אלף תומכים. אלף בני אדם עומדים מאחורי הפרופיל של גל חזקיהו טננבאום, האיש שקורא להוריד את גיל ההסכמה ל-12 וחצי. כן כן קראתם נכון, אלף איש עושים לייק, משתפים ומגיבים לבחור שקורא לאשר בחוק פדופיליה, לא פחות: "בואו נשנה את כל חוקי האונס, חוקי ההטרדה המינית והמעשה המגונה ונעשה חקיקה הרבה יותר מקלה". אין מחלוקת על התוכן המזעזע, אבל אותי יותר מעניין: איך קורה שאלף גברים, ממש כמו יחידה צבאית שלמה, עומדים מאחורי אותו "מפקד" ורוצים לקדם את האג'נדות שלו? איך זה שהתוכן שלו חשוף כל כך בקלות.
מכירים את זה שאתם מחפשים דירה, ורואים שעל הפוסט מישהו הגיב סמיילי צוחק או בוכה, אז אתם מיד גוללים לנכס הבא כי כנראה שהמחיר מופרך? או שיצא לכם אולי לקרוא איזו דעה, שאתם אישית חושבים שהיא מוצדקת, אבל התגובות כל כך זועמות שאתם מוצאים את עצמכם שוקלים מחדש?. יודעים מה, עזבו תגובות, מכירים את זה שאתם רוצים המלצה על מקום, או דיס לרכישה ואתם רואים שיש מאות תגובות חיוביות, ולפחות אלף משתמשים עשו לייק? די תהיו בטוחים שהם צודקים, לא?
וזו בדיוק הבעיה. הכוח הבלתי מוגבל של הפיד. האלימות שמוזרקת ישר לוריד דרך הנייד. טננבאום, מטיל אימה, אין דרך אחרת לקרוא לזה, על עשרות נשים. ואיך הוא עושה את זה - דרך הטיקטוק. המקום המתוק שאנשים רוקדים בו ואופים פסטה פטה.
"88 אחוז מהנשים שנאנסות מגיעות לאורגזמה. אני אנסתי בחורות, שתיים כשהייתי בגן ציבורי ושלוש בחטיבת הביניים, אני נהנה להשפיל נשים". קולטים את הטקסטים? אתם קולטים?
עכשיו בואו רגע נעצור ונסתכל על נתונים. אם תשאלו אדם מעל גיל 40, והייתי לארג'ית, מה יש בטיקטוק כנראה שלא יהיה לו מושג על מה אתם מדברים. יותר מ-60 אחוז מהמשתמשים באפליקציה הם צעירים בגילאי 16-24. טיק טוק מגבילה את השימוש באפליקציה החל מגיל 13 אבל, בואו. מותג ניטור המידע App Ape Lab פרסם ב-2018 פילוח גילים למשתמשים אלה וזיהה כי למרות הדומיננטיות של הטינאייג'רים, 40 אחוז מהמשתמשים הם בגילאי 10-20.
אתם מבינים? ילדים בני עשר חשופים לתכנים שמעלה טננבאום. לקריאות לאונס, לסרטונים בוטים שקוראים לשנאה וביזוי נשים, לקריאות מיזוגניות לבנות לטפח את עצמן אחרת "זה מגעיל". אז מה זה עושה לאותם גולשים? מה הם חושבים על יחסים, על אלימות, מה קורה לדימוי גוף אצל הבנות שרואות את זה? שאגב, משתמשות יותר ברשת מאשר בנים. ולא, אני לא מתכוונת להיכנס פה ל"סערת הפוטושופ", וההיא רזה מידי וההיא מעודדת השמנה, לא זה לא סוג כזה של טור. אבל אני באמת רוצה לשאול, איך טיקטוק לא עוצרת את זה? איך היא מרשה לטננבאום וגם לירין שרף אגב, לעלות תכנים פוגעניים שמעודדים אלימות חמורה? תכנים שגורמים לילדה בת 11 לשאול את עצמה: האם אני מטופחת מספיק? האם אני צריכה להשיל כמה קילוגרמים כדי להיחשב יפה? וגרוע מזה - אולי אני צריכה להיאנס כדי להרגיש סיפוק מיני?
פולסא דנורא
משדר "חשיפה" אמש ליווה את מאבקה של מעיין אדם, שמטרתו להבהיר לציבור הישראלי עד כמה טננבאום מסוכן ולחשוף את פעילותיו. אבל הסיפור שלה קיבל תפנית ומהר מאוד היא הפכה הקורבן. ומה היה הנשק? שוב טיקטוק. הפעם העלה טננבאום סרטון שקורא לתקוף את אדם בעצמה, לא, לא פיזית - דרך הרשת כמובן. הוא הפציר בקהל העוקבים שלו לשלוח לה את קיללת "פולסא דנורא". טקס משאלת מוות, שמזוהה עם רצח בפועל. המאמינים צייתו בהמוניהם ואדם הוטרדה קשות.
כשאושיית טיקטוק עושה "האוול", כלומר מראה לקהל העוקבים שלה את הבגדים שרכשה בשיין, ולרגע נראו התחתונים שלגופה או המחשוף היה מעט עמוק מידי - טאק (או טוק), הווידאו נחסם ומוסר. למה? כי אסור להעלות תכנים כאלה לאפליקציה. הודעות על חסימות כאלה הפכו דבר שבשגרה. לא פעם את רואה מישהי שמעלה שוב את הדברים כי היא "טיקטוק הסירו לי את הסרטון". אז לא הבנתי. כאלה תכנים נמחקים במהירות ובקלות ותוכן של אלימות וקללות מוות נשאר באוויר להגיע למאות אלפי נערים ונערות?
