במארס 2011 נחתם אקזיט שנכנס לדפי ההיסטוריה של ההיי־טק הישראלי. פייסבוק, הרשת החברתית הפופולרית, הודיעה על רכישת סנאפטו - סטארט־אפ ישראלי קטן, שהעסיק בזמנו כ–25 עובדים. היתה זו דריסת הרגל הראשונה של פייסבוק בתעשיית ההיי־טק הישראלית, שפעלו בה כבר חברות רב־לאומיות רבות אחרות, אך מעטות מהן היו מוכרות לישראלים כמו פייסבוק משימוש יומיומי במוצריהן.
אלא שלמחרת ההכרזה על הרכישה, ההתלהבות הראשונית התחלפה באכזבה. "עובדים בסנאפטו גילו שיפוטרו - יום אחרי שהחברה נרכשה על ידי פייסבוק", דיווחו העיתונים. ואכן, כל עובדי החברה שלא היו מתכנתים פוטרו, והשאר הועברו למטה פייסבוק בעמק הסיליקון. עד היום האקזיט של סנאפטו מלווה בטעם חמוץ־מתוק בזיכרון הישראלי. העסקה סימלה בעיני רבים את הקלות שבה חברות רב־לאומיות מחסלות פעילות בישראל ולוקחות עמן את הידע, הטכנולוגיה וכוח האדם - והמשק והכלכלה המקומיים יוצאים נפסדים.
מאז חלפו כמעט שנתיים. פייסבוק רכשה עוד שני סטארט־אפים ישראליים, ובאוקטובר האחרון בשלה העת, ופייסבוק הפכה את מרכז הפעילות ברמת גן של אונבו, הסטארט־אפ הישראלי האחרון שרכשה, למרכז הפיתוח הראשון שלה בישראל. למעשה, רכישת סנאפטו והעברת פעילותה לחו"ל הובילה לרכישת אונבו ופתיחת מרכז הפיתוח בישראל.
"עוד לפני שהתחלנו לדבר על רכישה ידענו שנצטרך לעבור לעמק הסיליקון", אומר רן מקבי, שהיה מנכ"ל סנאפטו והצטרף לפייסבוק בעקבות הרכישה. מתוך 12 העובדים של סנאפטו שעברו למטה החברה במנלו פארק, עשרה עדיין עובדים בפייסבוק.
מקבי, אחד הישראלים הבכירים בפייסבוק ומתכנת מאז שהיה בן חמש, הוא כיום מנהל תחום ניהול המוצרים בחברה וחלק מצוות הצמיחה (Growth Team) שלה - קבוצה שתפקידה לזהות מה מונע מאנשים להשתמש ברשת החברתית ולשחרר את צווארי הבקבוק. במקביל, הוא מוביל את פרויקט internet.org בפייסבוק - פעילות הקרובה במיוחד ללבו של מנכ"ל ומייסד החברה, מארק צוקרברג, שמטרתה (היומרנית למדי) היא להפיץ את השימוש באינטרנט לאנשים בעולם שעדיין אינם מחוברים לרשת. צוות הצמיחה בפייסבוק הוא זה שהוביל את הרכישה של אונבו ואת הקמת מרכז הפיתוח בישראל.
כדי לחבר את הקצוות ולהבין מה גרם לפייסבוק להשאיר את אונבו בישראל, צריך ללכת אחורה לימים שלפני הרכישה של סנאפטו. "כשהתחלנו את סנאפטו, ניסינו למצוא דרך טובה יותר לפתח אפליקציות לטלפונים סלולריים", אומר מקבי. "כל הטלפונים אז היו Feature Phones (טלפונים שאינם סמארטפונים). אבל שנה וקצת אחר כך יצא האייפון, והבנו שהמודל במדינות המפותחות השתנה - ולא יכולנו לשחק במשחק. החלטנו להפוך לפתרון של כל מי שלא היה להם אייפון".
אחד המוצרים של סנאפטו היה אפליקציה שניתן היה להריץ על טלפונים "טיפשים". אחרי חיזור כושל, דווקא פייסבוק היתה זו שיזמה את הקשר עם סנאפטו. "פייסבוק ניסו להבין איך הם צומחים בהודו", נזכר מקבי. "אנחנו כבר היינו גדולים שם ובאינדונזיה. פנינו אליהם והם והתעלמו מאתנו. הם לא ענו למיילים - עד שהם נסעו להודו, ושם הם שמעו עלינו מכולם והתחילו לענות לנו".
