האינטרנט חסימה כדי לשרת את האינטרסים הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים של המנהיג - זו בגידה באינטרנט ובערכים שלו" אומר גלוברמן.
כל העניין סביב בעלי המוגבלויות
אחת הפרשיות היותר מטרידות שנקשרו למדיניות צנזור והגבלת התכנים של טיקטוק, סובבת סביב הניסיון העקום של האפליקציה למנוע מקרים של שיימינג ובריונות ברשת כלפי נכים, אנשים שסובלים מעודף משקל, בעלי מוגבלויות וחברי קהילת הלהט"ב.
על פניו, נראה שחברי קהילות "שוליים" פעמים רבות דווקא משגשגים באפליקציה וזוכים לקהל עוקבים רחב והרבה מאוד תמיכה. יש להם אפילו אתגרים וטרנדים ויראליים משלהם שסוחפים אינספור משתתפים נוספים, חלקם גם בעלי נכויות או מוגבלויות שונות ואחרים ללא, שפשוט מביעים הזדהות. אלא שלצד התמיכה והפרגון לו הם זוכים, יש גם לא מעט חיקויים פוגעניים, טוקבקים פוגעניים ואלימות. דוגמה מוכרת לאחת התופעות הללו היא "אתגר האוטיזם" – טרנד שעודד גולשים להעלות סרטונים משפילים בהם הם מחקים התנהגויות של אנשים עם מוגבלות, בדגש על אוטיסטים. התופעה עוררה רעש גדול, חלק מהסרטונים הוסרו אחרי לחץ ציבורי וביקורת חריפה הושמעה נגד המשתתפים באתגר ונגד טיקטוק.
בסוף 2019 ניסו בטיקטוק להתמודד עם הבעיה בדרך עקומה במיוחד. מה עשתה האפליקציה? הגבילה את כמות הצפיות בסרטונים בהם מופיעים אנשים ש"מועדים לבריונות ברשת" ל-10,000 צפיות בלבד, מעט מאוד בפרמטרים של טיקטוק, והגדירה את האלגוריתם כך שהסרטונים יופיעו רק במדינת המוצא של היוזר שהעלה אותם. במילים אחרות – במקום לחסום, למחוק או להטיל סנקציות על המשתמשים הפוגעניים, החליטו בטיקטוק להחביא מעיני הציבור דווקא את הקורבנות, פגעה בוויראליות שלהם ובנראות שלהם.
התופעה המטרידה התגלתה בעקבות דיווח עיתונאי של אתר גרמני שאליו הגיע המידע. מהדיווח עלה כי הרשת החברתית מפחיתה, בין היתר, את תפוצת הסרטונים של משתמשים עם אוטיזם, תסמונת דאון, אנשים בעלי מוגבלויות ואפילו סרטונים של חברי הקהילה הגאה. לאחר הפרסום הודיעו בטיקטוק שהם מפסיקים עם המדיניות ואפילו החלו לפעול באופן הפוך ולקדם בעלי מוגבלויות בכדי לחשוף אותם בפני קהלים חדשים ולתת להם את ההזדמנות להפוך בעצמם לכוכבי רשת.
גורמי פשיעה בארץ שמתגרים במשטרה באמצעות הטיקטוק
קבוצת צעירים חמושים בכבדות באקדחים ורובי M16 גנובים, נוסעים בכבישי הגליל באין מפריע. סוחרי סמים שמתעדים את עצמם מקבלים חבילות מעבר לגדר הגבול עם מצריים ומעמיסים לרכב. צעירים שמשחיתים ניידות מג"ב החונות בסמוך לתחנת המשטרה המקומית, מצלמים ומעלים לאפליקציה, סרטונים בהם נראה כסף מזומן בסכומי עתק, שטרות של מאות שקלים מסודרים בערמות גדולות השייכות לארגוני פשיעה. סרטוני ירי בשטחים פתוחים בצפון או דרום הארץ. נהגים המתעדים את עצמם נוסעים במהירויות מסכנות חיים ומתעדים זאת וכן, אפילו סרטונים עם איומים מפורשים על אנשים ספציפיים.
אחת התופעות שהולכות ומתפשטות בטיקטוק היא הכניסה של גורמי פשיעה לפלטפורמה שמתעדים את עצמם מבצעים עבירות, מאיימים ומתגרים בכוחות הביטחון עם כמויות מטורפות של סמים, כסף ונשק, חלק מזה ממש מול ניידות של שוטרים.
את הסרטונים הם מעלים בלי פחד לטיקטוק, ממשתמשים אנונימיים, כדי להעביר מסר שהם לא מפחדים מאף אחד, במיוחד לא מהמשטרה - אבל מי שצריכים לדעת למי מכוונים הסרטונים ומי עומדים מאחוריהם יודעים זאת טוב טוב. במשטרה מכירים את החשבונות הללו שנסגרים ונפתחים חדשות לבקרים והגיבו כבר מספר פעמים לכתבים שפנו אליהם בנושא שהם "פועלים להגנה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל", אבל אי אפשר להתעלם מהאופי המתגרה והחצוף של הסרטונים הללו ומה שעומד מאחוריהם.
