7 מיליארד דולר. אלה ההכנסות שרשמה פייסבוק רק בקיץ האחרון, בתקופה שבין יולי לספטמבר. זה יוצא 76 מיליון דולר ליום. 1.18 מיליארד גולשים ברחבי העולם בוהים במסך הכחול לפחות פעם ביום, ו-1.79 מיליארד פעם בחודש - רבע מאוכלוסיית הגלובוס. לא רע.
ובכל זאת, לפייסבוק יש גם סיבות לדאגה. בתחילת החודש שעבר, שבו הציגה הרשת החברתית את הנתונים המרשימים האלה, היא גם העריכה שהצמיחה שלה תואט בחודשים הקרובים. הסיבה היא שפייסבוק לא רוצה למקם פרסומות רבות יותר בין הפוסטים והתמונות והגיפים, כדי שלא תברחו לאפליקציות ולאתרים אחרים. הפרסומות, שעליהן היא מתבססת כלכלית, יוצרות לה בעיה נוספת: בחודש שעבר היא הואשמה בניפוח נתוני החשיפה אליהן, מה שפוגע באמון המפרסמים והעסקים. בסופו של דבר היא נאלצה להודות בטעויות חישוב מביכות למדי.
וזו לא המכה היחידה שפייסבוק סופגת ברמה העולמית. מאז מערכת הבחירות בארה"ב היא מותקפת על כך שלא סיננה כראוי "חדשות מזויפות", כמו תיאוריות קונספירציה ואולי האווירה שנוצרה תרמה להטיית תוצאות הבחירות. החברה נאלצה להודיע על מלחמה בחדשות מזויפות, ובקרוב גורם צד שלישי יבדוק את האמינות של כל דיווח חדשותי שתשתפו בפיד.
תוצאות הבחירות עצמן היו, מבחינת פייסבוק, חדשות רעות ואמיתיות לגמרי: כמו רוב חברות הטכנולוגיה היא מזוהה יותר עם המחנה הדמוקרטי, ולפי "הוול סטריט ג'ורנל" אף שקלה לצנזר פוסטים של דונלד טראמפ בנימוק של הפצת שנאה. ואם כל זה לא מספיק, בימים אלה חוקרת רשות המסים אם היא חייבת לה במקרה קצת כסף. 5-3 מיליארד דולר, ליתר דיוק.
ואם חשבתם שהעולם יעזור לפייסבוק לשכוח מהצרות האמריקאיות, זה ממש לא המצב. אם פעם גוגל היתה זו שספגה את רוב האש, הרי שהכוח האדיר שצברה פייסבוק - וההבנה שהיא לא עוד תופעה טכנולוגית חולפת - גרמו להרבה מאוד אנשים להתחיל לחשוש ממנה. לצד המחאות בישראל והמדיניות המחמירה של גרמניה, הממשלות, הגולשים והפעילים החברתיים ברחבי העולם ממש לא עושים לצוקרברג ואנשיו חיים קלים. ובמקרים רבים בצדק.
האיחוד האירופי: לא יורדים לצוקרברג מהגב
לא חסרות לאירופה צרות בשנה האחרונה. הברקזיט, משאל העם באיטליה, התחזקות המפלגות הקיצוניות, החשש ממשבר כלכלי נוסף - כל אלה מאיימים על יציבות היבשת. אלא שעל דבר אחד מוסדות האיחוד האירופי מסכימים: פייסבוק חייבת להתייחס אחרת לגולשים שלה, וגם לאלה שלא.
רגע, אלה שלא? מעטים יודעים שפייסבוק עוקבת, באמצעות כפתורי הלייק והשיתוף שמוטמעים באתרים שונים, גם אחרי מי שלא נרשמו אליה מעולם - ויוצרת להם מעין "פרופיל רפאים" כדי להתאים להם פרסומות. בצרפת ובבלגיה ממש לא אהבו את השיטה הזאת, ובתחילת השנה הורו לפייסבוק לזנוח אותה.
