ישראל היא אחת המדינות שחוסמות הכי הרבה תכנים בפייסבוק, כך נחשף ביום רביעי האחרון, על ידי פייסבוק במסגרת הדוח החצי-שנתי שלה על בקשות ממשלתיות. הנתונים הם מוחלטים ולא באופן יחסי לאוכלוסיה. הסיבות לחסימה: תכנים שיש בהם השמצה או הכחשת שואה, אם כי פייסבוק לא מפרטת מעבר לכך.
בין החודשים ינואר ויוני 2016 נחסמו בישראל 962 פריטי תוכן ברשת החברתית - מקום חמישי מתוך יותר מ-100 מדינות בהן זמינה פייסבוק. עם זאת, לפני שאנחנו מבכים את מותה של הדמוקרטיה, חשוב להבהיר: כל המדינות המובילות בחסימת תכנים בפייסבוק הן דמוקרטיות, כך שאנחנו בחברה טובה.
עשר המדינות שביקשו לחסום הכי הרבה תכנים:
1. צרפת (2,213)
2. הודו (2,034)
3. גרמניה (1,093)
4. ברזיל (1,019)
5. ישראל (962)
6. אוסטריה (940)
7. בריטניה (284)
8. רוסיה (130)
9. דרום קוריאה (56)
10. פקיסטן (25)
כריס סונדרבי, סגן היועץ הכללי של פייסבוק, ציין כי סך הבקשות להסרת תכנים ירדו ב-83% - מכמעט 56,000 במחצית השנייה של 2015 לפחות מ-10,000 במחצית הראשונה של 2016. את הירידה הוא ייחס לאלפי בקשות שהגישה צרפת בנובמבר ודצמבר 2015 נגד תמונה מסוימת ממתקפת הטרור המשולבת בפריז, בה נהרגו 130 בני אדם - ואכן, בטבלה של סוף 2015 מספר הבקשות מצרפת הוא יותר מפי 10 מבחצי הראשון של 2016, ובהפרש עצום מעל כל מדינה אחרת.
מעניין לציין שלפי אתרים בחו"ל, בגרסה המקורית של הדוח, שפורסמה בלילה, היתה טורקיה בין אוסטריה לבריטניה - אלא שנכון לשעת הכתיבה, נעלמה טורקיה מהדוח, והעמוד המוקדש לה באתר הדוח אינו זמין.
ישראל מדורגת באופן קבוע בצמרת המדינות החוסמות תכנים בפייסבוק: גם במחצית השנייה של 2015 דורגנו במקום החמישי בחסימות תוכן, ובמחצית הראשונה של אותה שנה במקום הרביעי. במחצית הראשונה של 2014 היתה המדינה במקום השביעי בטבלה, ובמחצית הראשונה במקום השמיני. למעשה, ישראל היא אחת ה"מובילות" בדוח מאז החלה החברה לדווח על מספר התכנים שנחסמו בכל מדינה (במחצית השנייה של 2013), לצד הודו, צרפת, גרמניה, רוסיה ואוסטריה.
לעומת זאת, בתחום בקשת מידע על משתמשים ברשת החברתית נמצאת ישראל במקום 18, כאשר במקום האשון ניצבת ארה"ב שהגישה בחצי השנה הראשונה של 2016 כמעט 24,000 בקשות למידע על כ-39,000 חשבונות סך הכל, וקיבלה אותם ב-80% מהמקרים.
המדינות שביקשו מידע על הכי הרבה גולשים:
1. ארה"ב (23,854)
2. הודו ((6,324)
3. בריטניה (5,469)
4. צרפת (3,763)
5. גרמניה (3,695)
6. איטליה (1,913)
7. ברזיל (1,751)
8. קנדה (1,004)
9. פולין (991)
10. ארגנטינה (829)
גם כאן היתה במקור טורקיה בעשר הגדולות (מקום תשיעי).
סך הכל, ציין סונדרבי, הוגשו לפייסבוק בששת החודשים הראשונים של השנה קרוב ל-60,000 בקשות למידע על משתמשים - עלייה של 27% לעומת פחות מ-48,000 במחצית השנייה של 2015.
הנתונים על חסימת התכנים בישראל מעניינים במיוחד על רקע הצעת חוק חדשה של שרת המשפטים איילת שקד וגלעד ארדן שאושרה ביום ראשון בבוקר בוועדת שרים לחקיקה ותעבור לאישור הכנסת..
על פי ההצעה, בית משפט לעניינים מנהליים יוכל להחליט על סמך תביעה כי יהיה על פייסבוק, או כל אתר אחר לצורך העניין (פייסבוק לא מוזכרת בו ספציפית), להסיר תוכן, או לפחות לא להציג אותו (למשל בגוגל או בפיד הפייסבוק) לגולשים מישראל. בית המשפט יוכל לקבוע שיש להסיר תוכן אם הוא פוגע בבטחון של אדם או בבטחון המדינה. עם זאת, אם מישהו סתם קילל אתכם או עשה שיימינג, עדיין תצטרכו לפנות לפייסבוק באמצעות כפתור הדיווח ולקוות לטוב.
"הצעה זו לא נועדה להתמודד עם כל סוגי הפרסומים הפוגעניים; כך, פרסומים הפוגעים בשמו הטוב של אדם או בפרטיותו, כשלעצמם, ככל שאין אפשרות ממשית שיביאו לפגיעה בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה, אינם נכללים בגדר הפרסומים שאליהם מכוונת הצעה זו", נכתב בהסבר להצעת החוק.
הדרך לצנזורה?
ומה אם הממשלה תרצה להסיר סטטוסים שלא באים לה טוב בעין? שאלה טובה. בדברי ההסבר להצעת החוק מתייחסים לחשש שהוא ישמש לצנזורה, ומבטיחים הגבלות:
"הסרת תכנים מהמרחב המקוון טומנת בחובה חשש לפגיעה בחופש הביטוי, וזאת במיוחד כשההסרה נעשית טרם מיצוי ההליך הפלילי. עם זאת, גל הטרור הפוקד את מדינתנו בחודשים האחרונים כתוצאה בין היתר מההסתה הקשה באינטרנט, כמו גם פרסומים אחרים המהווים עבירות פליליות ומסכנים את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, מצריכים קביעת כלי חדש (...) תוך הטלת הגבלות ברורות לעניין הפעלתו כך שהפגיעה בזכות לחופש ביטוי בכלל ובשיח החופשי המאפיין את האינטרנט, תהיה נמוכה ככל האפשר ולא תעלה מעבר לנדרש".
מוסבר כי "התנאי הראשון - שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית; התנאי השני - שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. יודגש, כי השימוש בסמכות זו ייוחד רק למקרים בהם קיימת אפשרות ממשית שהמשך הפרסום יביא לפגיעה באינטרסים המוגנים האמורים".
מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: "אנו מצרים על קידום הצעת החוק. "חוק הפייסבוק" אינו כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל בעוד יתר העולם ימשיך לראותם. במקביל - החוק במתכונתו הנוכחית יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו "סכנה לבטחון הציבור" או "סכנה לבטחון המדינה" שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך. סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה - לא פטיש".