"לכל אחד ממומחי הפוטושופ הייתה העדפה אסתטית מסוימת בהתאם לתרבות שלו"
הפרויקט שנקרא "לפני ואחרי" (Before & After) עלה בראשה של הוניג בזמן שעבדה בתור אחראית מדיה חברתית בסטרטאפ קטן. הבוס שלה הכיר לה את Fiverr, אתר פרילנסרים בינלאומי בו כל אחד יכול להעסיק פרילנסרים מסביב לעולם להשלים כל מטלה שניתן להעלות על הדעת. בעודה משוטטת באתר, הוניג הבחינה בעובדה מעניינת בנוגע לכל מי שהציעו את כישורי הפוטושופ שלהם. "זה מייד גרם לי להבין שבמעגל העובדים הזה, לכל אחד מהם הייתה העדפה אסתטית מסוימת בהתאם לתרבות שלו או שלה", סיפרה לבאזז פיד.
הוניג עבדה עם פרילנסרים מומחים וחובבנים מ-25 מדינות שונות בעולם ביניהן ישראל, הפיליפינים, סרי לנקה, אוקראינה, קניה ועוד כאשר על חלק מהמדינות עבדו מספר אמנים ויצרו יותר מתמונה אחת. בעלות של בין 5-30 דולר והתקווה שכל מעצב ייקח מהתרבות האישית שלו סטנדרטים של יופי כדי לשנות את תדמיתה, "כל מה שביקשתי מהם היה לעשות אותי יפה", היא אומרת.
"כשראיתי כמה מהפרויקטים לראשונה הצטמררתי"
הוניג ציפתה שהתמונות יהיו שונות ממדינה אחת לשנייה, אבל לא האמינה להבדלים המשמעותיים שיתגלו. "כשראיתי כמה מהפרויקטים לראשונה הצטמררתי", היא נזכרת. "פעמים אחרות, תמונות, כמו זו ממרוקו, עצרו את נשמתי משום שהן פשוט היו הרבה יותר עמוקות ומלאות תובנה מכפי שציפיתי".
אין ספק שהתמונות שהוניג אספה עד כה מעניינות בתור תמונות אינדיבידואליות, אבל כשהן מוצגות זו לצד זו הן מציגות דיוקן של סטנדרטים של יופי בכל מדינה ואפילו בישראל, בה לפי התמונה, הסטנדרט המועדף עלינו הינו של הלוק הטבעי ונשים נטולות איפור. "מה שלמדתי מהפרויקט הזה הוא שפוטושופ אולי מאפשר לנו להשיג סטנדרטים בלתי ניתנים להשגה של יופי, אבל כשאנחנו משווים את הסטנדרטים הללו בקנה מידה עולמי, ניכר שהשגת האידיאל נותרת חמקמקה יותר מתמיד".