בריטניה, מצדה, עדיין לא עזבה את האיחוד והספיקה לעשות בו צרות לרשת החברתית. בקיץ האחרון היא הורתה לה לא להצליב את המידע האישי שהיא אוספת על גולשיה עם המידע שאוספת עליהם ווטסאפ, שנרכשה בידי פייסבוק ביותר מ-20 מיליארד דולר. המשמעות מבחינת האזרחים: הגנה טובה יותר על מה שנשאר מפרטיותם. המשמעות מבחינת פייסבוק: קושי ללמוד עליהם ולהתאים להם פרסומות. והחלק הדרמטי באמת? ההחלטה הזאת תקפה לא רק בבריטניה, אלא גם באיחוד האירופי כולו, שהאשים את פייסבוק שהטעתה אותו.
עוד עימות בין המוסדות האירופיים לפייסבוק פרץ החודש. נציבות האיחוד הודיעה שהרשת החברתית לא נלחמת מספיק בתכני הסתה וטרור, ולא עומדת בכללים שהיא עצמה חתמה עליהם במאי האחרון. הפעם, לפחות, פייסבוק לא לבד בסירה: האשמות דומות הועלו גם נגד גוגל, טוויטר ומיקרוסופט.
הודו: אל תעשו לנו טובות
עם כל הכבוד לאירופים, מי שבאמת הצליחו לעצבן השנה את פייסבוק אלה ההודים. בפברואר האחרון החליט משרד התקשורת ההודי לאסור על הפעלת התוכנית השאפתנית של צוקרברג לעולם השלישי, שזכתה לכינוי Free Basics. לכאורה, זה היה מהלך פילנתרופי יפה. פייסבוק חברה לספקיות אינטרנט וסלולר ברחבי העולם כדי להציע אינטרנט בחינם, על חשבונה. טוב, לא בדיוק אינטרנט: רק גרסאות קלות של אתרים כמו BBC, ויקיפדיה - וכמובן פייסבוק עצמה. צוקרברג הכריז על הכניסה להודו שנה לפני כן, בפברואר 2015.
בהודו חשדו שפייסבוק עושה תרגיל. בדרך הזאת היא מקדמת את השירותים של עצמה ומרגילה את העניים, שאינם יכולים לשלם על אינטרנט, להתחבר אליה במקום למתחרות. מהלך כזה, חששו בדלהי, היה מעניק לפייסבוק כוח גדול מדי. פעילי זכויות דיגיטליות ממדינות שונות אף חתמו על מכתב נגד התוכנית של הרשת החברתית, בנימוק שהיא פוגעת בעיקרון ניטרליות הרשת - שלפיו ספקית האינטרנט לא אמורה להעדיף תכנים מסוימים על אחרים, ושמאפשרת לשמור על האינטרנט חופשי ופתוח יחסית.
מארק צוקרברג ניסה להסביר שהוא פועל מתוך כוונות טהורות ולא מתוך אינטרס, וציין שבפייסבוק בגרסת Free Basics אין אפילו מודעות פרסומת. זה לא עזר לו: בפברואר האחרון מנעה הודו את הפעלת התוכנית. בימים אלה מנסה פייסבוק לקדם אותה שוב, הפעם בדרך שהמדינה תאשר.
סין: כנראה משתפים פעולה עם הצנזורה
כבר שנים שפייסבוק חסומה באופן רשמי בסין: מדינת הענק מונעת מאז 2009 גישה לרשת החברתית, שבה השלטונות אינם יכולים לצנזר ולפקח על תכנים כפי שהם רוצים. הגולשים הסינים מתחברים אליה בדרכים עוקפות (VPN), או פונים לרשתות חברתיות בסינית.