"סוחרי הסמים בארץ הרימו ראש", סיפר לכתב mako שמעון איפרגן, קצין מודיעין לשעבר במשטרה אחרי שצפה בסרטונים, "כמויות הברחות הסמים מירדן ולבנון עלו משמעותית. זה העלה לסוחרים את הביטחון וגורם להם להתגרות בשוטרים ובשיא הטמטום הם גם משחקים באש כי בסופו של דבר הסרטונים הללו ישמשו ראייה נגדם בבית המשפט והם עלולים לשבת שנים ארוכות בכלא".
"אפשר להסתכל על זה מזווית של התגרות או אתגור של הממסד" מוסיפה פרופ' נהון, "יש פה רצון להראות 'תראו אנחנו עושים משהו שאי אפשר או שאסור' ויש פה מן פינג פונג עם הממסד עצמו, כי הם כן עלולים להיעצר או נעצרים בסופו של דבר".
עובדים זרים מבזים קשישים בישראל
תופעת טיקטוק נוספת ומטרידה שעשתה עלייה לישראל קשורה ליחסים הרגישים מלכתחילה בין קשישים סיעודיים והעובדים הזרים המטפלים בהם. בסרטונים נראים המטפלים כשהם רוקדים, לעתים באופן מתריס ומבזה, כאשר הקשישים שבהם הם מטפלים יושבים או שוכבים ברקע מבלי להבין מה מתרחש סביבם, מושפלים וחשופים לעיני כל.
במקרים אחרים וחמורים אף יותר נראים המטפלים כשהם לועגים או מתעלמים מהקשישים הזקוקים לעזרתם ומכנים אותם "חיית המחמד שלי". התופעה המטרידה הזו, שכוללת כבר אלפי סרטונים זמינים לעיני כל, הובאה כבר לידיעתם של הגורמים הרלוונטיים ברווחה וחקירה פלילית אף נפתחה נגד מטפלת אחת.
"יש פה קצת שילוב של תחושה שזה המקום שלנו, אף אחד לא רואה, ביחד עם קצת חוסר ניסיון של חבר'ה צעירים שלא מבינים שבסופו של דבר עבירה פלילית תצא החוצה, גם באינטרנט אתה לא באמת מוגן" אומר גלוברמן, "במידה מסוימת הטיקטוק זה קצת כמו האינטרנט של לפני 20 שנה, אין נהלים, הכל מותר, הכל חתרני, אלים וגס".
בריונות, אלימות, מיניות, ונדליזם ואתגרים מסוכנים
נערות צעירות שמעלות בדיחות על ביצוע מין אוראלי במורים במטרה לשפר ציונים, נערים שטובלים ממתקים שונים באסלה של בית הספר, נותנים לחבריהם לאכול ומתעדים זאת, אמירות גזעניות של בני נוער כלפי אוכלוסיות שונות, תכנים מיניים ושוביניסטיים. אי אפשר לדבר על הטיקטוק בלי להזכיר בכמה מילים את מה שמפחיד כל הורה שילדיו גוללים שעות בטיקטוק – אתגרים מסוכנים, תכנים מיניים ובוטים, בריונות, גזענות ואלימות.
טיקטוק אמנם מפקחת פיקוח רופף על התכנים שעולים לאפליקציה, אבל בתוך הזרם האינסופי של סרטונים מרחבי העולם במאות שפות, הרבה מאוד תכנים בעייתיים מתפספסים ומגיעים היישר לפיד של הילדים שלכם. בין היתר אפשר למצוא סרטונים שמתעסקים במיניות מוחצנת, השפלות של חברים לכיתה, ואפילו אתגרים מסוכנים שבין המפורסמים שבהם אפשר למצוא את אתגר הנפילה מהשולחן שבו צריך, ובכן, ליפול מהשולחן, אתגר הפירסינג בו הצביעו הגולשים היכן כדאי למשתמש לחורר את גופו, אתגרים הכוללים משחקים מסכני חיים בשקעים חשמליים ועד אתגרים פחות מזיקים אך לא מוסריים כמו זיוף ציונים של מבחנים.
בדצמבר האחרון פרסם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת דו"ח מיוחד על אפליקציית הטיקטוק בו נכתב כי טיקטוק "כשלה בהסרת מסרים מיניים שנשלחו על ידי בעלי כוונות זדוניות לבני נוער ולילדים, ביו היתר כהערות מיניות על קטעי וידאו", "משתמשים אשר הפיצו הערות ותכנים פוגעניים והרשו להמשיך ולהשתמש באפליקציה גם כאשר תכניהם נמחקו" וכי "טיקטוק מספקת קרקע פוריה ל'ציידי קטינים' הפועלים ברשתות החברתיות".
אינדונזיה הייתה הראשונה לאסור את השימוש בטיקטוק ביולי 2018 בטענה להפצת "פורנוגרפיה, תוכן לא ראוי וחילול". איסור שהוסר לאחר שהאפליקציה החלה לצנזר תכנים מסוימים במדינה. כמעט שנה אחריה נחסמה האפליקציה גם בהודו, לצד כמעט שישים אפליקציות סיניות נוספות, בעקבות "פגיעה בריבונות", הסלמת הסכסוך בגבול בין המדינות וגם טענות על "השפלה תרבותית" וחששות להפצת פורנוגרפיה וניצול ילדים. גם במקרה הזה האיסור הוסר בסופו של דבר. בהמשך הצהירו גם חברי פרלמנט באוסטרליה כי יבחנו את השימוש באפליקציה. נותר רק לראות האם גם ארצות הברית, ארץ החירויות הבלתי מוגבלות, תהיה הבאה בתור?