"הכוח של מארק (צוקרברג) הוא חסר תקדים ולא-אמריקאי. הגיע הזמן לפרק את פייסבוק. אמריקה בנויה על הרעיון שכוח לא יכול להיות מרוכז בידיו של אדם בודד, כי כולנו יכולים להיכשל. המייסדים של ארה"ב יצרו בלמים ואיזונים. הם לא היו צריכים לחזות את העליה של פייסבוק בשביל להבין את האיום של חברות ענק על הדמוקרטיה".
את הדברים החריפים האלה לא כתב מחוקק אמריקאי, גם לא בכיר אחר ברשויות שעוסקות במסחר, לא פעילי פרטיות ולא מתחרים של פייסבוק. כתב אותם כריס היוז, חבר של צוקרברג מהלימודים, שישב איתו בחדר המגורים במעונות, כשהם הקימו את פייסבוק עם עוד חברים. היוז היה דובר החברה בשנותיה הראשונות ועזב אותה ב-2007 לטובת קמפיין הנשיאות של אובמה ויוזמות טכנולוגיות וחברתיות.
היוז כתב לפני פחות מחודש מאמר דעה לניו יורק טיימס, ובו הסביר מה לדעתו הטעויות שפייסבוק עשו בשנים האחרונות, בשמירה על הגולשים שלה ומניעת פייק ניוז.
הנהלה בסגנון משחקי הכס
אלכס סטאמוס, לשעבר מנהל אבטחת המידע בפייסבוק שגם עבד ישירות מול צוקרברג, דווקא לא חושב שצריך לפרק את פייסבוק, כפי שרוצים פוליטיקאים ורגולטורים. "יש התרגשות בקרב ממונים על הגבלים עסקיים", הוא אמר בכנס שנערך לפני חודשיים, "וזה נחמד להיות בגישה של 'אני שונא את החברה, בואו נפרק אותה'".
סטאמוס מציע פתרון אחר - להדיח את מארק צוקרברג מתפקיד המנכ"ל ולהחליפו באדם אחר. אלא שהפתרון הזה קשה עד בלתי אפשרי בהתחשב בכוח שיש לצוקרברג כמייסד וכמחזיק מניות בחברה.
סטאמוס עזב על רקע שימוש לרעה בפייסבוק על ידי גורמים פוליטיים כדי להטות את השיח ואת הבחירות. הוא היה מסוכסך עם יד ימינו של צוקרברג, שריל סנדברג, אחרי שדיווח להנהלת החברה על ההתערבות בבחירות, בלי לעבור דרכה. אחרי שעזב, הוא גם אמר בראיון כי הנהלת פייסבוק היא כמו משחקי הכס - וכי המנהלים ישאירו אנשים בכירים בתפקידם ולא יודו בטעויות.
“הגיע הזמן למחוק את פייסבוק"
היוז אינו היחיד שהיה חלק מהרשת החברתית שהחליט לצאת נגדה. לפני 5 שנים יאן קום ובריאן אקטון מכרו את וואטספ לפייסבוק תמורת כ-19 מיליארד דולר. כשידיעה על כך התפרסמה, אחד המשקיעים בוואטסאפ, פירסם צילום של פתק שאקטון העביר לקום ובו נכתב "בלי פרסומות! בלי משחקים! בלי גימיקים!".
פייסבוק החליטה מאז שכן צריך לשים פרסומות, אחרי ששני המייסדים פרשו. בעוד שקום החליף דברי נימוס עם מארק צוקרברג אחרי העזיבה, אקטון שהתעשר מהעסקה נכנס בו חזיתית. לפני כשנה קרא למחוק את פייסבוק (בעקבות פרשת קיימברידג' אנלטיקה) ורק צייץ "הגיע הזמן", אך לאחרונה הוא פירט קצת יותר מה הפריע לו.
"המחויבות לבעלי המניות לחלוטין מניעה את תהליך קבלת ההחלטות ומעקמת אותו", הוא אמר לאחרונה בפני סטודנטים בסטנפורד וציין שלפעמים ההחלטות של חברות הטכנולוגיה שרירותיות לחלוטין. על סוגיית סינון התוכן הוא אמר "אין לגוגל ופייסבוק את היכולת לקבל את ההחלטות הללו. ואנחנו נותנים להן את הכוח. זה מה שרע. אנחנו קונים את המוצרים שלהן, ונרשמים לאתרים שלהם. תמחקו את פייסבוק, נכון?".
