הסטארט־אפ אניוויז'ן (Anyvision) הוא אחד המסקרנים שפועלים כיום בישראל, ויכול להתגאות בסיפור צמיחה יוצא דופן. אבל כעת נראה שהיכולות הטכנולוגיות שפיתח מופנות ליעד מפתיע — השליטה של צה"ל ביהודה ושומרון.
אניוויז'ן היא החברה הבולטת בישראל בתחום הזיהוי הביומטרי, ובפרט בתחום זיהוי הפנים. החברה מתהדרת בכך שפתרון התוכנה שלה מתחבר למצלמות מכל הסוגים והיצרנים, ועובד באופן מיידי (Plug And Play) ובצריכת משאבי מחשוב נמוכים.
ל-TheMarker נודע כי בין יתר פעילותיה, אניוויז'ן מעורבת בשלטון הצבאי בגדה המערבית, ובמסגרת זו אחראית לשני פרויקטים מיוחדים. הראשון הוא מערכת המותקנת במחסומים שבהם עוברים מדי יום אלפי פלסטינים בדרך לעבודתם בתוך תחומי קו הירוק. המערכת מאפשרת זיהוי מהיר של בעלי אשרה וקיצור התורים. בהקשר זה אמר דובר צה"ל בפברואר כי "במסגרת תוכנית נרחבת לשדרוג מעברי יהודה ושומרון על ידי הטמעת מרכיבים טכנולוגיים, הוקמו 27 מעברים ביומטריים, ונוספו עמדות זיהוי ובידוק בטכנולוגיה חדשה. הליך הבדיקה במעבר התייעל והתקצר באופן משמעותי".
הפרויקט השני של החברה חשאי הרבה יותר, וכולל ניטור פנים גם מחוץ למחסומים, על בסיס רשת מצלמות הפרושה בעומק השטח, במטרה לבצע מעקב וזיהוי מפגעים. על המעורבות בפרויקט הניטור הזה זכתה אניוויז'ן לאות הוקרה ממשרד הביטחון עבור 2018.
דיוק של 99.9%
באמצע יוני גייסה אניוויז'ן 31 מיליון דולר מהקרנות M12 (קרן ההשקעות של מיקרוסופט), DFJ ו–O.G. Tech של אייל עופר. בסך הכל גייסה החברה 74 מיליון דולר בסבב הראשון, לפי שווי מוערך של חצי מיליארד דולר. בעבר השקיעו בחברה גם קוואלקום וקרן לייטספיד.
בכנס Technovation האחרון של TheMarker, שנערך ביוני, אמר רואה החשבון של החברה, יניב כהן, ראש אשכול הטכנולוגיה בפירמת רואי החשבון BDO, כי ב-2014 בנתה אניוויז'ן אבטיפוס ראשון - וב-2017 כבר השיקה את המוצר באופן מסחרי, במקביל לעבודתה מול לקוחות ממשלתיים, גופי ביטחון ותאגידים בינלאומיים. ב-2018 גייסה החברה 28 מיליון דולר (בהובלת תאגיד בוש הגרמני), ורשמה צמיחה של 500% בהכנסות.
"החברה פועלת בתחום של עיבוד תמונה, והכוח שלה הוא בטכנולוגיה", אמר כהן. "אנשיה השכילו לפתח דורות חדשים של המוצר בקצב יוצא דופן - מה שגרם להם לצבור לקוחות ולהיכנס לשווקים חדשים - וסייע להם לגייס כסף במהירות ולרוץ קדימה".
נשיא החברה הוא אמיר קין, מי שכיהן בעבר בתפקיד ראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ואחד מיועציה הוא ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו. לפי המצגת שמפרסמת החברה (באתר שאינו מוצפן, אגב), היא מעסיקה 240 עובדים, מהם 30 בעלי תואר דוקטור, שיושבים בבלפסט, אירלנד. עוד נכתב כי החברה פועלת ב-43 מדינות וביותר מ-350 אתרים הומי אדם - כולל איצטדיונים, נמלי תעופה ובתי קזינו.