לאחר הרכישה השתלבה סנאפטו בצוות הצמיחה של פייסבוק. "בפייסבוק הגיעו למסקנה שחוויית המשתמש על מכשירי הסלולר הזולים ממש גרועה", אומר מקבי. "היו הרבה חברות שפיתחו אפליקציות לפייסבוק. פייסבוק יכלו למדוד איזו אפליקציה הכי טובה, איזו מייצרת הכי הרבה עדכוני סטטוסים ואיזו מגיעה לשיעור גבוה של שימור משתמשים. לא ידענו את זה, אבל בדיעבד גילינו שהאפליקציה שלנו היתה המוצלחת ביותר". כך נוצר החיבור בין החברות שהוביל לשיתוף פעולה - ואחריו לרכישה.
פייסבוק גדולה יותר מהאינטרנט
בשלוש השנים האחרונות היה מקבי שותף בכמה פרויקטים של פייסבוק, שמוכרים (פחות ויותר) למשתמשי הרשת החברתית - כמו ייעול ההרשמה לפייסבוק ומסנג'ר. במקביל, הוא המשיך להיות האחראי לסנאפטו. הצוות של סנאפטו לא גדל מהותית מאז הרכישה, ומונה כיום שמונה אנשים. עם זאת, מספר המשתמשים בשירות צמח פי יותר משלושה. במקביל, חשיבות מכשירי המובייל ממשיכה לעלות מבחינת פייסבוק: כ–75% מהמשתמשים מתחברים לרשת דרך מכשירי מובייל. בדו"חות הרבעוניים שפירסמה החברה ביום רביעי האחרון היא ציינה כי 53% מהכנסותיה ברבעון הרביעי נבעו מפרסום במובייל - שיעור שגדל בכל רבעון.
באוגוסט 2013 הכריז צוקרברג על החזון שלו להביא את האינטרנט לאוכלוסיית העולם שעדיין אינה מחוברת. צוקרברג פירסם נייר הכולל את עקרונות החזון, ואליו הצטרפו שש חברות תקשורת ורשתות חברתיות.
"מכשירי אנדרואיד זולים מתחילים להחליף את הטלפונים הטיפשים", אומר מקבי. "למעשה, לאנשים שקונים את הטלפונים האלה יש בדיוק אותן בעיות שהיו להם עם טלפונים טיפשים: חוויית המשתמש אינה טובה, ואין להם מספיק כסף לקנות חבילת גלישה. התחלתי לעבוד עם צוות על הטיפול בבעיות האלה - לגרום לאפליקציה לצרוך פחות תקשורת נתונים (Data), לגרום לה לעבוד מהר יותר, לייצר חבילות גלישה מיוחדות לאפליקציית אנדרואיד, ולהתחיל לעבוד על זה עם מפעילים סלולריים.
"לפני כשנה, כשהרבה מהדברים האלה היו בפיתוח, החליט צוקרברג שהחברה צריכה להתמקד בכך. הוא אמר: 'עד עכשיו שיחקנו, עשינו עסקה פה ועסקה שם, והבאנו עוד 5 מיליון אינדונזים. במקום לחשוב איך מביאים עוד 100 מיליון משתמשים, בואו נחשוב איך מביאים את כולם. יש 7 מיליארד אנשים בעולם. תהיו אגרסיביים פי עשרה'. ב–internet.org, במקום לחשוב מה מונע מאנשים להשתמש בפייסבוק, אנחנו חושבים מה מונע מאנשים להשתמש באינטרנט".
העבודה של הצוות, המונה כמה עשרות עובדים (מתוך 4,000 עובדים בצוות Growth), נועדה לטפל בבעיה מרכזית אחת: עלות חבילות הגלישה. "אנחנו מעריכים שיש מיליארדי אנשים שהיו יכולים להשתמש באינטרנט אם זה היה עולה פחות", אומר מקבי. "אנחנו יכולים להעניק חוויית משתמש סבירה פלוס במכשיר אנדרואיד שעולה פחות מ–10 דולרים בחודש. חבילת גלישה טובה עולה 5–10 דולרים בחודש. לפעמים מחיר הגלישה גבוה הרבה יותר ממחיר הטלפון. מחירי הטלפונים יורדים במהירות, וגם אם לא נעשה כלום, בתוך שנתיים זה ייפתר. לעומת זאת, נראה שיעברו 20 שנה עד שחבילות הגלישה יהיו זולות מספיק".