עשו לכם צוק: כמו הירואין
רוג'ר מקנימי, אחד מוותיקי המשקיעים בסיליקון ואלי, השקיע בפייסבוק בתחילת הדרך. הוא מנע מצוקרברג למכור את החברה במיליארד דולר ב-2006. צוקרברג נשאר מנכ"ל החברה והפך בעשור וקצת מאז לעשיר, חזק ואחד האנשים המשפיעים על העולם.
לאחרונה הוא אמר "פייסבוק היא איומה לארה"ב. שחקנים רעים מנצלים לרעה את העיצוב של פייסבוק ופלטפורמות אחרות כדי לפגוע באנשים ואפילו להרוג חפים מפשע".
מקנימי הוציא השנה "עשו לכם צוק: להתעורר לקטסטרופה של פייסבוק" (Zucked: Waking Up to the Facebook Catastrophe), ובו הוא מפרט את התהליך שעבר כדי להבין את הנזק שלדבריו פייסבוק גורמת בעולם.
מקינמי אומר כי פייסבוק, גוגל וחברות אחרות שחיות מפרסום, משתמשות בשיטות מעולמות ההימורים, הניקוטין, האלכהול, וההירואין. "הן מספקות שמחה מידית לזמן קצר, אך יש לזה השלכות שליליות לטווח הארוך. הן יודעות עליכם יותר ממה שאתם יודעים על עצמכם מה שנותן להן כוח להשפיע עליך (...) הנזק רק מעצים עם הזמן".
העונג המזוייף של הלייק
כפתורי הלייק, מהיסודות שעזרו לפייסבוק להיות פופולרית, ושעדיין מהווים עניין חשוב עבור מי שמפרסם בפייסבוק ובאינסטגרם, הם "צלצולים בהירים של עונג מזוייף" וחלק מ"כלכלת תשומת הלב". את ההגדרות הללו ניסח עובד פייסבוק לשעבר בשם ג'סטין רוזנשטיין שהוא לא אחר מאשר האיש שהמציא את אותו לייק.
לילה אחד, 10 שנים לפני שהוא יצא נגד תרבות הלייקים, והכפתור של האגודל המושטת מעלה, רוזנשטיין נשאר לעבוד עד הבוקר. כשחבריו הגיעו - הוא הציג להם את הפיתוח שלו: כפתור awesome שהפך לליק בהמשך. רוזנטשיין אמר בראיון ב-2017 שמאז הוא מגביל את השימוש של עצמו ברשתות חברתיות, ובהן רדיט, סנאפצ'ט ופייסבוק.
כאב לצפות בזה
סנדי פרקילס, מנהל תפעול לשעבר בפייסבוק טען בראיון לגארדיאן שהזהיר את ההנהלה על איסוף המוני של מידע על הגולשים, בידי חברות חיצוניות. "כאב לצפות בזה, כי אני יודע שהם יכלו למנוע את זה", הוא אמר. פריקלס עובד כעת בתחום פרטיות המשתמשים באפל.
גלילה אינסופית
אזה רסקין לא עבד בפייסבוק, אלא במוזילה (שפיחתה את דפדפן פיירפוקס). תרומה מאוד משמעותית שלו לעולם הטכנולוגיה היא גלילה אינסופית. כשאתם מגיעים לסוף של עמוד באינטרנט, במקום ללחוץ על כפתור שיוביל אתכם לעמוד הבא, מחכים בין כלום זמן לכמה שניות ופשוט רואים עוד ועוד תוכן.
ככה פייסבוק עובדת - גוללים את הפיד בלי סוף, והאתר לא עוצר, אלא מביא עוד ועוד פוסטים. כשרסקין הציג את האפשרות הזאת ב-2006, הוא ראה בזה פתרון לממשק נוח ונעים יותר בין אדם ומחשב. יותר מעשור אחר כך הוא מודה "אם אתה לא נותן למוח זמן להדביק את הפער עם הדחפים שלך - אתה פשוט ממשיך לגלול".
רסקין אמר בראיון ל-BBC כי זה גורם לאנשים להיות עם הראש יותר מדי זמן בטלפון, ושהוא לא רצה לגרום לאנשים להתמכר, והוא מרגיש אשמה. רסקין אומר שהמודל העסקי של החברות גורם למתכנתים שלהם ליצור יישומים ממכרים.