אין דבר יותר חשוב מהילדים שלנו, ואנחנו רוצים לשמור עליהם מכל משמר, מכל פגע ומכל סכנה שעלולה לארוב להם, בין אם ברחוב ובין אם ברשת. בעידן של היום, בו ילדינו נגישים כמעט לכל מידע ברשת, והרשת נגישה כמעט לכל מידע שקשור אליהם, הסכנות גדולות מאי פעם וההורים לעיתים מרגישים חסרי אונים ללא היכולת להגן על ילדיהם מפני כל הרוע שאורב להם אי שם.
בעקבות חששות ההורים הרבים, קמו להם אפליקציות, גאדג'טים ותוכנות, שמאפשרים להם לעקוב אחרי פעילויות ילדיהם בסמארטפון, להגביל ולפקח עליהן. בנוסף, יש גם כאלה שמאפשרות לשלוח מיקום בזמן אמת ולנווט בעזרת ווייז למיקום העדכני בו נמצא הילד. הנה כמה מהגאד'גטים:
Kiddy Watch
שעון שמיועד לילדים בגילאי 4-12 והוא מחובר לאפליקציה בטלפון של ההורה. דרכו ניתן להאזין למה שקורה סביב הילד, לראות איפה הילד נמצא באמצעות מפה, לחייג אליו ולשלוח הודעות קוליות, ליצור גדר וירטואלית על המפה כך שאם הילד עובר אותה השעון מזהה זאת ושולח התראה להורה. ההורה יכול להגדיר דרך האפליקציה באילו שעות הילד יכול להתקשר ולהשתמש בשעון, ובכך למנוע התעסקות מיותרת בזמן שיעור.
Family-Kipper
חברה טכנולוגית פיתחה אלגוריתם שיכול לזהות סיכונים דיגיטליים שמופנים כלפי ילדים ומתבגרים, תוך כדי שליחת התראות בזמן אמת להורים. האלגוריתם מאפשר להורה לקבל התראות על כל מה שהילד שולח ומקבל בסמארטפון (כולל שיחות והודעות), לראות כמה אחוזי סוללה נשארו, לחסום אפליקציות, רשתות חברתיות ומשחקים. גם אם הילד מחק הודעות בוואטסאפ, ההורה עדיין יכול לראות אותן. ניתן לראות את משך הזמן שהילד מבלה בכל אפליקציה, את מיקום הילד ולעשות ניווט בווייז ישר למיקומו. בנוסף, ניתן לראות מתי בפעם האחרונה הילד השתמש בטלפון. גם כאשר הילדים גולשים בדארק-נט, ההורים מקבלים התראות.
Mamabear
אפליקציית בטיחות משפחתית המספקת מידע על הפעילות הפזית והווירטואלית של הילדים. האפליקציה מאפשרת קבלת התראות על מהירות הרכב בו נמצא הילד, קבלת התראות כאשר הילד מעלה תוכן כלשהו לרשתות החברתיות (עם פירוט על התוכן) וכן מעקב אחרי הילד באמצעות GPS.
"כל האמצעים האלה נועדים לתת להורים תחושה אחת בלבד – שליטה", סיפרה מיכל דליות ל-next. "בזמנו, ההורים לא חיפשו שליטה בילדים שלהם כי הסמכות ההורית הייתה מאוד חזקה, תוקפנית וכוחנית. הפחד הכי גדול של ההורים היה שיסתובב משוגע ברחוב ויתפוס את הילד. היום אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. הפרדוקס הוא שהילדים נמצאים בסכנה גדולה ביותר כשהם בבית, בגלל המסכים. התחושה הזאת שבכף היד של הילדים קורים כל מיני דברים שאין לנו שליטה עליהם, והם רעים ומסוכנים, יצרה איזשהו חלל היסטרי שלתוכו נכנסים כל הגאדג'טים ואפליקציות המעקב אחרי הילדים".
איך זה עשוי להשפיע על הקשר בין ההורים לילדים?
"זה תלוי בטיב הקשר. יש הורים שעוקבים אחרי הילדים ביודעין, כאשר הילדים מבינים שזה הכרחי במציאות של היום, ולא מתעסקים בזה. בדרך כלל אלו יהיו הילדים שאין איתם בעיות כי הם משתפים פעולה ומבינים את הסכנה. יש פעמים שהורים משתמשים באפליקציות כי הם לא מצליחים לעמוד מול הכעס והתסכול של הילדים והם מעדיפים להגיד- "האפליקציה לא מאפשרת", כלומר מעבירים את האחריות לאפליקציה. אין ספק שזו רק הגנה חלקית על הילד כי תמיד יהיו דברים מתחת לרדאר או תכנים שהילדים יוכלו לראות אצל חבריהם".
זה יכול לעשות נזק לילד?
"אני לא מדברת על נזקים אף פעם, אלא על השפעות. אם ילד יודע שעוקבים אחריו כי ההורים חרדים לשלומו, אז ההשפעה תהיה חיובית. לעומת זאת, אם ההורים לא הצליחו להעביר לילד את המסר שהסביבה היא זו שמפחידה וזו הסיבה למעקב, הילד ירגיש השפלה וחוסר אמון וייקח את זה למקום אחר. זה מאוד תלוי בשיח שיהיה להורים עם המתבגרים שלהם. הילדים יודעים היום שהם במעקב, במיוחד בני ה-12-13, שמכירים את "האח הגדול", את הרשתות החברתיות. הם מבינים שהתכנים שהם מקבלים הם לא תמיד מה שהם מחפשים, אלא מה שהאלגוריתם מזמן להם ע"פ אינטרסים של האח הגדול, והם גדלים בידיעה שקיים פיקוח צמוד".
את לא קוראת לאמצעים האלו "פגיעה בפרטיות"?
"אני חושבת שפרטיות יש רק בשירותים. בכל המקומות האחרים בהם יש לי אחריות על ביטחונו של הילד ועל הבריאות שלו, לשם אני אכניס יד ורגל, וזו אחריותי. אם יש מישהו שחרד לילדיו ואין לו שיח פתוח – יש לו את האפשרות להשתמש באמצעי המעקב האלה. מאוד מפחיד אותי שההיגד "פרטיות הילדים" יגרום להזנחת ביטחונם".