מי חשב אי אז לפני משבר הקורונה שהמחשבה עד כמה נקיים או מלוכלכים המטבעות שהחזיר לנו המוכר בחנות תטריד אותנו כל כך? כנראה שגם לא חשבנו מה יקרה אם ניגע מיד אחר כך בפה או בעיניים ומה עלול לנדוד לתוך הגוף שלנו כתוצאה מכך. אולם ההתמודדות עם הנגיף COVID-19 העלתה למודעות גינוני היגיינה שלא היינו רגילים אליהם קודם לכן.
הרגלי ההיגיינה המוגברים עשויים להשלים מגמה שמתגלגלת באטיות כבר כמה שנים ושאמורה לשים סוף לשימוש שלנו בכסף מזומן.
המעבר משימוש במזומנים לכסף דיגיטלי כבר נמצא בשיח הציבורי במשך כשני עשורים. עוד ב-2002 פירסם ה-OECD דו"ח מיוחד בנושא עתיד הכסף ושבו נטען שהכלכלה העולמית תתבסס על כסף דיגיטלי. ב-2007, קיבלה PayPal, אחת החברות החלוצות בתחום התשלומים הדיגיטליים, רישיון בנקאי מהאיחוד האירופי. אולם למרות כל זה, עד 2018 מזומנים נותרו אמצעי התשלום הנפוץ ביותר.
בסוף מרץ 2020 (כאשר מספר החולים בארצות הברית עלה לכ-100,000 חולים) נערך סקר בקרב כמה מאות עסקים אמריקאים על ידי חברת Strawhecker (חברת יעוץ לענף התשלומים האלקטרונים) בנוגע לאמצעי התשלום המועדפים על לקוחותיהם. ממצאי הסקר הצביעו על עלייה של 27 אחוז בכמות הלקוחות שבוחרים להשתמש באמצעי תשלום אלקטרונים על פני השימוש בכסף מזומן. גם חברת מאסטרקרד דיווחה ברבעון הראשון של 2020 על עלייה של 40 אחוז בתשלומים ללא מגע, ומנכ"ל החברה ייחס את העלייה ל"לקוחות שמחפשים דרך מהירה להיכנס לחנויות מבלי להחליף מזומנים, לגעת במסופים או כל פעולה אחר".
מטבעות או שטרות?
מחקרים מדעיים מראים שחיידקים נוטים להימצא בכמויות גדולות על שטרות (המיוצרים כיום בעיקר מפולימרים ובחלק מהמקרים מנייר) ופחות על מטבעות מתכת, אך הם מסוגלים לשרוד על שני סוגי המשטחים. כמו כן, נמצא שחיידקים לא נוטים לשרוד זמן רב על מטבעות נחושת.
גם אם כסף מזומן לא מהווה סיכון מיוחד למעבר נגיף הקורונה (SARS-CoV-2), הרי שבתחילת המשבר התפשט חשש מהעברת הנגיף על ידי מזומן בקרב הציבור לא מעט בגלל דיווחים ועדכונים בתקשורת שהיו מבוססים על מידע של ארגון הבריאות העולמי. אמנם, בעבר בוצעו מחקרים שהראו שכסף מזומן אכן יכול להעביר בינינו פתוגנים (מחוללי מחלות) שונים, אך הם לא עסקו בנגיף הקורונה.
"כיום אין הוכחה למעבר נגיף הקורונה דרך משטחים והדבקה דרכם", אומר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת מדעת. "הבדיקות שנעשו בנושא ובחנו כמה זמן הנגיף שורד על קרטון, פלסטיק, מתכת וכדומה נעשו בתנאי מעבדה ומעט מאוד בתנאי חוץ. הדרך הכי ברורה היא לבחון מה קורה בעולם האמיתי. עד היום לא תועדה הדבקה דרך משטח, אלא רק דרך חשיפה לאנשים".
"יש הבדל משמעותי בין הזמן שבו הנגיף שורד על המשטח לבין יכולת ההדבקה שלו מאותו משטח", מוסיף לרנר. "כך, לדוגמה, הפטיטיס בי - הגורם למחלת הצהבת - הוא נגיף שאנו יודעים שיש לו יכולת לשרוד במשך כשבוע על משטחים ולכן הוא עובר בקלות לילדים. משום כך, הדרך הטובה ביותר להפחית את סיכויי ההדבקה היא לחסן ילדים עוד ביום הלידה".