המאמץ כולל שלושה נדבכים: טיפול ברמת התשתיות לשחרור צווארי בקבוק, עם שותפים ומפעילי רשתות סלולר (פייסבוק הצטרפה ל–Alliance for Affordable Internet - קבוצה פוליטית המשכנעת ממשלות לקדם רגולציה שתעודד תחרות ושיתוף תשתית ותגרום להורדת עלויות); שיפור היעילות של רשתות התקשורת; ויצירת מודלים עסקיים שיאפשרו הורדת עלויות של חבילות גלישה.
"גם אם נוריד את המחיר בחצי או ביותר - להרבה מאוד אנשים בעולם עדיין לא יהיה מספיק כסף לשלם על אינטרנט. חצי זה לא מספיק", אומר מקבי. "אנחנו מנסים ליצור מודלים עסקיים שיתמחרו את האינטרנט בצורה שונה. למשל, לקחת יותר על שירותי ערך מוסף ופחות על שירותים בסיסיים; לתמחר יותר לעשירים ופחות לעניים. המטרה היא למצוא מודלים שבהם מפעילים סלולריים או ספקי שירותים ירוויחו, ובאותה עת יאפשרו נקודות כניסה הרבה יותר זולות לאינטרנט".
זה לא קצת יומרני להציע למפעילי הסלולר מודלים עסקיים ולומר להם לא לקחת כסף מלקוחות?
"בהרבה מקומות בעולם פייסבוק היא המנוע לשימוש באינטרנט. בלי פייסבוק למפעיל הסלולר לא היו חבילות גלישה", טוען מקבי.
הוא מספר על סקר שערכה החברה בפיליפינים, שבו נשאלו המשיבים אם הם משתמשים בפייסבוק ואם הם משתמשים באינטרנט. במפתיע, יותר אנשים השיבו בחיוב לשאלה הראשונה. "הרבה מפעילי סלולר גילו שאם הם מנסים למכור לך תוכניות גלישה באינטרנט, אנשים לא קונים את זה, כי הם לא יודעים מה לעשות עם זה; אבל אם מוכרים להם, אפילו באותו מחיר, תוכנית גלישה בפייסבוק - אנשים קונים", אומר מקבי.
מקבי מזכיר ערך נוסף שמביאה פייסבוק למפעילות הסלולר: שימוש בנתונים של פייסבוק לגבי המשתמשים שלה. צוות המהנדסים וצוות השיווק של החברה יכולים לעזור למפעיל להכיר גם את משתמשיו שהם לקוחות Pre Paid, שאינם מנויים ומטעינים דקות למכשיר.
"אונבו עדיין צריכה להוכיח את עצמה"
בנקודה הזאת, אונבו הקטנה מרמת גן מתחברת לסיפור. פייסבוק רכשה את החברה באוקטובר ב–150–200 מיליון דולר, בזמן שהעסיקה כ-30 עובדים. "מאינטרס אישי, אני תמיד רציתי שיהיה משרד בישראל, והאמת היא שכל הישראלים פה רוצים שיהיה משרד בישראל," מודה מקבי.
אונבו פיתחה טכנולוגיה לדחיסת מידע בענן שמאפשרת למשתמשים להפחית עלויות גלישה, בעיקר בזמן נסיעות לחו"ל. כך החברה איפשרה למשתמשים, דווקא במדינות המערב, להגדיל עד פי חמישה את הניצולת של חבילות הגלישה היקרות.
טכנולוגיה זו התאימה כמו כפפה ליד לחזון של פייסבוק להציע חבילות גלישה זולות יותר באמצעות יעילות ושיפור התשתיות. בנוסף, אונבו פיתחה מוצר שמיועד למפרסמים, שמספק להם מידע על התנהגות משתמשי מובייל ומבוסס על מידע שנוגע לשימוש באפליקציות שנאסף מהמשתמשים.
"אונבו פיתחו המון ידע בצד של הסמארטפון - איך מנהלים דאטה, איך סופרים אותו, איך דוחסים אותו", אומר מקבי. "במקור המטרה היתה לפתור את הבעיה של עלות הגלישה לא להודי המסכן, אלא דווקא לאמריקאי שנוסע לטייל באירופה. בפועל, אפשר ליישם את הידע והטכנולוגיה לשווקים המתעוררים, שבהם אנשים קונים עכשיו מכשירי אנדרואיד זולים. בשביל זה נתנו לצוות שלנו שני דברים: גישה לטכנולוגיה וגישה לכוח אדם בישראל. אנחנו יכולים להגדיל עכשיו את הצוות בשביל לפתח את הדברים האלה".
מה בכל זאת השתנה בהנהלת פייסבוק, שגרם להם לפתוח מרכז פיתוח אחרי רכישה שלישית של חברה ישראלית?