בשנים האחרונות מארק צוקרברג נפגש כמה פעמים עם בכירים האחראים על מדיניות הטכנולוגיה בסין, ובשנה שעברה גם עם נשיא המדינה שי ג'ינפינג - שעמו שוחח בסינית שוטפת (בתמונה). ואולם, עד היום העדיף צוקרברג לשמור על חופש הביטוי, לכאורה אחד מעקרונות היסוד שלו, גם במחיר נזק כלכלי. אלא שלפי ידיעה מהחודש שעבר ב"ניו יורק טיימס", גם בהקשר הסיני חופש הביטוי בפייסבוק הוא לא מה שהיה פעם.
שלושה עובדים בחברה אמרו לעיתון שפייסבוק מפתחת בחשאי כלי שיאפשר לרשויות הסיניות לצנזר פוסטים שלא מוצאים חן בעיניהם. ככל הנראה לא מדובר רק על הסרה של הפוסטים בדיעבד, אלא על מערכת שתמנע את הופעתם מלכתחילה - כפי שנהוג באינטרנט הסיני. העובדים ציינו שצוקרברג תמך בפיתוח והגן עליו. כשפייסבוק נשאלה על כך, היא מסרה בתגובה שעדיין לא קיבלה שום החלטה על כניסה לסין, ורק ציינה: "כבר זמן רב שאנחנו מעוניינים בסין, ואנחנו משקיעים בכך זמן, מחשבה ולימוד".
ברזיל: מעצרים והשבתות
אם בדרך כלל פייסבוק סופגת ביקורת על הפגיעה בפרטיות הגולשים, הרי שבמקרה הברזילאי היא דווקא ניסתה להגן עליהם. לא מפניה, כמובן, אלא מפני רשויות החוק.
בשנה שעברה החלה ווטסאפ להצפין את כל השיחות המתנהלות בה. המשמעות: אף אחד פרט למשוחחים לא יכול לדעת מה כתוב בהן, כולל פייסבוק עצמה. ההחלטה הזאת התקבלה בעקבות פרשת סנודן, שבה התברר כי הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) נעזרה בחברות הטכנולוגיה כדי לרגל אחרי גולשים רבים, גם כאלה שאינם קשורים כלל לטרור.
ההצפנה של ווטסאפ עוררה מחלוקות משפטיות בארה"ב, אבל הדרמה האמיתית מתרחשת דווקא בברזיל. הרשויות הברזילאיות דורשות מפייסבוק לסייע להן במשפט סמים גדול המתנהל במדינה, ולהעביר לידיה שיחות ווטסאפ של החשודים. צוקרברג ואנשיו אומרים שזה בלתי אפשרי מבחינתם.
התוצאה? ווטסאפ, שפופולרית מאוד בברזיל, נחסמה שם השנה שוב ושוב בידי בתי המשפט, לכמה שעות בכל פעם. סגן נשיא בפייסבוק נעצר במרץ האחרון לחקירה, ומיליוני דולרים ששייכים לחברה הוקפאו. קשה להאמין שהקרב הזה נגמר: בחודש שעבר הודיעה ווטסאפ שתצפין גם את שיחות הווידאו שלה.
הפלסטינים: למה אתם חוסמים אותנו?
לא רק בישראל מותחים ביקורת על מדיניות החסימות של פייסבוק. גם הגולשים מעבר לקו הירוק מתלוננים על מדיניות נוקשה ושרירותית מצד הרשת החברתית. בספטמבר האחרון אקטיביסטים פלסטיניים קראו למשתמשי פייסבוק לקיים "שביתת אזהרה" בת שעתיים, ולכתוב בטוויטר תחת התגית FBCensorsPalestine#.
הטענות הפלסטיניות, באופן מעט אירוני, מזכירות את אלה שנשמעות בישראל. בחודשים האחרונים החלה פייסבוק לעבוד יחד עם ממשלת ישראל על הסרת פוסטים מסיתים, בעקבות תלונותיו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן בנושא. שרת המשפטים איילת שקד אף ציינה שהרשת החברתית הסירה 95% מהתכנים שהממשלה ראתה כמסיתים והועברו לטיפולה. בימים אלה הממשלה מעבירה חוק שיאפשר לה לכפות על פייסבוק מחיקה של תוכן בצו מנהלי, אם מדובר בסיכון בטחון המדינה.
