צעד ישראלי נוסף בדרך להיסטוריה: החללית בראשית עברה בהצלחה את המשימה הגורלית ביותר שלה - לכידת הירח. הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית הצליח לבצע את התמרון במסגרתו החללית הפסיקה להקיף את כדור הארץ, והתחילה להקיף את הירח עד לנחיתה שתתרחש ביום חמישי בשבוע הבא.
וזה לא הכל, כבר עכשו ישראל מצטרפת לרשימה מאוד מכובדת והופכת למדינה השביעית בעולם שהצליחה ללכוד בהצלחה את הירח. "הלכידה היא היסטורית בפני עצמה והכניסה את ישראל למועדון של שבע מדינות בלבד שהקיפו את הירח - עוד שבוע אנחנו נעשה היסטוריה נוספת עם נחיתה והצטרפות לארבע המעצמות. אני גאה להיות ישראלי היום", אמר מוריס קאהן יו"ר עמותת SpaceIL.
עידו ענתבי מנכ"ל SpaceIL אמר כי "לאחר שישה שבועות בחלל נראה שהצלחנו לעבור שלב קריטי נוסף ולהילכד על ידי כח המשיכה של הירח. זהו הישג משמעותי נוסף שהצליח להשיג הצוות ההנדסי, תוך הוכחת מקצוענות, נחישות ויצירתיות בפתרון ועקיפת תקלות. יש לנו עוד דרך ארוכה עד לנחיתה,אך אני משוכנע שהצוותים שלנו יצליחו להשלים את המשימה- להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח ולהביא גאווה לכולנו".
כאן במאקו העברנו את הרגע ההיסטורי בשידור חי:
עדכון חי ומתגלגל: ברגעים אלה הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית מבצעים תמרונים בחללית בראשית בשביל לבצע "לכידת ירח" - התמרון מאפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ולהקיף אותו לקראת הנחיתה בשבוע הבא. עד כה החללית הקיפה את כדור הארץ במסלול אליפטי.
17:24 עדיין בודקים את נושא הכיוון. בינתיים, החללית בראשית משייטת באופן תקין.
17:22 מחיאות כפיים באולם: "כנראה שנלכדנו על ידי הירח, אבל רק על פי הטלמטריה. את האישור הוודאי לתמרון המוצלח נקבל בעוד כמה שעות".
17:21 חדר הבקרה דיווח שחסרה אינדקיציה על טעות המדידה בג׳יירואים - אבל כרגע זה עדיין לא משבש את הטיסה. כמה שניות לאחר מכן דיווח עופר דורון שהכל תקין. המנוע פעל במשך 3 דקות. ״נראה טוב עד כה״ אומר דורון.
17:20 המנוע עובד 100 שניות, אמור לעבוד 4 דקות נוספות. הצוות מעדכן - הכל תקין. המרחק מכדור הארץ - 400 אלף קילומטר.
17:18 המנועים מופעלים שוב (הצוות מכנה את זה ״ירי״) - הראשי ועוד שלושה מנועיים משניים. נמצאים ב-35 מטר לשניה, היעד הוא 320 מטר לשניה.
17:17 איך מרגישים ברגע כזה? ענתבי: לחוצים. אנחנו מנסים להוריד את המתח באמצעות השאלות של העיתונאים.
17:10 החלה הפעלה של שלושה מנועים, החללית מסתובבת. מספיק זרם קטן למנועים הנכונים כדי להביא את החללית לכיוון הנכון. מנוע נוסף עובד בשביל לבלום.
17:00 עופר דורון, מנהל מפעל חלל: "אנחנו צריכים בשבוע הקרוב להביא את המסלול לנחיתה, ההקפה לוקחת בערך 14 שעות. ביום ראשון נשנה עוד פעם את המהירות, ונבלום שום, ונוריד את מסלול ההקפה ל-750 קילמוטר, למחרת 400 קילומטר, ואחרי זה 200 קילומטר. ברביעי זה ניתן את הברקס האחרון שיבוא אותנו ל-15 קילומטר מעל אזור הנחיתה. בחמישי בלילה ניכנס לאזור הנחיתה שאמורה להתרחש ב-11 בלילה".
"מאתמול בלילה אנחנו לא תלויים בוח המשיכה של כדור הארץ, אלא של הירח. אנחנו צריכים בשבוע הקרוב להביא את המסלול לנחיתה, ההקפה לוקחת בערך 14 שעות. ביום ראשון נשנה עוד פעם את המהירות, ונבלום שום, ונוריד את מסלול ההקפה ל-750 קילמוטר, למחרת 400 קילומטר, ואחרי זה 200 קילומטר. ברביעי זה ניתן את הברקס האחרון שיבוא אותנו ל-15 קילומטר מעל אזור הנחיתה. בחמישי בלילה ניכנס לאזור הנחיתה שאמורה להתרחש ב-11 בלילה".
