במהלך שבוע הבא תשוגר "בראשית" - החללית הישראלית הראשונה שתנחת על הירח. אחרי הצלחת המבצע המורכב - ישראל תהפוך למדינה הרביעית בעולם שמנחיתה חללית על הירח. הראשונה הייה רוסיה, השניה ארה"ב, לאחריה סין (ממש לאחרונה -ב-2013), והודו תהיה החמישית.
השיגור הוא רגע השיא בתהליך שנמשך 7 שנים, והתחיל בעמותת SpaceIL שהוקמה כדי לבנות חללית כזאת ולעודד לימודי מדע והנדסה על ידיד בני ובנות נוער. הטיל שישגר את החללית הוא אמריקאי, אבל מרגע הניתוק - כל העבודה נעשית ממרכז הבקרה של התעשייה האווירית.
ביקשנו מיואב לנדסמן - מהנדס אוירונאוטיקה וחלל בעל תואר במדעים פלנטרים ומהנדסת מערכת בכיר בפרוקיט, לפסר לנו איך בדיוק זה יעבוד.
למה דווקא הירח?
"עמותת SpaceIL התחילה בתור ניצול הזדמנות של התחרות של גוגל, והמטרה הייתה הגעה לירח. בגובה 36,000 יש כבר לווניים מסחריים - והירח כבר הוא קפיצה הרבה יותר גדולה יותר מפי 10 מזה. מצד שני, הוא הדבר הכי קרוב שאפשר לנחות עליו".
איך בוחרים איפה לנחות על הירח?
"האידאל היה למצוא מקום שדומה כמה שיותר למגרש חניה, אבל אין הרבה כאלה. אנחנו רוצים מקום כמה שיותר שטוח, בלי שיפועים גדולים ובלי הרבה מכתשים. זה צריך להיות בצד שפונה אל כדור הארץ, בשביל שיהיה אפשר לתקשר עם החללית. ורצוי אזור שיש בו משהו מדעי לעשות בו מבחינתנו זה השדה מגנטי של הירח.
השדה המגנטי הזה לא יקלקל את המכשירים?
"הוא לא ישבש את התקשורת. יש שדות מגנטים מקומייים ומאוד חלשים".
למה טסים בספירלה ולא ישר לירח?
"מסלולים בחלל הם בצורה של אליפסה בגלל כוח המשיכה. אנחנו משוגרים למסלול סביב כדור הארץ - אליפטי גבוהה, הגובה המקסימלי שלו הוא 60,000 ק"מ, המינימלי שלו זה בין 200 ל-300 ק"מ מעל פני האדמה".
"אנחנו טסים במסלול הזה כי אנחנו עולים על שיגור קיים. ממנו אנחנו יכולים להגיע לירח עם הדלק שלנו. פעם בכמה הפקות אנחנו מפעילים את המנועים שלנו ומגביהים את המסלול לאליפסה יותר גבוהה. ואחרי מספר פעמים כאלה, אנחנו נגיע לאליפסה שהגובה שלה נושק למסלול הירח".
"שם אנחנו מבצעים את ההפעלות מנועים בצורה כזו - שכאשר נגיע לגובה של הירח, הוא כבר יחכה לנו. ברגע שאנחנו חולפים קרוב לירח, כוח המשיכה שלו יותר משמעותי משל כדור הארץ, ואנחנו צריכים להאט את החללית ולהיתפס על כוח המשיכה של הירח, ואז אנחנו באליפסה סביבו. השלב הבא זה להנמיך את עצמנו ל-200 קילומט מפני הירח שזה גובה שאנחנו יכולים להתחיל נחיתה".
האם יש ג'ויסטיקים כמו במשחק מחשב?
"אי אפשר לעבוד ככה מכמה סיבות. ראשית, לאור לוקח יותר משניה להגיע. ג'ויסטיק זה כמו במשחק מחשב עם עיכובים שאסור שיהיו. שנית, החללית יכולה להיות מאחורי הירח ואז אין תקשורת איתה. מה עושים? לחללית יש תוכנה אוטונומית, היא עושה פעילות לבד. אנחנו מאזינים לנתונים מראש ואומרים לה מה לבצע ומתי. אבל הכל נעשה שם מהתחלה
איזה מידע מקבלים מהחללית בזמן הזה? יש צילומים?
"אין צילומים. החללית כל הזמן משדרת רצף אינפורמציה שכולל דיווח על המצב שלה - טמפרטורות, מתחים של המצבר, כיוון שאליו היא פונה, מהירויות שהיא מסתובבת, וכל מיני הודעות לגויות של התוכנה כמו מה היא עושה עכשיו. את המיקום אנחנו מודדים בשביל להפעיל אותה".
איך נוחתים לאט בלי להתרסק מכוח המשיכה?
"אנחנו שולחים לה רשימה ארוכה של פקודות מתחנת הקרקע ואלה פקודות מתוזמנות. אנחנו אומרים באיזה חלקיק השניה לעשות כל מיני פעולות ואם היא תבצע אותם כמו שהיא צריכה בזמן הנכון זה כמובן יתרחש בצורה תקינה. לפני ששולחים את הפקודות, בודקים על סימולטור שמדמה את המצב של החללית בזמן אמת. מוודאים שהתוצאות נכונות ואז שולחים לחללית".