אמיר חצרוני, מרצה לתקשורת ודמות מוכרת ברשת בזכות הטרלות ופרובוקציות, הגיש תביעה נגד פייסבוק בסכום של מיליון שקלים, לאחר שנחסם לחלוטין משימוש ברשת החברתית. עוד דורש חצרוני כי בית המשפט יכפה על פייסבוק לתת לו באופן מיידי גישה לחשבון שלו בשביל שיוכל לגבות אותו, ולהגיב לדברי לשון הרע שמתפרסמים נגדו.
"פייסבוק סגרה את החשבון שלי", ציין חצרוני בכתב התביעה, "לא סיפקה לי מענה לשאלה מדוע עשתה כן, ואף לא נתנה לי אפשרות בפועל לערער על החלטה זו; ערעור שהגשתי והובטח לי שייענה לא נענה כלל". פייסבוק הודיעה לאחרונה כי בניסיון לשפר את השקיפות שלה, תאפשר לאנשים שתוכן שלהם הוסר לערער על ההחלטה. עם זאת, הליך הערעור עצמו אינו שקוף, ומי שמערער רק יודע שהוא שלח טופס - לא מי מטפל בו, לא כמה זמן אורך ההליך, ולא מה הפרמטרים שלפיהם ההחלטה נשקלת מחדש.
חצרוני מפאר את עצמו בכתב התביעה, כדי להסביר למה הוא דמות מוכרת וחשובה. "אני אחד ממאה החוקרים הפוריים ביותר בעולם בחקר הפרסום ולימדתי במיטב המוסדות בארץ, בחו"ל ובשטחים הכבושים", הוא כותב בכתב התביעה, ומצטט תיאור שלו מהערך עליו בוויקיפדיה באנגלית - ערך שכל אחד יכול להיכנס ולשנות. חצרוני טוען שפייסבוק איפשרה לאחרים לפרסם דברים פוגעניים כלפיו, אך חסמה תגובות שהוא פירסם ברשת החברתית. כלומר, שפייסבוק לא אוכפת את התנאים שלה באופן שיוויוני.
חצרוני שמציג את עצמו כסופר, פובליציסט, סטנדאפיסט, פרסומאי, יזם נדל"ן ופרזנטור למוצרים, טוען כי הסרת החשבון שלו פגעה ביכולת שלו להשתתף בקמפיינים פוליטיים ומסחריים, וכן להפיץ סדרת רשת שאותה הוא מגיש. חצרוני כותב על עצמו כי "התפרסם במיוחד בזכות רעמת השיער המזהה אותו, והוא הישראלי היחיד שנבחר כחבר מן המניין באקדמיה הבינלאומית של מדענים עם שיער שופע", ובהמשך מציין כי החסימה שלו עצרה מגעים לקמפיינים נוספים למחליק שיער.
חצרוני מפרט בכתב התביעה את הנזקים, שהגיעו לסך של מיליון שקלים: "אבדן הזמן שהשקיע התובע בניהול ותחזוקת החשבון שלו ברשת החברתית פייסבוק, הרווחים שהצמיחה פייסבוק כתוצאה מהשימוש בתוכן שהתובע יצר, הרווחים שהצמיחה הנתבעת כתוצאה מהשימוש בשמו של התובע, דמותו, כינויו, הנזק שנגרם לתובע מאבדן הבמה העתידי, והקטנת החשיפה שלו לציבור אוהדיו המוצהר, אבדן יכולתו של התובע להגיב על מעשי עוולה של אחרים".
בתנאי השימוש שלה, פייסבוק שומרת לעצמה את הזכות לחסום באופן זמני או קבוע גולשים, שלדבריה הפרו את כללי הקהילה. במילים אחרות, הטענה נגד חצרוני תהיה שלפייסבוק מותר לעשות מה שהיא רוצה, כי היא עסק פרטי ואפשר להשתמש בה אם מסכימים לתנאים הללו.
אלא שזה לא מדויק. במקרה של אבי לן פסק בית המשפט כי פייסבוק מחויבת להחזיר את העמוד שלו "סטטוסים מצייצים" לרשת, לאחר שנחסם בשל הפרת תנאי השימוש. המקרה של לן לא מחייב משפטית את המקרים הבאים, וככל הנראה הסוגייה של חצרוני תיבחן בנפרד, אך הפסיקה כן נותנת מענה עקרוני לתנאי השימוש החד צדדיים של פייסבוק.