במהלך סוף השבוע, הודיעה טוויטר כי הגישה מסמכים להנפקה בוול סטריט. ההערכות הן שיש לה כ-250 מיליון משתמשים ושוויה מוערך בכ-10.5 מיליארד דולר. אז איך הפכה רשת המיקרו-בלוגינג למפלצת שהיא? ובעיקר איך הצליחה לפלוש לעולם הטלוויזיה, כשהיא משאירה את פייסבוק מאחור?
הנה 10 רגעים שיוכלו להסביר:
3 באוגוסט 2013: הטלוויזיה ביפן הקרינה, כבכל שנה, את סרט הפולחן היפני Castle in the Sky משנת 1986. הצופים הנלהבים הגיעו ל-143,199 ציוצים בשנייה - פי 25 מהקצב הרגיל ברשת החברתית, העומד על כ-5,700 ציוצים בשנייה.
השיא, תאמינו או לא, נקבע בהקרנה השנתית הקודמת של סרט הקאלט היפני, ב-9 בדצמבר 2011, שהשיגה 25,088 ציוצים בשנייה.
כך נראה הטריילר של הסרט המפורסם הזה:
בשיא הנוכחי של העולם המערבי מחזיקה אליפות אירופה בכדורגל בשנה שעברה: ב-1 ביולי 2012, בשניות שלאחר הבקעת שער הניצחון של ספרד מול איטליה, רשמה טוויטר 15,358 ציוצים בשנייה.
משחק הסופרבול 2012, גמר הפוטבול בין ניו יורק ג'איינטס לניו-אינגלנד פייטריוטס, בו ניצחו הראשונים בתוצאה 21:17. בזמן הופעתה של מדונה במחצית היו בטוויטר 10,245 ציוצים לשנייה.
רגע מכונן נוסף בתולדות הקשר בין הטלוויזיה לטוויטר היה הופעתה של ביונסה על בימת טקס פרסי המוסיקה של MTV ב-28 באוגוסט 2011. כאשר עלתה הזמרת לבמה וחשפה בטן הריונית, הגיבו משתמשי הרשת החברתית עם 8,868 ציוצים בשנייה.
כך זה נראה:
אירוע ספורט נוסף שהצליח להניע את צופי הטלוויזיה לצייץ בהמוניהם הוא גמר כדורגל הנשים ב-17 ביולי 2011, כאשר ארה"ב הפסידה ליפן. 7,196 ציוצים בשנייה השיג הרגע הזה – רק מעט יותר מהמשחק בין פרגוואי וברזיל שנערך באותו יום (7,166 ציוצים לשנייה).
ב-2 במאי 2011, עת עלה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לשידור בכל אמצעי התקשורת והודיע על על תפיסתו וחיסולו של המבוקש הראשון של המדינה - אוסאמה בן לאדן. 5,106 ציוצים בשנייה סיפקו אז הצופים.
את השיאים המוקדמים יותר בתחום מחזיקים ענפי ספורט פופולאריים: גמר ה-NBA שנערך ב-17 ביוני 2010, בין הלוס אנג'לס לייקרס לבוסטון סלטיקס (83:79 לטובת הלייקרס, תודה ששאלתם), רשם 3,085 ציוצים לשנייה.
השיא ששבר אותו משחק היה זה שנרשם רק שבוע קודם לכן, במסגרת מונדיאל 2010: 14 ביוני, כאשר יפן כבשה את גול הניצחון מול קמרון. 2,940 ציוצים לשנייה.
עשרת האירועים הנ"ל, הם בעצם אירועי טלוויזיה ה"מצויצים" ביותר אי פעם, כפי שנמדד לפי מספר הציוצים שנשלחו בשנייה בודדת והיו קשורים לתוכן המשודר. מה שמוכיח שוב, שטוויטר היא כבר מזמן לא רק רשת מיקרו בלוגינג לציוצים על מה עשיתם היום, אלא רשת ענק התומכת בתוכן טלוויזיוני ובכלל.
