"אני מבינה את התסכול, אבל לא עזרו לי להשתפר"

הקליפים של גילי בית הלחמי כבר מזמן הפכו לתופעת רשת: השחקנית לוקחת שירים ישראלים פופולריים, "מתרגמת" אותם לשפת הסימנים ומצלמת להם קליפים ססגוניים. עד היום היא העלתה תרגומים לשירים רבים כמו "זכיתי לאהוב" של עברי לידר, "מרפקים" של טונה ו"סוף עונת התפוזים" של תמוז, ואף רשמה לזכותה מספר שיתופי פעולה עם ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא, בין היתר ללהיט "תזכרי" ולשיר "פירות ההצלחה". למעשה, היא העלתה לעמוד הפייסבוק שלה מספר תרגומים מאנגלית לשפת הסימנים הישראלית, ביניהם השיר Toxic של בריטני ספירס והלהיט של דיסני Let it go.

אלא שכעת עומדת בית הלחמי במרכזה של סערה שנוצרה בקהילת החירשים. אתמול (רביעי) בצהריים היא העלתה לעמוד הפייסבוק שלה קליפ חדש שצולם על רקע ההפגנות בבלפור, המבוסס על השיר "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי ובביצועה של הזמרת רונה קינן. הביקורות לא איחרו לבוא, ולא בגלל ההקשר הפוליטי של הקליפ: חברים בקהילת החירשים מחו על הקליפ וטענו כי בית הלחמי משבשת את שפת הסימנים ומעליבה את דובריה.

"בפועל זה ג'יבריש רצוף שגיאות. אי אפשר להבין שום דבר, הרי אם היית מקבלת ספר שמתורגם לעברית משובשת עד בלתי קריאה גם היית סובלת ומגחכת", כתבה ל-NEXTER ננה בר, אקטיביסטית חירשת ומנכ"לית המרכז הישראלי ללימודי חירשות שכתבה פוסט תגובה ויראלי לקליפ של בית הלחמי. "ההיסחפות אחר הקליפ של גילי בית הלחמי ושות' מעציבה, מביכה, מקוממת וגם צבועה. הקהל הנאור שלא היה מסכים לכנס על מעמד האישה שהדוברים בו הם רק גברים, מתמוגג מנחת והולך שבי אחר העיוותים כי הוא לא יודע שפת סימנים", כתבה.

"הרי זה בדיוק אותו הדבר: אנחנו מסבירים ומבהירות לכם כי ביזוי שפת הסימנים הוא הקטנה מבזה, וכאן זו אפילו לא שפת הסימנים. זו זילות השפה וריקון של התרבות העשירה, הייחודית והמלאה המבוססת על שפה אמיתית. די לתפוס טרמפ על שפת הסימנים ולהתחזות. זה בדיוק כמו בלאק פייס. כבוד לשפה, הוא כבוד האדם ותרבותו. למרות הדיכוי, עבדנו במשך דורות כדי ליצור את השפה על חוקיה וכלליה, על המבנה התחבירי העצמאי", סיכמה בר. 

"מה שצורם לי זה שהיא עובדת כמתורגמנית במרכז 'נא לגעת' ומלמדת שפת סימנים כשאין לה תעודת תרגום", אמר ל-NEXTER אל-עד קניגסברג כהן. "זו לא הפעם הראשונה שהיא עושה זאת. בכל פעם שהיא מעלה סרטון עם טעויות היא אומרת 'אופס, נכון, צריך לעבוד עם חירש', ואז בסוף עושה את זה שוב בלי ייעוץ", הוסיף. "הכי כואב לנו שהיא מוחקת מהדף שלה תגובות של חירשים שצורמות לה, ואז אומרת 'תראו, חירשים אוהדים אותי'. היא משאירה מה שנוח לה. היא טוענת שהיא מסייעת להעלות את המודעות, אבל היא לא מעלה מודעות. היא רק רוצה להתפרסם על חשבון השפה שלי, והיא מודה שהיא מעוותת את הסימון כדי שיתאים לרוח האמנותית שלה. זה אסור. זה כמו לקחת את השפה העברית ולשיר אותה בצורה לא ברורה. אנשים שלא מבינים עברית יאמינו שזו העברית הנכונה", הוסיף. "הכי עצוב לי זה שאנשים שלא מכירים את השפה אבל מכירים את בר הלחמי כועסים עלינו שאנו כפויי טובה ושאנחנו לא מבינים שעוזרים לנו. אנחנו לא רוצים עזרה, אנחנו רוצים לדבר בשם עצמנו", סיכם קניגסברג כהן. 