"לגבי נגיף הקורונה אנחנו עוד לא יודעים מה הם אחוזי ההדבקה ממשטחים, אם בכלל, אבל אנחנו מבינים שיש פוטנציאל כזה ולכן ההתגוננות שלנו מפני הנגיף היא כרגע בגדר ניהול סיכונים וזהירות מונעת", מסביר לרנר. "כיוון שהנגיף מועבר באופן טיפתי, כאן נכנס גם החשש ממגע בכסף מזומן. למשל אם אני עושה עסקה בסופר ויכול להיות שדקה קודם לכן המוכר התעטש, נגע בידיו בכסף והעבירו אלי, יש סיכוי שהוא העביר אלי גם את הנגיף. אותן טיפות רוק נשארות על הכסף ועלולות להיות מדבקות, גם אם הנגיף לא שורד על משטחים לאורך זמן. לכן אנחנו צריכים להקפיד על שטיפת ידיים".
מאבק בהון השחור
מובן שלזניחת השימוש בכסף מזומן יש משמעויות שחורגות מהתחום הרפואי ושמשפיעות על הכלכלה, על החברה ועל בחירות אישיות. "במדינת ישראל אחוז השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים הוא יחסית נמוך ביחס למדינות אחרות ובטח שיש לאן לעלות. ככל הנראה ייקח הרבה זמן עד שהשימוש במזומן יעלם לחלוטין מחיינו", אומר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומרצה למשפט ומדיניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "לכן, אם הקורונה תביא לעלייה בשימוש באמצעי תשלום אלקטרונים בישראל זה דווקא יהיה מהלך חיובי".
ואכן, בדצמבר 2018 פורסם דו"ח שבדק את היקף השימוש בכסף מזומן בישראל ולאחר פרסומו חוקק החוק לצמצום השימוש במזומן, שמטרתו העיקרית היא לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית שלרוב כרוכה בשימוש בכסף מזומן רב. בין הסעיפים שנכנסו לחוק הוגבלו העסקאות לגביהן ניתן להעביר תשלום במזומן לסכום של 11,000 שקל. "הסיבה העיקרית לחוק הזה היא שהכלכלה השחורה מהווה לפי הדו"ח כ-20 אחוז מהכלכלה הישראלית", אומר שרון, "עם זאת, בין הסיבות לכך שהשימוש במזומן ממשיך להיות רווח בארץ הוא מבנה שוק האשראי והרגולציה הפיננסית, שגורמים לכך ששימוש באשראי על ידי עוסקים זעירים לא תמיד משתלם. בהרבה מדינות בעולם כל אדם פשוט יכול להתקין אמצעי לסריקת אשראי ולמכור ארטיקים בחוף הים, אך לא בישראל".
אוריינות דיגיטלית וחירות אישית
"אך לצד היתרונות, צריך לזכור שאוכלוסיות פריפריאליות עושות שימוש נמוך יותר בשירותים בנקאיים ויש להן פחות נגישות לאמצעים דיגיטליים וכך גם האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה בהתאמה. במצב הזה, מזומנים חשובים להם כמו אוויר לנשימה", מוסיף שרון. "לכן, ככל שהמשק יעבור לשימוש באמצעים דיגיטליים אוכלוסיות אלו עלולות להישאר מאחור. דוגמה לכך ראינו כאשר הוכנס השימוש ברב-קו באוטובוסים וירדה האפשרות לקניית כרטיס במזומן. הסידור לא התאים לאוכלוסיית הקשישים ובמקרה הזה גם נמצא פתרון בהתאם. זה שיקול שצריך לשים לב אליו כאשר מבצעים שינויים מסוג זה".
על פי שרון, גם הפוליטיקה משחקת כאן תפקיד. "בישראל יש קבוצת מיעוט עם כוח פוליטי משמעותי שעושה המון שימוש בכסף מזומן – החרדים. האוריינות הדיגיטלית של הקהילה החרדית נמוכה ולכן הסיכוי שהמזומן יעלם לחלוטין מהארץ הוא אפסי", הוא אומר. "עוד נקודה מעניינת ברמה החברתית היא שהשימוש במזומן מקושר גם לחירות אישית. כאשר אנו עושים שימוש במזומן אנחנו בעצם מנותקים מהמסגרות החוקיות של המדינה וממעקב אחר הפעולות שלנו. זאת אומרת שכסף מזומן מאפשר לנו לערער באופנים מסוימים על המקובל".
התקופה הקרובה, זאת שאחרי הקורונה, תקבע ככל הנראה מה יהיה גורלו של הכסף המזומן, וכמו שקורה בהרבה תחומים אחרים, ייתכן שגם במקרה הזה עבור רבים התרופה עלולה להיות לא פחות מרה מהמחלה עצמה.