יחף, במכנסיים קצרים וחולצה לבנה (לבנה!) ועם כוס חד פעמית של בירה ביד - כך נראה מארק צוקרברג ב-2005, הרבה לפני שידענו מי הוא או מה עושה החברה הקטננטנה שלו, שהמשרדים שלה נראו אז כמו פינת זולה לסטודנטים והעובדים בה נראו - טוב, זה מתבקש: כמו סטודנטים בזולה.
הראיון הזה, שצולם לפני 11 שנים, עלה ליוטיוב לפני שלוש שנים אך רק אתמול (א') התגלה על ידי סמיל שה, עיתונאי לשעבר ומשקיע הייטק בהווה. המנכ"ל הצעיר נראה כאילו לא התכונן לראיון בכלל, והוא מגמגם לא מעט במהלכו ומשתמש במילים כמו "כאילו", "כזה", "אז" ו"ממש".
את "הפייסבוק" (TheFacebook, שמו הראשון של האתר) הוא מגדיר "מדריך מקוון למכללות, שהוא סוג של אינטראקטיבי" אם לא הבנתם מה זה אומר (אנחנו לא), הוא מסביר: "אז אם אני רוצה לחפש אותך או לחפש עליך מידע, אני הולך לפייסבוק ומקליד את השם שלך, וזה מביא לי, אני מקווה, את כל המידע שאני יכול לרצות עליך, או לפחות כמות טובה של מידע עליך".
נשמע לנו כמו יופי של כלי לסטוקרים, אבל מבחינת צוקרברג, המטרה היא אחרת: "אני חושב שהמטרה שרצינו ללכת איתה לא היתה ליצור קהילה מקוונת, אלא כאילו מראה לקהילה האמיתית שקיימת בחיים האמיתיים, אז הפייסבוק הוא לא מקום שהולכים להכיר בו, אלא לראות מי כבר מכיר את מי. סוג של שובר קרח". טוב, בעצם זה עדיין נשמע כמו סטוקינג.
מה שהכי מדהים בראיון הזה הוא הצהרת הכוונות של צוקרברג - או ליתר דיוק אי הצהרת הכוונות: "לא חייב להיות יותר מזה. הרבה אנשים ממוקדים בלהשתלט על העולם, לעשות את הדבר הכי גדול, להגיע להכי הרבה משתמשים. אני חושב כאילו שחלק מחילול שינוי ועשיית משהו מגניב הוא להתמקד מאוד. יש רמה של שירות שיכולנו לספק רק בהרווארד ואנחנו לא יכולים לספק לכל הקולג'ים, ויש רמה של שירות שאנחנו יכולים לספק רק ברשת הבית-ספרית ולא היינו יכולים לספק אם היינו הולכים לסוגים אחרים של דברים. אני ממש רוצה פשוט להתמקד בקולג'ים וליצור כאילו מוצר מדריך קולג'ים מגניב, שיהיה רלוונטי לסטודנטים".
אז מה קרה לכוונות הצנועות של צוקרברג? "מה שצוק נפל לתוכו הפך בינתיים לתעשייה מקצועית עם מדריכים", כותב שה בטוויטר. "כמו שבוב רוס היה אומר, אולי פייסבוק היתה 'תאונה שמחה' בהיקף לא מכוון", הוא משווה אותה לסנאפצ'ט, אובר וכמה שמות חמים אחרים בעולם ההיי-טק.