"אני מבינה את התסכול, אבל לא עזרו לי להשתפר"

"חשוב לי להדגיש שאני מקבלת גם המון תגובות והודעות מחרשים שאוהבים את הקליפ, את הביצוע, את המסר ואת השירות שהוא עושה לקהילה. לאורך העבודה שלי היו כמה פעמים שאותה קבוצה מצומצמת של חרשים אמרו שאני לא מדייקת ושזו חוצפה, קיבלתי את וזה והזמנתי אותם לעזור לי ושוב ושוב נתקלתי בסירובים. אני מבינה את התסכול אבל לא עזרו לי להשתפר", אומרת בית הלחמי בשיחה עם NEXTER. "שאלתי את עצמי כמה פעמים, 'אולי אני צריכה לא לגעת בזה ולוותר על זה לגמרי?', אבל מצד שאני לא יכולה שלא לראות את ההשפעה הטובה שזה עושה, דווקא על שומעים.

"אני לא מתורגמנית ולא מתרגמת שירים ולא מנגישה שירים – אני אומרת את זה שוב ושוב. אני לא מתורגמנית ולא קוראת לעצמי ככה, אני דוברת שפת סימנים שזו לא שפת האם שלי, זה אומר שיהיו לי שגיאות כמו לצרפתי שעולה לישראל ומדבר עברית קלוקלת. אני מדברת שפת סימנים עם שגיאות ואוצר מילים לא ענק. אני עובדת במרכז 'נא לגעת' ואני מתקשרת עם אנשים חירשים ומדברת איתם בשפת סימנים. זה לא שלמדתי את זה בגיל 14 ומאז לא נגעתי. אני לא מנותקת מזה. זה לא מקצוע שלי, אני לא מרוויחה מזה, אני שחקנית תיאטרון וקולנוע ומזה אני מתפרנסת, אני לא עושה כסף על חשבון השירים בשפת סימנים. זה משהו שאני עושה מאהבה שלי לשפה והאומנות שלי".

ומה לגבי הטענות על ניכוס תרבותי?

"קהילת החרשים וכבדי השמיעה היא קהילה רחבה מאוד, חלקה שמרנית יותר וחלקה שמרנית פחות. על הקליפ הזה וקליפים קודמים קיבלתי תגובות רבות ומדהימות מחברי הקהילה, הן על הביצוע והן על השירות שזה עושה לקהילה בהנגשת שפת הסימנים לשומעים", אמרה ל-NEXTER גילי בית הלחמי בעקבות הסערה. "שימי לב שהאנשים שדיברת עמם הם קול שאני מכבדת בתוך הקהילה אך לא מייצגים את 'הקהילה'. 

"לגבי האי דיוקים - ראשית כל אני לא מתורגמנית, שפת סימנים אינה שפת האם שלי ועל כן קיים חוסר דיוק. אך זהו חלק קטן מהדברים. מה שאני עושה הוא שירה (ועוד מולחנת), ובשירה כמו בשירה יש צורך להתאים מעט את השפה כדי שתתאים לקצב, חריזה ומבנה. מכאן שעבור קהילת החרשים וכבדי השמיעה התרגום אינו תמיד מדוייק – מעבר לכך, לו מתורגמן היה מתרגם עבור אדם חירש את השיר סביר להניח שזה היה נראה אחרת – קרוב יותר למבנה הדקדוקי של שפת סימנים ופחות קרוב למבנה הספרותי של השיר עצמו. השירים שאני מבצעת מנגישים את השפה המדהימה הזו לקהילת השומעים בצורה יותר טובה משהיא מנגישה את השירים לקהילת החרשים וכבדי השמיעה. על כן, בעקבות בקשות, לכל השירים שלי יש כתוביות כדי שאם משהו לא ברור בסימנים יוכלו חרשים להבין את הכוונה והפערים.

"ואכן, בעקבות הסרטונים האלו מאות רבות של אנשים פונים אל העמוד שלי בבקשה ללמוד שפת סימנים ואני מעבירה את הפניות למרכזים השונים כמו שמ"ע, סימניה ודומיהם. הסרטונים שמים את השפה הנפלאה הזו במיינסטרים, אנשים רוצים ללמוד אותה, ללמוד תרגום, לעשות שירות לאומי במרכזי שמע ובמרכז נא לגעת בו אני עובדת. כולם מרוויחים.   