16:56 הנחיתה היא עיוורת: ייתכן שהחללית תנחת על בולדר או מכתש, או שרגל אחת תיפול על סלע והיא תתהפך. אם חיישן הנחיתה מפסיק לפעול, אין איך למדוד את מהירות הנחיתה. זו פעם ראשונה שאנחנו מנחיתים חללית על הירח. לא ניסינו את זה, אלא בהדמיות. במשך 25 דקות אנחנו לא יכולים לשלוח פקודה ולא לתקן שום דבר. היא פועלת בעצמה.
16:52 החיישנים מעבירים מידע על המיקום והכיוון למרכז הבקרה, והתוכנה תחליט איך להפעיל מנועים כדי לבלום את החללית. המנוע פועל בכיוון הפוך מכיוון השיוט. ברגע שאנחנו מפעילים מנוע ראשי אנחנו מתחילים גלישה לאורך של 800 קילומטר. החללית תגלוש עד לגובה של קילומטר - ושם אנחנו מכוונים שהמהירות תהיה 0, ואז היא עוברת לנחיתה במצב אנכי, ובאמצעות המנוע הראשי אנחנו שולטים במהירות הנפילה. החללית תיפול נפילה חופשית לקרקע של הירח - שם כוח המשיכה קטן פי 6 מכדור הארץ.
16:50 עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL: "את השיגור עברנו בהצלחה, גם את האיתור והתקשורת. החללית סך הכל מחזיקה מעמד במסע. נשארו שני אתגרים - לכידת הירח והנחיתה. איך נוחתים? אנחנו רוצים לנחות באזור בלי מכתשים. הקרקע מגיעה לטמפרטורה של 130-150 מעלות, אז צריך לנחות בשעה מוקדמת שהשמש לא תחמם את הקרקע. אנחנו מתכננים מסלול נחיתה בגובה של 25 קילומטר. שולחים לה פקודות ומשם היא פועלת אוטונומית".
"בגלל הסינוור של עוקב הכוכבים היינו צריכים לעשות תמרונים שונים ממה שתכננו במקור. היו כמה אירועים של אתחולים. מספר האתחולים גדול ממה שציפינו, למרות שהם די צפויים. זה בלתי אפשרי למ נוע אותם, אבל להתמודד איתם - המהנדסים שלנו עשו פה עבודה טובה".
16:46 עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL: "למעט התקלה בעוקב הכוכבים, היה שיגור מוצלח. צריכת הדלק - על פי הנדרש. יש לנו תקשורת מעולה עם החללית".
16:43: בועז לוי, מנהל חטיבת טילים בתעשייה האווירית: "זו המשימה של מדינת ישראל, אז שיהיה לנו בהצלחה".
16:39: מוריס קאהן, יושב ראש SpaceIL והתורם הראשי לפרויקט: זה מאוד מרגש. אנחנו חייבים תודה לצוותים המדהימים ב-SpaceIL, ובתעשייה האווירית. כולם מתרגשים. אני הייתי ב-AIPAC ו-20,000 איש מחאו כפיים. לא לי, אלא לישראל, למה שעשינו ולחוצפה.
מאות אלפי קילומטרים
• בתחילת השבוע הגיעה החללית בפעם האחרונה לנקודה הקרובה ביותר לכדור בארץ בהקפה האחרונה סביבו– 1,700 ק"מ בלבד ומשם המשיכה בדרכה לנקודת המפגש עם הירח בטווח 400 אלף ק"מ.
• האטת החללית תיעשה ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח.
• עד כה בוצעו 7 תמרונים.
• החללית עברה כ- 5.5 מיליון ק"מ במצטבר בכל הקפותיה וצפויה לעבור עוד כמיליון ק"מ בהקפות סביב הירח.
• סה"כ בוצעו 12.5 הקפות סביב כדור הארץ (7 הקפות במסלול בגובה 70,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 131,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 265,000 ק"מ ו 1.5 הקפות במסלול בגובה 410,000 ק"מ).
• כמות הדלק שנוצלה עד כה כ- 80 ק"ג.
• סה"כ נרשמו שתי תקלות עיקריות עליהן התגבר הצוות ההנדסי האחת בעוקבי כוכבים אשר סונוורו מהשמש יותר ממה שנצפה והשניה אתחולים לא רצויים במחשב המשימה.