החברה משווקת שלושה מוצרים המבוססים על הטכנולוגיה שייצרה. הראשון הוא מערכת בשם Better Tomorrow, שהיא מערכת מעקב לזיהוי חשודים או התנהגות מפוקפקת, כמו אלה המשמשות נמלי תעופה ובתי קזינו. המוצר השני הוא מערכת בשם SesaMe, המשמשת לזיהוי פנים בטלפון הנייד, למשל לצורך אותנטיקציה של משתמש. בנק הפועלים, למשל, משתמש במערכת הזאת כדי לאפשר ללקוחותיו לפתוח חשבון באמצעות האפליקציה. המוצר השלישי הוא מערכת המגיעה לתובנות עסקיות בשטחים מסחריים בשם Insights, שבמצעותה אפשר לזהות את תחומי העניין של לקוחות בחנויות וסופרמרקטים לפי התבוננותם במדפים ובמוצרים השונים.
אניוויז'ן מציינת בנוסף כי מוצריה הותקנו "בשדה תעופה מהמאובטחים בעולם - עם יותר ממיליון נוסעים בחודש". החברה מתגאה בזיהוי פנים מדויק של 99.9%, לעומת 70% בלבד במערכות מתחרות, ובפחות מקריאה שגויה אחת ביום. באחרונה זכתה החברה בתואר Cool Vendor של חברת המחקר והייעוץ גרטנר, שניתן לסטארט-אפים מבטיחים עם טכנולוגיה פורצת דרך.
אילון אטשטיין, מנכ"ל אניוויז'ן ואחד ממייסדיה, אמר ל-TheMarker כי "ברמה המסחרית, כבר 15 שנה שהתעשייה מנסה לפתח את תחומי זיהוי הפנים, זיהוי הגוף והראייה הממוחשבת - אך זה לא הבשיל. לנו יש את הטכנולוגיה עבור הקפיצה הזאת, ולכן אנחנו מקבלים תשומת לב מהשוק".
"המצלמות זולות, ואפשר לנטר המונים"
הפעילות של אניוויז'ן בשטחים נחשפת בתקופה שבה מתקיים דיון ציבורי בינלאומי ער על ביומטריקה בכלל, ועל יכולות זיהוי פנים בפרט. כך למשל, רק לפני כחודש נהפכה סן פרנסיסקו לעיר הראשונה בארה"ב שבה אסור להשתמש בטכנולוגיות זיהוי פנים. במקביל, יצרנית מצלמות הגוף Axon החליטה באחרונה לבטל יכולות של זיהוי פנים במצלמות שלה, בעקבות בחינה של ועדת אתיקה שמינתה.
בנוסף, ארגון זכויות האדם האמריקאי (ACLU) פירסם לא מזמן מחקר גדול העוסק במעקב המונים המבוסס על וידאו ובהשלכות שלו על זכויות אדם. כותרת המחקר היא "שחר המעקב הממוכן". "בעבר מצלמות אבטחה היו פסיביות", כתב על כך חוקר אבטחת המידע המוערך, ברוס שנייר. "אולי הן ניצבו במקומן והקליטו, אבל אף אחד לא התבונן בחומרים שנאגרו אלא אם הוא נזקק לכך. בכל מקרה, הווידאו נשמר לימים ספורים בלבד בשל עלויות האחסון הגבוהות".
ואולם, לדבריו, "כל זה נהפך בהדרגה ללא נכון. ההתפתחויות האחרונות בניתוח וידאו בעזרת בינה מלאכותית מאפשרות למחשבים לבצע ניטור המונים. המצלמות עצמן נהפכו זולות מאוד, נסתרות יותר וניתנות לנשיאה (או הטסה ברחפן) - והכל מנותח על ידי המחשב, וללא כוח אדם יקר. התוצאה היא יכולות מעקב שלא היו קיימות קודם לכן".
שנייר מזכיר כי טכנולוגיות ניטור וידאו אינן רק צופות - "הן גם מבצעות שיפוט ('הפללה'), בין היתר על בסיס עוויות פנים, צבע עור, ביגוד, קול ועוד". לכן, הן נוחות להטיות אתניות, למשל.
עוד ב-TheMarker
3.5 שנים אחרי האקזיט הענק: אורקל סוגרת את ראבלו הישראלית
בדרום חלמו על עמק סיליקון - הסטארט-אפים נשארו במרכז
באמצע יוני שלחו שורה של ארגוני זכויות אדם, ובהם ACLU, מכתב לגוגל, אמזון ומיקרוסופט שבו ביקשו מהן לא להעביר מערכות כאלה לממשל האמריקאי: "אנחנו ניצבים בצומת לגבי טכנולוגיות זיהוי פנים, והבחירה שיעשו כיום החברות הגדולות תקבע לדורות הבאים אם הם יהיו מנוטרים בידי הממשלה בעת שהם משתתפים בהפגנה, הולכים לבתי התפילה שלהם או סתם חיים את חייהם".
