התמונה עוררה תרעומת גדולה בקרב הגולשים שהירבו לשתף ולהגיב. אחד מהם אף שם את התמונה בעמוד הפייסבוק של בנק לאומי ושאל: "בנק לאומי היקר, האם אתם מוכנים להסביר לי למה האחד מקבל יותר מהאחר?".
התגובה הרשמית של הבנק הופיעה בהמשך ההתכתבות. "ההשוואה אינה נכונה", אמרו דוברי הבנק, "חייל בלאומי מקבל 720 שקלים כנגד העברת משכורת צבאית לחשבונו בבנק לאומי. סטודנט בלאומי מקבל מענק של 1300 שקלים. כך גם בני ישיבות. כל זה בתנאי שיבצעו פעולות במחזור של 600 שקלים מדי חודש". כלומר, בבנק לאומי מדגישים את ההשוואה בין בני הישיבות לסטודנטים, ומקטינים את ההשוואה שקוממה גולשים רבים בין חיילים לבני ישיבות. אגב, בכל מקרה, לא מדובר במענק חד פעמי, אלא בכזה הניתן בתשלומים בחודשים הראשונים של השימוש בחשבון הבנק ובתנאי שהוא עומד בתנאים אותם הגדיר הבנק.
מיותר להסביר את חשיבות המגזר החרדי לעסקים גדולים. 750 אלף חרדים מהווים כח קנייה גדול ונאמן, ברגע שרכשת את אמונם. "הרבה מהחרדים מאד שמרנים בנוגע לבנקים בו נמצא החשבון שלהם", מסביר ישראל כהן כתב האתר החרדי "כיכר השבת", "חלקם ממשיכים לבנק בו אבא שלהם היה או אפילו סבא שלהם, אבל הפנייה של בנק לאומי היא לבני ישיבות. בדרך כלל מדובר בבני 18 עד 20, צעירים שהם הרבה פחות שמרניים, יותר ניידים ויודעים לבדוק טוב את כדאיות העיסקה המוצעת להם. בבנק לאומי יודעים שאחד כזה שמצטרף, יצרף אחר כך את אשתו ויישאר איתם גם אחרי שהוא מסיים את לימודיו בישיבה".
רבים מהבנקים מעסיקים חברות פרסום ייעודיות למגזר. כך בנק לאומי עובד עם המחלקה החרדית של מקאן אריקסון, בנק הפועלים, לו יש מחלקה הנקראת שומרי תורה ומצוות, עובד עם פרסום אורן BSD המתמחה במגזר החרדי, ודיסקונט עם פרסום "בולטון פוטינציאל" הנחשב למשרד הפרסום בעל נתח השוק הגדול ביותר במגזר החרדי.
"את העבודה של משרדי הפרסום לא תראה בעיתונות החילונית", אומר כהן, "רק בעיתונות החרדית הייעודית ובאתרי האינטרנט שלהם. גם אופי הפרסום שונה. הפנייה של הבנקים לחרדים עוסקת בערכים החשובים להם, וכמובן שאין שימוש בפרזנטורים כמו ארז טל. הוא רלוונטי לחילוני, אבל חרדים כלל לא יודעים מי הוא". אישור לנקודה אותה מעלה כהן אפשר לראות באתר של בנק לאומי. בעוד שהמבצעים הנוגעים לסטודנטים וחיילים מובלטים שם, המבצע הנוגע לבני הישיבות כלל לא מופיע שם.
סקר שבוצע על ידי המחלקה החרדית של מקאן אריקסון לפני כמה שנים העלה כי לציבור החרדי יש חשבונות פעילים בבנקים, אבל הוא נוטה יותר להשקיע כספים ופחות לקחת הלוואות. "אסור ללוות ברבית על פי התורה", מזכיר כהן, "הלוואה צריכה להיות חסד. אבל לבנקים יש שיטות להתגבר על זה. יש היתרים ועקיפות, כשהכל כמובן מאושר על ידי רבנים".