לא מסתפקים במסך אחד, מודדים רייטינג טלוויזיוני לפי טוויטר
בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה בעולם הטלוויזיה, כשהצופים צופים בטלוויזיה הם עושים את זה עם עוד מסך ביד. עם סמארטפון או עם טאבלט. השימוש במסכים הקטנים מסייע מיידית לשליחה וקבלה של תגובות לתכנים הטלוויזיוניים המוקרנים על "המסך הגדול" בזמן אמת. המגמה, שזכתה לכינוי "מסך שני" (Second Screen), השפיעה על שידורי הטלוויזיה עצמם, והיא מעודדת את גופי השידור לחפש דרכים לעודד את הצופים לספר לחבריהם על התכנים באינטרנט כדי למשוך את חבריהם ברשתות החברתיות לצפות בתכנים יחד איתם.
לכן ההנפקה של טוויטר היא חלומה של תעשיית הטלוויזיה כי הרשת החברתית הזו מסתמנת זה זמן רב כפלטפורמת ה"מסך השני" המועדפת על צופי ויוצרי טלוויזיה במדינות מפתח עוד ועוד אירועים טלוויזיוניים משמשים מנוע להאצת קצב הציוצים ברשת החברתית, ותחנות טלוויזיה רבות ברחבי העולם כבר התרגלו לשדר כמעט כל תוכנית לצד כיתובים המעודדים את הצופים לצייץ מילות מפתח הקשורות לתכנים או אף לתייג כתבים ומרואיינים כדי שיוכלו להעביר את הציוצים הלאה.
הסיבה לכך שטוויטר מצליחה כל כך בזירה זו, וזה בין היתר מה שהפך אותה לכל כך מחוזרת על ידי מפרסמים, למרות היותה קטנה יותר ופעילה פחות מפייסבוק, היא ככל הנראה העובדה שהשימוש בה פשוט הרבה יותר, ואינו מאפשר להעלות תכנים ארוכים המסיחים את דעתם של הגולשים, אלא רק הודעות קצרות בנות 140 תווים ומטה – אורך מצויין למשפטים קצרים שיקדמו תכנים ויפתו קוראים לצפות באותם תכנים.
בשנה שעברה אף הכריזה נילסן, החברה המודדת את הרייטינג בארה"ב, על שיתוף פעולה עם טוויטר במסגרתו היא מפרסמת לצד נתוני אחוזי הצפייה בתוכניות השונות גם מדד "רייטינג טוויטר", המדרג עד כמה הצופים של כל תוכנית פעילים ברשת ומושכים צופים אחרים. המדד הזה כולל מספר נתונים עיקריים, כגון מספר הצופים שצייצו אודות תוכנית כלשהי, מספר הצייצנים שראו את הציוצים הללו, מספר הצפיות שהיו לכל הציוצים על התוכנית מכל משתמשי הרשת וממוצע החשיפות לתוכנית לאדם (מבין אלו שלא צפו בה).
ומה בישראל?
אמנם בישראל טוויטר לא זוכה להצלחה דומה לזו שהיא רושמת במדינות אחרות בעולם והערכות מדברות על כמה עשרות אלפים הפעילים ברשת בת ה-250 מיליון משתמשים, אבל ההבנה כי המסך השני גורם לקהל להתחבר לתכנים המשודרים בטלוויזיה הולכת ומתגברת. ביום שלישי הקרוב תעלה לאויר התוכנית "הכוכב הבא", ותציג פורמט חדש, המשלב אפליקציה דואל סקרין ייעודית הפועלת עם שידור הלייב. צופים שיתחברו לאפליקציית makotv יוכלו להשפיע על מה שייראה על המסך בזמן אמת. הכוח עובר לקהל שיוכל להחליט באמצעות האפליקציה הדו מסכית אם להעלות את המסך על מועמד מסויים או לא.
העתיד הבהיר
אם הקהל יאמץ את השיטה, יכולה ישראל להפוך לאחת המדינות המובילות בשימוש במסך שני, ואולי אף להקדים את העולם כולו. בעידן בו הטלוויזיה והאינטרנט נלחמים אחד בשני על תקציבי המפרסמים, שימוש נכון באפליקציות מסך שני עשוי להפוך את הפרסום המשולב בשתי הפלטפורמות לגדול יותר מסך חלקיו. הפעלת הגולשים בשני העולמות במקביל עשויה להתגלות כגורם החסר בהפיכת הצופים בטלוויזיה לחלק ממנה.