כמעט שבעת אלפים גולשים עשו לייק לסטטוס של דביר קלי, סטודנט ממכללת ספיר שהודה בלקיחת מוצג החמסה של האמן גל וולניץ מהתערוכה "כוחה של מילה". בפוסט הוויראלי הוא מספר על עצמו ("נשוי + 1, ואחד בדרך"), על העבר הצבאי שלו ("שירתתי 5 שנים כלוחם בשייטת 13") וכמובן - על המניע: "רגע לפני שהורדתי את מיצג ההסתה מקיר התערוכה עמדו לידי שלוש סטודנטיות שהסתכלו על ה'חמסה', פרצו בבכי ויצאו מהתערוכה בראש מושפל. לא האמנתי למראה עיניי, יהודים, במדינת ישראל, במוסד אקדמי הנתמך על-ידי המדינה".
כבר כמה ימים שהתערוכה - וליתר דיוק החמסות של וולניץ - מעוררות רגשות עזים ברשת ומחוצה לה. המתנגדים טוענים שמדובר ביצירה חריגה שלא יכולה להיכלל תחת הכותרת "אמנות", ושאם היה כתוב על החמסות "מוות לערבים" או "תג מחיר", אנשים (וליתר דיוק התקשורת) היו מגיבים בצורה אחרת. בעמוד הפייסבוק של יואב "הצל" אליאסי, הוא מזכיר לגולשים שוולניץ כבר עורר שערוריה בעבר לאחר שפרסם סרטוני אמנות מיניים ופוטר מעבודתו כמורה.
רונן שובל, מועמד בפריימיז של מפלגת "הבית היהודי", שיתף גם הוא סטטוס השבוע בו כתב: "מדובר בגיבוב נחות ובהמי של מלים נגד ישראל, נגד ירושלים ובעד האויבים הכי גדולים שלנו. רק מה, זה עוצב על ידי אמנים שחושבים נכון, אז זה בסדר. זה לא תג מחיר, זו תרבות".
מנגד, אלו שמגנים את מעשיו של קלי משתמשים במבנה של הפוסט שלו כדי לבקר אותו. כך, למשל, כתב עמיר שיבי: "שירתתי 3 שנים כלוחם בסדיר ועוד 18 שנים במילואים... ואני לא גנבתי את הצילום של חייל הוורמאכט הנאצי שרוצח יהודי שהוצג במיצג ההסתה ב'מוזיאון יד ושם'. רגע לפני שהורדתי את מיצג ההסתה מהקיר עמדו לידי שלוש נשים מבוגרות שהסתכלו על תמונת הנאצי ימ״ש, פרצו בבכי ויצאו החוצה בראש מושפל".
מכללת ספיר ניסתה להרגיע את הרוחות באמצעות עמוד הפייסבוק, שם נכתב: "התערוכה מציגה את הביטויים הללו באופן ביקורתי. כך למשל, הביטוי 'איטבח אל יהוד' או המילה 'דאעש' – מי שמבקר בתערוכה, ורואה את היצירה הזו, בה המילים הללו מופיעות על סמל של סובלנות דתית, אינו יכול לחשוב שהאמן באמת קורא לתמיכה בדאעש או בטבח של יהודים (ושל עצמו). להפך, המיצג הזה מציג את הקריאות הללו באופן ביקורתי".
