השבוע הודיעה עמותת SpaceIL, ששלחה את החלללית בראשית לירח, שלא תנסה שוב לנחות עם "בראשית 2". הסיבה לכך, לפחות לפי ההודעה הרשמית, היא הטובה ביותר שאפשר להעלות על הדעת: חברי העמותה חושבים שזה קל מידי. הניסיון הראשון אומנם לא הסתיים בנחיתה רכה אלא בהתרסקות מפוארת, וב-SpaceIL סבורים בכל זאת שזה היה מסע מוצלח שאין באמת סיבה לשחזר. ניסיון נוסף לנחות על הירח לא מציב את ״הרף הנדרש ממשימות פורצות דרך״. בעמותה הישראלית מחפשים אתגר אחר.
החלטנו אם כן להרים תרומה צנועה לכבוד המשימה: אם ב-SpaceIL מחפשים אתגר, בואו ונבדוק את השטח - אילו משימות חלל מאתגרות כבר יצאו לדרכן, ואמורות לשבור שיאי מרחק, מהירות ותחכום, ואולי על הדרך גם לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על היקום סביבנו. יש לא מעט רעיונות טובים בסביבה, עכשיו כל מה שצריך הוא לנסות ולבצע אותם בחצי מהזמן ובעשירית מהתקציב, והנה ישראל שוב מלמדת את העולם איך עושים את זה נכון!
טלסקופ החלל על שם ג׳יימס ווב (נאסא, 2021)
טלסקופ החלל ״האבל״ סיפק לאסטרונומים תמונות מדהימות של גלקסיות קרובות ורחוקות, אך כמעט 30 שנים לאחר שיגורו מדובר בפיסת טכנולוגיה שהמילה מיושנת מחמיאה עימה. אם להיות פחות עדינים, מדובר בגרוטאה מרחפת שעשויה להתפרק בכל רגע, ובסוכנות החלל האמריקנית נאסא מתקרבים סוף-סוף לשיגורו של יורש העצר, טלסקופ החלל על שם ג׳יימס ווב. הוא אמור להמריא למסלול מרוחק יחסית סביב כדור הארץ בשנת 2021.
משקלו של הטלסקופ החדש הוא כמחצית מזה של האבל, ועדיין מדובר באחד החפצים הכבדים והמורכבים ביותר שאי-פעם נישאו לחלל בשיגור אחד. הוא אולי קטן יותר מקודמו, אך מסוגל דווקא לצלם תמונות גדולות ומפורטות הרבה יותר. בזכות עשר טכנולוגיות שונות שהומצאו במיוחד עבורו, מתכנני המשימה סבורים שטלסקופ ג׳יימס ווב יצליח לשלוח לנו תמונות של גלקסיות וכוכבים שנוצרו זמן קצר לאחר המפץ הגדול, וילמד אותנו רבות על הסיכוי לקיומם של חיים בכוכבים אחרים. תקציב המשימה הצנוע עומד על קרוב לעשרה מיליארד דולרים.
גלאי חורים שחורים (סוכנות החלל האירופית, 2034)
לפני כמה שנים הצליחו חוקרים בארה״ב ובאירופה להוכיח את קיומם של ״גלי כבידה״, תיאוריה שאותה הציע איינשטיין בראשית המאה הקודמת והפכה ברגע אחד למציאות בלתי מוטלת בספק. אותו ניסוי, LIGO שמו, נערך בתחנות מדידה שנבנו על גבי כדור הארץ, ועל כן מידת הרגישות שלו איפשרה אך ורק זיהוי של אירועים קוסמיים בקנה מידה קיצוני לחלוטין: התנגשות של שני חורים שחורים זה בזה, לדוגמא.
סוכנות החלל האירופאית מתכננת ניסוי דומה בשם LISA, אלא שבמקום תחנות על פני הכוכב שלנו, הוא יערך באמצעות חלליות שימוקמו במרחק של 2.5 מיליון קילומטרים זו מזו. אם זה יצליח, יווצר מערך שיהיה מסוגל למדוד אירועים קוסמיים בקנה מידע בלתי נתפס: 20 פיקומטר. זהו פחות מגודלו של אטום בודד (!).
פרט להוכחה נוספת לתיאוריה של איינשטיין, החלליות של LISA יספקו לנו מידע מדויק על מיקומם של חורים שחורים בכל רחבי היקום. בהחלט מידע קריטי למי שמעוניין לצאת למסע בין הגלקסיות מבלי להישאב לתוך ריק אינסופי. מועד השיגור המתוכנן עומד על שנת 2034.
קידוח על מאדים (סוכנות החלל האירופית והרוסית, 2020)
אם יש חיים על המאדים, הם כנראה מסתתרים עמוק מתחת לפני השטח - עמוק יותר מכפי שרובוטים שנשלחו לכוכב עד כה הצליחו לחפור. שיתוף פעולה מפתיע בין סוכנות החלל האירופית והרוסית אמור להביא כבר בשנה הבאה לשיגורו של רובוט בשם ExoMars שינסה לחפור עמוק יותר: 2 מטרים, ליתר דיוק.
