יממה לאחר פרסום פרטיהם האישיים של בכירי פייסבוק בישראל על ידי הפרסומאי דורי בן ישראל, מגיבה החברה לראשונה.
"כדי לשמור על סביבה פתוחה ובטוחה בפייסבוק, פיתחנו אוסף כללי קהילה גלובלי שמתאר מה מותר ואסור בשירות שלנו", נכתב בתגובה שנשלחה ל-NEXTER לפני זמן קצר. "כל אדם יכול לדווח לנו על תוכן שלדעתו מנוגד לכללי הקהילה שלנו. התוכן יטופל ללא תלות במספר הפעמים שדווח או זהות המדווח. במידה והתוכן מפר את כללי הקהילה שלנו, הוא יוסר מפייסבוק.
"כללי הקהילה שלנו מציינים בבירור: 'אין לפרסם מידע אישי של אנשים אחרים ללא הסכמתם'. לפיכך, אם אנו מקבלים דיווח לגבי תוכן אשר מפרט מספרי טלפון אישיים וכתובות מייל של אנשים (ללא הסכמתם), ללא תלות בהיותם עובדי פייסבוק או לא, אנו נסיר תוכן זה", הוסיפו.
"תוצאות הפרת כללי הקהילה משתנות בהתאם לחומרת ההפרה וההיסטוריה של אדם בפייסבוק", צוין במייל. "לדוגמה, אנחנו עשויים להזהיר מישהו לגבי הפרה ראשונה, אך אם נמשיך לראות הפרות נוספות, אנו עשויים להגביל את יכולתו לפרסם פוסטים בפייסבוק או לאסור עליו שימוש בפייסבוק".
כפי שניתן להבין מהתגובה, החברה טוענת כי היא היתה מונעת הפצה של פרטי קשר אישיים של אנשים גם אם לא היו, במקרה, עובדיה. בחלק האחרון היא רומזת כי חסימת חשבונו של דורי בן ישראל בעקבות הפרסום לגיטימית ואינה מונעת מנקמנות. כזכור, החברה חסמה לא רק את חשבונו של בן ישראל - שפתח אתמול אתר המרכז שמות, קורות חיים ומספרי טלפון של בכירי פייסבוק ישראל בטענה שזו מחויבותם לספק תמיכה לגולשים בארץ שנפגעו מפרסומים מסוגים שונים ברשת החברתית - אלא גם את הקישור לאתר.
אך מה עושה פייסבוק מעבר לחסימת שיתוף הפרטים בשירות? כרגע, לא הרבה. בכירי פייסבוק עברו בעקבות הפרסום אתמול לדממת אלחוט. המנהלים והמנהלות ששמותיהם מופיעים באתר מסננים במהלך היום את השיחות ולא עונים לטלפון. נראה כי הם מתעלמים ממספרים שהם אינם מזהים. במילים אחרות, התביעות של בן ישראל כלפיהם לא נראות להם הגיוניות.
מצד שני, נראה שבן ישראל נתן לפייסבוק סיבות אפשריות לתבוע אותו בחזרה - תביעה מהסוג המשפטי.
"החוק הישראלי אוסר על כל מיני מעשים שמהווים פגיעה בפרטיותו של אדם", אומר לנו עו"ד יורם ליכטנשטיין, המתמחה בדיני אינטרנט, קניין רוחני, זכויות יוצרים ומדיה חברתית. "השאלה הראשונה היא, אם מדובר בקורות חיים של אנשים, שהם מקצועיים ומגישים אותם לאנשים אחרים, האם זה בכלל פרטי. מעבר לכך, היה עניין של פרטי קשר, שגם לגביהם עולה שאלה האם הם עניינו הפרטי של אדם". ליכטנשטיין מסביר שהחוק לא קובע האם פרטים מהסוג שפורסם נחשבים פרטיים או ציבוריים באופן מובהק.
טענה נוספת שיכולה להיות לפייסבוק כלפי בן ישראל בבית משפט, לפי ליכטנשטיין, היא עיצוב האתר. "אני חושב שהפונטים, הצבעים והמבנה מזכירים לפחות לחלקנו את המבנה של פייסבוק. זה עשוי להקים לפייסבוק נגדו עילה של "גניבת עין" - הטיית דעת הקהל לחשוב שאתר שייך למישהוא בעוד הוא לא כך, במיוחד מכיוון שפייסבוק הוא מותג ידוע היטב.
"עילה שנייה יכולה להיות האיסור על בילוש או התחקות אחר אדם שעלולים להטרידו", ממשיך ליכטנשטיין ומסביר כי עצם עידוד הציבור להציף טלפונים פרטיים של אנשים בפניות, ולא משנה הסיבה, עשוי להיחשב לעבירה על החוק.
ליכטנשטיין מדגיש כי אינו חושב ששופט ירשיע את בן ישראל ולו באחת מהעבירות שהזכיר, אך היכולת של פייסבוק לטעון כי הן התבצעו ולגרור את הפרסומאי לבית המשפט היא איום ממשי גם אם לא תנצח.
בן ישראל, מצידו, חושב פחות על תביעות ויותר על מה שמחולל האתר שלו ביחסי פייסבוק והמשתמשים בישראל: "היו כמה עשרות פניות (אלי) בצ'ט של פייסבוק (אבל אני חסום) ובמיילים האישיים שלי", הוא אומר ל-NEXTER וממשיך: "אמרו שמסננים אותם ולא עונים בשום מקום - למרות שהוואטסאפ של תאני (עדי תאני-סופר, מנכ"לית פייסבוק ישראל) מחובר".