אלא שהפלסטינים טוענים שגם במקרה הזה פייסבוק לא ממש בודקת לפני שהיא מענישה. היא אמנם חסמה חשבונות של בכירי חמאס ושל תומכי טרור, למשל, אך גם חשבונות של עיתונאים ודפים שלא קראו לאלימות. "פייסבוק חוסמת כל מה שמריח פלסטיני", אמר בספטמבר באסם שוויקי, אקטיביסט מחברון, ל"ג'רוזלם פוסט", "היא אומרת שהיא נלחמת בשיסוי, אך רוב הדפים שהוסרו לא פרסמו תכנים קשים נגד ישראל". מזוז שללדה מכפר שעיר הוסיף: "ראיתי דפים פלסטיניים שעודדו אלימות נגד ישראלים, ודפים ישראליים שעודדו אלימות נגד פלסטינים, אך רק הדפים הפלסטיניים נחסמו".
פקיסטן: אסון במקום אחר
בשנים האחרונות מפעילה פייסבוק כלי בשם Safety Check, שמאפשר למשתמשים באזורי אסון לדווח לסביבתם שהם בסדר. לאחרונה היא עשתה זאת גם בישראל, בעקבות שריפות הענק בחיפה. יוזמה מבורכת על פניה, אך גם היא סיבכה השנה את הרשת החברתית.
ב-13 נובמבר 2015 ביצע דאע"ש סדרת פיגועי ענק בפריז, שבהם נרצחו 130 בני אדם, ופייסבוק מיהרה להפעיל את Safety Check. אלא שיום קודם לכן ביצע דאע"ש סדרת פיגועים גם בביירות ורצח 43 איש, מבלי שהכלי הופעל. הגולשים הלבנוניים, ורבים אחרים ברחבי העולם, ראו בכך התעלמות של פייסבוק מכל מה שקורה מחוץ לעולם המערבי.
פייסבוק שמעה, הפנימה, יישמה - ופישלה. במרץ האחרון בוצע פיגוע בלאהור שבפקיסטן, שבו נהרגו יותר מ-70 בני אדם. הגולשים הפקיסטנים התבקשו להודיע שהם בסדר, אבל לא רק הם. גולשים ממדינות רבות אחרות, ובהן ישראל, קיבלו הודעה שלפיה בוצע פיגוע באזור שבו הם נמצאים. התוצאה: פאניקה והתנצלות.
תקלה דומה אירעה לרשת החברתית בחודש שעבר. הפעם האשם היה כלי שמאפשר לזכור משתמשים שנהרגו, ולהפוך את הפרופיל שלהם לדף הנצחה אחרי מותם. פייסבוק סימנה בטעות 2 מיליון גולשים חיים כמתים - ובין היתר "הרגה" בטעות גם את מארק צוקרברג עצמו.
אינדונזיה: היי, מה עם המסים?
ארה"ב היא לא היחידה שמתעצבנת על המסים הנמוכים שפייסבוק וענקיות טכנולוגיה אחרות משלמות, בזכות תרגילים כמו הצבת המטות הראשיים שלהן באירלנד, שבה המסים נמוכים במיוחד. מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, כבר ניסו לגרום לענקית הכחולה לשלם יותר, כשהאחרונה שבהן היא אינדונזיה.
ממשלת אינדונזיה, שמתמודדת לאחרונה עם קשיים כלכליים, עורכת בימים אלה מבצע נרחב לגביית מס - ופייסבוק אינה חסינה ממנו. לפי סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג" רשות המסים האינדונזית מעריכה שהחברה חייבת לה 3 טריליון רופיה, שהם 222 מיליון דולר. כסף קטן מבחינת פייסבוק, אבל תקדים שהיא ממש לא יכולה להרשות לעצמה.