כשאנחנו מסיירים ברשת החברתית, לעיתים קופצים לנו פוסטים מלאי שנאה ושטנה, שרק מעוררים את הרצון שלנו להתנגח האחד בשני - ונראה שיש לכך סיבה. דוח פנימי של פייסבוק, שהועבר לידי בכירים בחברה, ביניהם מארק צוקרברג, הודה שהאלגוריתמים מעודדים ויכוחים וקיטוב בין אנשים.
אחרי מחדל קיימברידג' אנליטיקה, ברשת ניסו להבין את השפעת הרשת החברתית על התנהגות הגולשים, והתוצאה הייתה ההפך מההצהרות של החברה – במקום לחבר בין אנשים, להפריד ביניהם.
במצגת אחת משנת 2018 נאמר כי "האלגוריתמים שלנו מנצלים את המשיכה של מוח האדם לקיטוב בין דעות. אם לא נטפל בכך, פייסבוק עלולה להזין את המשתמשים ביותר ויותר תכנים מסיתים על מנת להשיג את תשומת הלב של המשתמש ולהגדיל את זמן השיטוט שלו ברשת החברתית".
לא רק על דעות קיצוניות השפיעו בפייסבוק, אלא גם על הצטרפות לקבוצות קיצוניות: דוח נוסף מ-2016 גילה כי "64% מכל המצטרפים לקבוצות קיצוניות בפייסבוק מגיעים מכלי ההמלצה של הרשת", כלומר פייסבוק ממליצה למשתמשים להצטרף לקבוצות אלו.
בנוסף, עורכי הדוח הציעו לבכירים בפייסבוק להשתמש בכלים מסוימים על מנת לנטרל את ההשפעות הללו, כמו הגבלת התפוצה של פוסטים מסיתים, הצגת כמות גדולה יותר של קבוצות שתאפשר מבחר ויצירת תת-קבוצות שיאפשרו דיון ממוקד וסגור בנושאים מסיתים.
ההצעות, שהוצעו לצוקרברג ולאחראי המדיניות בפייסבוק, ג'ואל קפלן, מוסמסו על ידי הבכירים ומדווח כי צוקרברג קיבל את אחד הפתרונות ולאחר מכן ביקש שלא יביאו אליו דברים נוספים מסוג זה.
המחקר גם העלה שצעדים של הגבלת תוכן יפגעו בעיקר בימנים ובשמרנים אמריקנים, שכן יש להם נוכחות גבוהה בפלטפורמה לעומת זרמים ודעות אחרות ולכן הם ייפגעו יותר. מתוארות גם התבטאויות של מנהלים בפייסבוק לעובדים בחברה ב-2018 לפיהן פייסבוק "מתרחקת מעשיית טוב לחברה לרווח אישי".
פייסבוק הגיבה לנושא ואמרה שהחברה השתנתה מאז 2016. "בחברה נבנה מנגנון הגינות חזק, חוקי הקהילה הוקשחו והוגבל תוכן רב". גיא רוזן, סמנכ"ל ההגינות של פייסבוק, הגיב לידיעה באתר וכתב ש"הידיעה מעלה מחקרים ישנים וטוענת שפייסבוק לא נלחמת בקיטוב. האמת היא שבחרנו לא להשתמש בכלים שהוצעו לנו מכיוון שהוחלט להשתמש בכלים אחרים שחשבנו שהם יותר אפקטיביים".
מפייסבוק ישראל לא נמסרה תגובה.