"לגבי שילוב של חרשים בעבודות. אחרי שחירשים פנו אלי ואמרו לי שיש לי חוסר דיוקים מיד הצעתי לשתף פעולה בשירים הבאים. אחד אחרי השני, אותם חרשים נמנעו והדפו את ההצעה שלי מסיבות שונות ומשונות. כשפניתי לאדם חירש שזו שפת האם שלו, שהוא לא מאותו קומץ, הוא עזר ותרגם עבורי שירים אך הוא עשה את זה בתנאי שלא אחשוף את שמו.  זאת, מחשש מאותם קומץ אנשים בקהילה המתנגדים לעבודות שלי. אז כן, אני מתייעצת עם אנשים מקהילת החרשים והמתורגמנים לפני שאני מוציאה קליפ בידיעה שלמרות הכל ישארו לי אי דיוקים מסויימים. בהתכתבות בפוסט הנוכחי קבעתי עם חרש שנבצע את השיר הבא ביחד ואפילו התחלנו להעלות רעיונות, מקווה מאוד שזה ייצא לפועל.  

"לגבי מחיקת התגובות, כל מי שרוצה לכתוב תגובה מוזמן לכתוב ואכן יש כמה 'מניפסטים' נגדי. אני כן חסמתי אנשים משתי סיבות: שפה אלימה, עם כל הכבוד אין סיבה שאשאיר בעמוד שלי תגובות המכנות אותי טרוריסטית. והסיבה השניה היא כאשר מתחילים להגיב לסתם אנשים זרים בגנותי ובגנות היצירה - זה סתם לבוא להרוס לאחרים. מי שירצה לקרוא את דעתם יכול היה לקרוא את התגובות אותם כתבו.  ברמה האישית, התסכול של אותו קומץ קורע לי את הלב. אני מבינה את הקשיים והכעס, אני מאמינה שהוא מתנקז אלי אך מאחוריו עומדות שנים של הדרה והתעלמות מצד החברה והמדינה. אני מאמינה שהעבודה שלי כבר עכשיו מקרבת עוד ועוד שומעים אל עולם החרשים גם אם היא לא מושלמת", סיכמה בית הלחמי.

"חיים נחמן ביאליק היה מתהפך בקברו"

"התגובה של גילי מרגיזה כי היא לא לוקחת אחריות ובעצם מתחבאת תחת הטייטל של אמנית פרפומרית", מסבירה יעל רז, רוקחת במקצועה. "היא משתמשת בשפת סימנים ג’יבריש ולא תקנית לצורך קידום האמנות שלה. אני בטוחה שחיים נחמן ביאליק היה מתהפך בקברו במידה והיו משתמשים בעברית קלוקלת לצורך קידום ותחיית העברית הספרותית הכתובה. בתור חירשת ששללו ממנה את שפת הסימנים במשך כל כך הרבה שנים, כשנחשפתי לשפת הסימנים דרך שומעים היא תמיד הייתה שבורה ומבוססת על השפה העברית.

"לקח לי כל כך הרבה שנים ללמוד את השפה לעומק ולהבין את הניואנסים והמבנה התחבירי ועד היום שחירשים פוגשים אותי הם ישר מזהים שזו לא שפת האם שלי. ואני, עם כבוד וענווה ולמידה אינסופית של השפה הזו, הצלחתי לסגור מעגל ולהעביר את מורכבות השפה והדקדוק שלה כמרצה ללימודי תרגום באוניברסיטת אריאל", היא כותבת.

"אז גילי? תתרגם יצירת מופת של טשרניחובסקי לשפת סימנים קלוקלת? למה? כי זה מגניב? תחת הטייטל של אמנות? זו רמיסה וביזוי של שפה שלמה עם היסטוריה ארוכת שנים שנבנתה ועדין נבנית ומתפתחת בעמל רב ע״י החירשים פה בישראל. גילי לא רק שלא שיתפה חירשים ביצירה שמבוססת על שפת הסימנים, גם מסמנת לא נכון ומטעה שולל אנשים רבים. אנו כמיעוט, קולנו כמעט ולא נשמע. והמאבק שלנו קשה כפליים. כאשר נכנסים לדף שלה תוכלו לראות פרסום שלה של לימוד סדנת פיוט בשפת הסימנים.

"מיותר לציין כי אין לה שום הסמכה ושום הכשרה ושום ידע אתי כדי להעביר כזו סדנה. זה לא כבוד לשפה שלנו, זו זילות בלשון המעטה ותפיסת טרמפ על השפה שלנו כגימיק. גם כך החירשים משוללים פרנסה בהשוואה לשומעים, תשאירו את התחום הזה לנו. כבדו את השפה שלנו". 

גם באגודת החירשים הגיבו לדברים. "מבחינתנו שפת הסימנים היא השפה של כולם. כמו כל שפה – יש אלו שמיטיבים בה יותר ויש אלו שפחות. לכל אחד מותר ללמוד את השפה ואין ציפייה שכל אחד ישלוט בשפה זו במאה אחוז".