כמדי זמן מה, גם בשעות האחרונות מסתובבת ברשת אשליה אופטית שמחפרנת אותנו ומראה לנו שוב כמה העיניים והמוח שלנו יכולים לתעתע בנו. בואו ניגש לעניין. כמה נקודות אתם מצליחים לראות בתמונה הזאת?
לפני שנגלה את התשובה, נספר שהתמונה עלתה לאימגור ושותפה ברדיט, ועד כה נצפתה 1.5 מיליון פעמים. נסו להתרכז ולספור את הנקודות.
This isn't a gif. Your eyes just can't see all 12 back dots at the same time.
התשובה היא שיש 12 נקודות. שלוש שורות של ארבע נקודות שחורות מוקפות בעיגולים לבנים, על ההצטלבויות שנמצאות ברחבי האיור. הביטו באיור שוב, אתם שמים לב שכאשר אתם רואים נקודה אחת, האחרות כאילו נעלמות? זה לא גיף מונפש, זה המוח שלכם.
בקיצור – זה בגלל שאנחנו לא רואים טוב בפריפריה של שדה הראייה. זו סתם אשלייה שלנו שאנחנו רואים טוב בכל שדה הראייה. בפועל אנחנו רואים בצורה חדה רק במרכז שדה הראייה, באיזור קטן מאוד. לשם המשחשה הושיטו את היד קדימה והרימו את האגודל. זה הגודל.
למה זה קורה? בשל צפיפות הרצפטורים ברשתית העין (בערך כמו הפיקסלים במצלמה). הם צפופים רק במרכז הרישתית, ודלילים בפריפריה. המוח – סתם 'ממציא' / ממלא (על פי הסביבה, ועל פי הזיכרון) ויוצר לנו אשלייה שאנחנו רואים בפריפריה חד. אפשר לראות הדגמה לזה כאן, החל מדקה 19:23.
בתמונה שבכתבה, כשמסתכלים על נקודה שחורה, אחת רואים אותה חד, ורואים גם את הנקודות הקרובות אליה, את הנקודות הרחוקות ממרכז שדה הראיה העין לא קולטת (כי כאמור אין שם ראייה חדה) והמוח ממציא סתם המשך הסביבה האפורה. גם אם היה שם כל דבר אחר – לא היינו רואים את זה. בפריפריה רואים טוב תנועה (למשל אם ג'וק רץ איפשהו – המוח קולט 'תנועה' ומיד מזיז את העיניים להתמקד בה ולראות מה זה).
אי אפשר להאמין למשהו שראית 'בזווית העין' – זה שילוב של דימיון וזיכרון, אבל לא המציאות. מקרה קיצוני להמצאות של המוח בקצה שדה הראייה אפשר לראות בוידאו כאן (משום מה, המוח של רוב האנשים ממציא פרצופים מפחידים).
נחזור לתמונה המקורית. הקפנו בעיגולים אדומים בולטים את כל 12 הנקודות. עכשיו אתם רואים אותן יותר טוב?
