לפני מספר חודשים יצא יוסי גולן עם עוד שלושה חברים למסעדת ביר שופ בתל אביב, והתרגן על כך שהוגשה לו מנה שבוטלה, המלצר סירב לומר מה מחירה ואז בסוף הערב סירב לבטל את החיוב עליה. כאשר חזר הביתה התלונן גולן על השירות בקבוצת פייסבוק.
בין התגובות שקיבל לביקורת הנוקבת היה מכתב איום מצד המסעדה, שדרש ממנו להסיר את הפוסט ואיים בתביעה - לא רק אם לא יסיר את הפוסט, אלא בכל מקרה. אז הוא סירב - ואכן נתבע על סכום של 70,000 שקל.
דני איזניוק, בעלי ביר שופ, אומר לנו: "השקענו המון כסף, המון זמן והמון אהבה. אנחנו מעסיקים 14 עובדים. כל השתלחות כזאת, לא עניינית, לא מקדמת, פוגעת בנו כלכלית ומגדילה את סיכויי הכישלון שלנו. הבעיה היום שכל אחד יושב עם מקלדת, והיד על המקלדת מאוד מאוד קלה. אנחנו יודעים לקבל ביקורת - שהנקניקייה לא טעימה, לא נראית טוב, יקרה או זולה מדי - אבל אנחנו לא יכולים לקבל ביקורת של אנשים שלא סגננו את הביקורת, אלא משתלחים. לכן פנינו אליו באמצעות עורכי דין עדי כהן בבקשה שיתנצל באותה הקבוצה. מר גולן לא הסכים להתנצל ולא התנצל. על כן הוא קיבל מכתב תביעה, ואנחנו מחכים לשמוע ממנו".
עתה מתכוון גולן לשכור עורך דין שייצג אותו בתביעה, וכבר יידע את החברים שהיו איתו באותו ערב שיצטרכו למסור תצהיר.
האם כל מי שמתלונן על מסעדה (או כל בית עסק אחר) ברשתות החברתיות חשוף לתביעה? מה מותר ומה אסור להגיד? עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות מסביר: "כל מה שאתם צריכים לעשות זה להפריד בין עובדה לבין דעה. עובדות אתם צריכים לגבות ולהוכיח, להביא ראיות לכל אחת מהטענות העובדתיות שאתם מציגים. דעה היא לא 'האוכל היה מקולקל לדעתי' – הדעה היא שהאוכל לא היה לטעמי. כך גם דעה שהשירות היה מזוויע (שנשמעת כמו עובדה ולא ניתנת להוכחה), להבדיל מדעה שהשירות לא היה ברמה שאתה מצפה לקבל".
עו"ד עדי כהן, המייצג את המסעדה, מסר בתגובה: "בעלי החברה השקיעו ומשקיעים מאות אלפי שקלים ומעניקים ללקוחותיהם שירות יוצא מן הכלל. בריוני הרשת כמו מר גולן עלולים במרחק הקלקה לגרום לירידה בהכנסות של עסקים כגון החברה ואף לגרום לסגירתם.