באוקטובר 2018 הודיעה גוגל שהיא נסוגה ממכרז ענק בשווי של כ-10 מיליארד דולר של משרד ההגנה האמריקאי, לפיתוח טכנולוגיה לזיהוי פנים עבור מערך הרחפנים של הצבא האמריקאי. היא עשתה זאת בשל מחאה מצד עובדי החברה נגד השימוש הזה בטכנולוגיה. גוגל הכריזה אז כי מצאה שהיישום הטכנולוגי של הפיתוח הזה עשוי לא להלום את הקווים האתיים של החברה.
"למען טובת הכלל"?
מבין כל ההשקעות באניוויז'ן, צדה את העין במיוחד ההשקעה של מיקרוסופט. על פי דיווח של בלומברג, ההשקעה של ענקית הטכנולוגיה התעכבה משום שהסטארט-אפ נדרש לוודא שהפתרון שלו עומד בסטנדרטים האתיים של החברה. מקס קונסטנט, סמנכ"ל המסחר של אניוויז'ן, אמר בתגובה לפרסום כי במיקרוסופט "שואלים אותנו איך אנחנו משתמשים בטכנולוגיה בתור 'כלי למען הטוב הכללי'".
מהו כלי למען הטוב הכללי על פי מיקרוסופט? השליטה הצבאית של ישראל בשטחי יהודה ושומרון לא נתמכת על ידי הקהילה הבינלאומית, ונתפשת על ידי רבים בעולם כעוול הפוגע בזכויות אדם. ארגון Freedom House האמריקאי מגדיר את הגדה המערבית "שטח שאינו חופשי", עם ציון חופש של 25 מתוך 100.
אין ספק כי מיזם הניטור הישראלי בשטחים הוא מהגדולים מסוגו בעולם. הוא כולל מעקב אחרי כלל האוכלוסייה, איסוף מידע מכל אמצעי התקשורת, ניטור כל הפעילות ברשתות חברתיות - וכעת מתברר, גם חתימה ביומטרית של תושבי הגדה המערבית. פרויקט המעקב הישראלי יכול להתחרות, מבחינת רמות הניטור, במשטר הסיני - שמשתמש באינטנסיביות בטכנולוגיות זיהוי פנים ובניטור פעילות האזרחים ברשתות חברתיות.
אטשטיין מסר כי "על הטרנד העולמי אני יכול להגיד שזה שכמה עיתונים אימצו גישה מאוד שמאלנית - לא אומר שזה מייצג. עשינו מחקר שוק על האוכלוסייה האמריקאית, ומצאנו כי שיעורי התמיכה בטכנולוגיית זיהוי פנים לטובת ביטחון הם בשמים.
"אנחנו תומכים ברגולציה על התחום - כדי שלא תהיה בטכנולגיה הטיה לפי מגדר או גזע, וגם בשל סוגיות של פרטיות. אנחנו רגישים מאוד לדברים האלה, לכן מכל החברות בעולם, מיקרוסופט החליטו ללכת איתנו. אנחנו פועלים גם בסנאט, באמצעות לוביסטים, כדי להסביר למה בינה מלאכותית היא דבר טוב.
"אף אחד בעולם לא עושה ניטור המונים חוץ מסין, ובסין אני לא פועל. אני גם לא מוכר באפריקה או ברוסיה. אנחנו מוכרים מערכות רק למדינות דמוקרטיות עם משטר ראוי. תמצא למשל התבטאות של ראש עיריית ניס שאומר שסוף-סוף הוא יכול לאתר ילד שהלך לאיבוד, זקן עם דמנציה או מישהו עם כוונות זדון".
על הטענה כי בגדה המערבית לא שורר משטר דמוקרטי, ויש בו מעקב המונים, מסר אטשטיין: "זו באמת דילמה מוסרית עצומה, אבל אני לא הבחור לשאול אותו. בסוף אנחנו חברה טכנולוגית שעושה את המקסימום כדי שלא ייעשה שימוש לרעה בטכנולוגיה שלה".
