התנועה לחופש המידע טענה בשבוע שעבר בפני בית המשפט העליון כי יש להכיר בפייסבוק כגוף דו-מהותי - גוף פרטי שניתן להחיל עליו חובות משפטיות של גוף ציבורי - ועל כן עליו לספק שקיפות מלאה לגבי החלטותיו מול המשתמשים.
הטענות של התנועה מגיעות בעקבות ערעור של פייסבוק, שהוגש לבית המשפט העליון בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בדצמבר 2017. המחוזי קבע אז כי על החברה להחזיר את העמוד הישראלי הפופולרי סטטוסים מצייצים - שהוסר ללא התרעה ב-2015. לטענת פייסבוק, העמוד הוסר מכיוון שמייסדיו - אבי לן וזוגתו עדי בנטוב - פירסמו סטטוסים ממומנים במשך חמש שנים ללא גילוי נאות לעוקבים. הדבר נעשה תוך הפרה של תנאי השימוש של פייסבוק.
התנועה לחופש המידע הגישה לבית המשפט העליון בקשה להצטרף לערעור כידיד בית המשפט. לטענתה, הרשתות החברתיות בכלל ופייסבוק בפרט מהוות עורק מרכזי להפצת מסרים ולתיווך מידע ל-2.3 מיליארד משתמשים, ולכן על החברה להתנהל בשקיפות מלאה. עוד טוענת התנועה כי בית המשפט צריך להתערב כדי להבטיח שהזכות לנגישות למידע אכן תובטח.
בבקשה, שהוגשה באמצעות הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, נכתב: "הסרת תוכן פוגעת כמובן בחופש הביטוי של המשתמש לפרסם את התוכן הזה. ואולם חשוב להדגיש כי הסרת תוכן כזאת פוגעת באפשרות המימוש של זכויות יסוד ובאינטרסים החברתיים אחרים של אותו המשתמש ושל כלל ציבור המשתמשים. היא פוגעת בזכות המידע של כלל המשתמשים".
הזכות לפייסבוק כזכות אדם
הבקשה מתמקדת בכך שפייסבוק צריכה לקיים הליך הוגן ושקוף לפני שהיא מסירה תכנים וסוגרת חשבונות משתמשים. התנועה כותבת בבקשתה כי הליך הסרת התכנים מפייסבוק נעשה עד כה באופן חד-צדדי, ללא התרעה מוקדמת וללא ציון הסיבה מדוע התוכן הוסר.
כדי לחדד את טענתה, מציינת התנועה פסק דין מ-2017, שבו פסל בית המשפט העליון האמריקאי חוק מדינתי. החוק קבע כי אפילו עברייני מין אינם זכאים לגישה לרשתות חברתיות, בשל הפגיעה בחופש הביטוי שלהם. בית המשפט הדגיש כי הרשתות החברתיות כיום הם "כיכר העיר" החדשה, ועל כן הזכות לגישה אליהן שמורה גם לעבריינים.
אם בית המשפט העליון יקבל את טענתה של התנועה לחופש המידע ויקבע כי פייסבוק היא גוף דו-מהותי, תהיה זו רעידת אדמה בעולם הרשתות החברתיות - שכיום מתנהלות כראות עיניהן ולעתים ללא מתן דין וחשבון למשתמשים.
פייסבוק פועלת במרחב הדיגיטלי כפלטפורמה חינמית, אך כבר בתנאי השימוש מצוין כי המידע שהמשתמשים מעלים שייך לחברה. על כן, טוענת התנועה כי על הרשת החברתית לנהוג בשוויון ובשקיפות כלפי המשתמשים שלה והיא תחויב בעריכת שימוע לפני חסימת משתמשים והסרת תכנים, בדיוק כפי שחובות אלה חלות על גופים ציבוריים לפני קבלת החלטות הנוגעות לאנשים פרטיים.
עוד ב-TheMarker
גארדיקור השלימה סבב גיוס שלישי של 60 מיליון דולר בהובלת קומרה קפיטל
פרשת סטטוסים מצייצים הציגה לראשונה בישראל מאבק מול ענקית האינטרנט. העמוד של לן ובנטוב הגיע בשיאו ל-700 אלף עוקבים, והשניים זיהו הזדמנות עסקית. הם הציגו לעוקבים תוכן שיווקי - וקידמו סטטוסים תמורת תשלום. לן ובנטוב טענו בתביעתם כי לא עברו על תנאי הקהילה כפי שטענה פייסבוק, מכיוון שהבהירו כי קיים תוכן ממומן כבר בתקנון ההצטרפות לעמוד.
מנגד, טענה פייסבוק כי השניים הפרו את תנאי הרישיון שלה - והיא רשאית להסיר עמודים במקרים כאלה. עוד טענה פייסבוק כי לא ניתן להחיל עליה את המשפט הציבורי, מאחר והיא לא מספקת שירות חיוני. לכן, לא ניתן להכיר בזכויות התובעים זכויות אדם מוגנות.
בהחלטת השופט רחמים כהן מדצמבר 2017, שבה הורה כי העמוד יוחזר, הוא כתב כי פייסבוק היא תאגיד רב-לאומי עם מיליארדי משתמשים והשפעתו ברשת משמעותית. עוד כתב השופט כי הפרת התנאים של סטטוסים מצייצים היתה לא יסודית, ולכן על פייסבוק היה לאפשר להם להסיר את ההפרה, ורק אם לא היו עושים זאת - לסגור את העמוד.