"אני חושב שזו פשוט בגרות של החברה. לפני שלוש שנים פייסבוק בקושי ידעה איך לנהל משרד בסיאטל עם 30 מהנדסים שנמצאים באותו אזור זמן. זו חברה צעירה, ולוקח זמן ללמוד לנהל משרדים מרחוק. בשלוש השנים האחרונות למדנו לנהל את סיאטל, לונדון וניו יורק, וצברנו ניסיון בניהול אזורי זמן שונים. אני מעריך שאם זה לא היה קורה עכשיו, זה היה קורה בשנה הקרובה".
מקבי חושף גם כמה פרטים לגבי עתידו של מרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל: "התוכנית היא להגדיל את המשרד ולטפל בדברים הקשורים לפרויקט internet.org ולמוצרים של אונבו", הוא אומר. "הם עדיין חברה קטנה מאוד, וצריכים עוד אנשים לפעילות הרגילה. אני לא יודע עד כמה הם הולכים לגדול - הייתי רוצה כמה שיותר. הם צריכים להוכיח את עצמם, לפני שהם יוכלו לצמוח באופן משמעותי. כמו בכל רכישה חדשה, בחצי השנה הראשונה צריכים להוכיח שזו רכישה טובה - ואז בדרך כלל מקבלים יותר חופש לגייס אנשים כדי להריץ עוד דברים.
גם אצלנו בסנאפטו היה כך: בשנה הראשונה הייתי צריך להוכיח שעושים אינטגרציה, שזה מתחבר לכל הדברים, שעושים לזה השקה ושזה צומח. ביולי 2013 הגענו ל–100 מיליון משתמשים פעילים בסנאפטו, וזה כבר נחשב הצלחה מסחררת, אז כיום אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, וכולם רוצים להצטרף לסנאפטו".
סביבת עבודה שהיא גן עדן לחנונים
מתוך עשרת עובדי סנאפטו שעדיין עובדים בפייסבוק, מחציתם עברו לתפקידים אחרים בחברה בתחומים כמו מיקום, מסנג'ר ופרויקטים אחרים. "בדרך כלל בפייסבוק עובד שעושה עבודה טובה במשך שנה־שנתיים יכול לעבור לאיזה תפקיד שהוא רוצה. זו תרבות ארגונית מעניינת, שלפיה המהנדס הפשוט הוא הכי בכיר פה. הוא יכול להגיד לבוס שלו שהוא עובר תפקיד," מספר רן מקבי, מנכ"ל סנאפטו לשעבר וכיום מנהל תחום ניהול המוצרים בפייסבוק.
"את יכולה ללכת לבניין ליד, לדבר עם כמה חבר'ה, ולהחליט 'בא לי לעבוד על אינסטגרם'. הם אומרים לך 'יאללה בואי' - וזהו, את הולכת לבוס שלך, אומרת תודה ואת יכולה לעבור".
הכבוד למעמד המהנדס בולט מאוד כשמבקרים במטה החברה במנלו פארק שבעמק הסיליקון. מבחוץ המטה נעדר כל זוהר: הכניסה למבקרים היא דרך מבנה נמוך מלבנים אדומות, שקשה לדמיין שמאחוריהן מנוהלת הרשת החברתית הפופולרית. בפנים, כל פינה היא שיר הלל למתכנתים, ובדיחות גיקיות קורצות למבקרים. הדרך שמקיפה את הקמפוס נקראת Hacker Way, ובתוך הקמפוס מפוזרים פוסטרים כדוגמת "Code Sweet Code".
על העבודה עם מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה, מספר מקבי: "אני אוהב מאוד לעבוד אתו. בדרך כלל אני נפגש אתו פעם בשבוע־שבועיים. הוא מאוד מאוד חכם, והוא מן הסתם אחראי להמון דברים - אז בדרך כלל השיטה לעבוד אתו היא להביא לו מידע חדש שהוא לא יודע, בין שזה מהשטח או מידע טכני. הוא עושה לזה עיבוד מהר מאוד. הרבה פעמים אני רואה אותו חושב, סוקר את ההשלכות, משנה את הדעה על התוכנית שלו, פולט איזה משהו - ואפשר להתקדם.
"בהרבה מובנים פייסבוק היא עדיין סטארט־אפ. כמו כל יזם, הוא ואני אנשים עקשנים, אז זה יותר מאתגר לשכנע אותו כשיש לו דעה שונה משלי והוא מחזיק בה כמה שנים. אלה תהליכים שלוקחים הרבה זמן, אבל הוא מאוד לעניין ומאוד חד", מציין מקבי.