טיקטוק באמת, מה נסגר אתכם? אתם כל הזמן מחדשים ומוסיפים אלגוריתמים לאתר תכנים בעייתיים, אפילו הוספתם פיצ'ר שמתריע על תוכן שעלול להיתפס כקשה לצפייה או פוגעני, ושואל את המשתמש אם הוא רוצה לצפות בו. אז מה קרה? התאהבתם בציות של טננבאום? עפתם על האינג'ייג'מנט של שרף? איפה אתם? איך אדם אמרה: "שמישהו יתעורר, שמישהו ישיב לב. אני מבקשת תשומת לב, אני מצלצלת בפעמונים".
פניתי לדוברת "טיקטוק" כדי לדעת למה תכנים כאלה לא מוסרים. איך קורה שבחורים כמו טננבאום ושרף פועלים לאורך זמן ומפיצים את התיזות המעוותות שלהם. איפה הביקורת? איפה האכיפה? שכחתם לפתח את הפיצ'ר שחוסם קריאה לאונס? נכון, אתם לא גוף ממשלתי אבל האחריות עליכם כנראה הרבה יותר גדולה. אנחנו ב-2021, אתם הכל. הרשת החברתית היא המשטרה, בית המשפט, היא הנחמה וההרס. ב"חשיפה" התשובה שקיבל חיים אתגר מטיקטוק הייתה שהם לא מושלמים ולא מתכוונים להיות אבל מנסים להשתפר, "אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים" ענו לו. גם אני ביקשתי תגובה וזה מה שמסרה לי דוברת טיקטוק: ״הבטיחות של הקהילה שלנו היא בראש סדר העדיפויות שלנו יש לנו אפס סובלנות לכל תוכן המפר את הנחיות הקהילה שלנו וברגע שאנו מזהים תוכן שכזה הוא מוסר וחשבונו נחסם לצמיתות. המאבק בשיח פוגעני ברשת הוא תהליך דינאמי ומתפתח, אנו נמשיך לשכלל את הכלים שבידינו כדי לזהות תוכן שכזה גם אם הוא מרומז". מיותר לציין שלא הסתפקתי בתשובה, בעיקר בגלל העובדה הברורה שבחיפוש פשוט אני עדיין יכולה למצוא את התכנים שהעלה טננבאום. הרשת החברתית לא לוקחת אחריות.
כבוד השופטת?
הדבר השני והעגום שעלה מחשיפה הוא שטננבאום ממש לא יושב בכלא, הוא לגמרי לא משלם את חובו לחברה, הוא נמצא בבית וכנראה עסוק בלהטריד את הקורבן הבא. כמה תלונות צריכות נשים להגיש כדי שמטרידן כמוהו יוכנס לכלא? יש פה מטרידן סדרתי שהוכח כי הוא אשם. הוא צריך להיות מורחק כדי שלא יוכל להפיץ את סרטוני ההכפשה, שלא יוכל להגיע לנשים בהן פגע וכמובן, לא יאתר את הבאה בתור. איך בדיוק עוזרות לנו עבודות השירות אם הוא נשאר ללא פיקוח? שניה אני עוד מנסה לחשוב על תשובה.
הביקור (לא הראשון יש לציין) של אתגר ומעיין בתחנת המשטרה, קיבל התייחסות קצרה בפרק. אבל כמה זמן בפועל מעיין הייתה בתחנה? כמה דקות עברו עד שמישהו הסכים לשמוע אותה? לטובת קהל הקוראים, אני אקצר ואגיד "שעות", וגם זה פחות ממה שהיה שם בפועל. וכאן בעצם מתחילה הבעיה. מוטרדות צריכות לעבור הרבה עד שנפתח תיק בתחנת המשטרה (ראה ערך גל גברעם למשל), עזבו את זה שלרוב בכלל לא נפתחת חקירה והתיק נסגר מחוסר ראיות. פה נפתחה בדיקה, הוכח כי יש מטרידן, כל העובדות מראות שצריך להרחיק אותו מהחברה, לא לתת לו להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. אבל המשטרה מתנערת והרשות המחוקקת נותנת עבודות שרות.
הרשתות החברתיות, מערכת המשפט, המשטרה, הן פושעות. לא כמו טננבאום או שרף אבל הן עברייניות בכך שהן לא עושות מספיק. שלושת המערכות האלה מאשרות לטננבאום ודומיו להמשיך לפעול כמעט ללא הגבלה. ונכון, את הרשתות לא ייסגרו, אנשי מערכת המשפט והמשטרה לא יפוטרו, אבל אפשר לעשות יותר, תמיד אפשר יותר. עד אז, כנראה שאנשים כמו טננבאום מסמנים את הקורבן הבא. לכן הפתרון לכל זה הוא אצלכם. אל תתנו לזה יד, תתרחקו, תדווחו, העיקר בבקשה, אל תשתפו פעולה. כי בפעם הבאה זאת עלולה להיות הבת שלך, בת זוגך, אמא שלך, אחותך, אפילו זאת שיושבת עכשיו על הספסל לידך.