לאחר הקידוח, מעבדה גיאולוגית בתוך הרובוט תבצע בדיקה מיידית של הדוגמיות, על מנת לנסות ולקבוע האם קיימות בהן תרכובות אורגניות המעידות על קיומם של חיים. זו עשויה להיות המשימה החשובה והמהפכנית ביותר עד כה לכוכב הלכת האדום, ותוצאותיה עשויות להשפיע באופן מהותי על גורלה של משימה אחרת שתגלו בהמשך הכתבה: שיגור בני אדם למאדים בכדי להשלים את העבודה שאותה הרובוט הזה יחל.
נחיתה מסחרית על אסטרואיד (Deep Space Industries, מתישהו לקראת סוף העשור)
חברת Deep Space Industries איננה עמותה פילנתרופית, אלא מיזם מסחרי לכל דבר ועניין. מקימיה סבורים כי בתוך אסטרואידים - גושי סלע המרחפים ברחבי מערכת השמש - נמצאים מחצבים יקרי ערך ששווה לכרות ולהחזיר לכדור הארץ. השלב הראשון בדרך להקמת מכרה בחלל החיצון הוא שיגור חללית בשם Prospect 1, שאמורה להוכיח שכל הרעיון הזה איננו סתם הזיה.
לאחר השיגור, מתישהו לקראת סוף העשור הנוכחי, אמורה Prospect 1 לנחות על פני אסטרואיד הנמצא במסלול קרוב יחסית לכדור הארץ (אל תדאגו, הוא לא יתנגש בנו!), ולהפוך בכל ל״בסיס המסחרי״ הראשון בהיסטוריה שהוקם על פני גוף שמימי שאיננו כדור הארץ. לאחר הנחיתה יתבצע קידוח ניסוי, כדי להוכיח שאכן קיים פוטנציאל מסחרי. בהעדר גוף ממשלתי גדול התומך בפרויקט, רבים הסיכויים שהחברה הזו תפשוט את הרגל הרבה לפני שהחללית אכן תשוגר - מה שנותן ל-SpaceIL הזדמנות מצוינת להמשיך מהיכן שהפרויקט המקורי יפסיק.
״לגעת״ בשמש (נאסא, 2025)
השמש קריטית לקיומם של החיים על כדור הארץ, אך יש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים עליה. קשה לחקור אותה מכיוון שהיא רחוקה מאוד ו… בכן, חמה מאוד. הגשושית Parker Solar Probe של נאסא שכבר שוגרה ב-2018 ועושה את דרכה לשמש, אמורה לספק לחוקרים תצפית קרובה מאי-פעם לכוכב הלוהט, ועל הדרך לשבור לא מעט שיאים.
פרקר תגיע קרוב יותר לשמש מכל גשושית אחרת שנשלחה לחקור אותה, מרחק של שישה מיליון קילומטרים שבו הטמפרטורה מגיעה ל-1,377 מעלות. בדרך לשם, תגיע החללית למהירות של 200 קילומטרים בשנייה, מה שיהפוך אותה לחפץ מעשה יד אדם המהיר ביותר בהיסטוריה. שיאה של החגיגה אמור להגיע בשנת 2025, אז תבצע פרקר את הסיבוב הקרוב ביותר לשמש במסלולה.
חוזרים לירח - ומשם למאדים (נאסא, SpaceX, יום אחד)
בין שלל הצהרותיו הנלהבות של הנשיא דונלד טראמפ, הייתה גם אחת בדצמבר 2017 אודות רצונו להחזיר את האסטרונאוטים האמריקנים לירח, ומשם למאדים. בסוכנות החלל האמריקנית שמחו לשמוע, ועסוקים מאז בעשרות פרויקטים ומשימות עתירי תקציב שאמורים להביא בסופו של דבר לשיגור בני אדם למאדים ואולי אפילו הקמת בסיס של קבע בכוכב - מתישהו.
מתי בדיוק? תלוי את מי שואלים. מצד אחד, לא נראה שסוכנות החלל האמריקנית רושמת התקדמות מהירה במיוחד באף אחד משלבי הפרויקט: לא החללית שאמורה לשרוד את המסע למאדים, ולא הטיל שאמור לקחת אותה לשם. מצד שני, רק לאחרונה הצהירו בנאסא כי בהוראת הבית הלבן, תאריך היעד לשיגור בני-אדם למאדים עומד על שנת 2024. זה ממש קרוב (ולגמרי במקרה, זו גם תהיה שנתו האחרונה של טראמפ בבית הלבן בהנחה שיזכה בקדנציה נוספת).
גם ב-SpaceX, החברה של אילון מאסק שהיא למעשה זו ששיגרה את ״בראשית״ לחלל על אחד מטילי ה״פלקון״ שלה, לוטשים עיניים לעבר המאדים, ולצורך כך בונים את הטיל הגדול ביותר בהיסטוריה. גם שם תאריך היעד עומד על שנת 2024, ומאסק כבר חושב הרבה יותר רחוק: לדעתו, הישרדותה של האנושות תלויה בפרויקט. אנחנו חייבים בסיס על מאדים, כדי להבטיח שנוכל להמשיך ולהתקיים במקרה שהחיים על כדור הארץ יהפכו לבלתי אפשריים.
כמה מכל זה ריאלי? מאסק מחזיק ברקורד של הבטחות מוגזמות, במיוחד בכל הנוגע לתאריכים, אבל היומרה שלו אינה חסרת בסיס: SpaceX היא כבר עתה אחת החברות המובילות בתחום שיגורי החלל (אם לא המובילה), וייתכן בהחלט שהיא גם זו שבסופו של דבר תשלים ראשונה את המשימה למאדים.