להתחבא מחיילים, לגנוב מהם מפתח, לאסוף כמה שיותר אנשים ויחד לברוח מרכבת נוסעת בדרך למחנה ריכוז - כך נראות המשימות במשחק המחשב החדש My Memory of Us, שייצא לחנות Steam של Valve עוד כחודש וחצי.
למרות שהמשחק עוד לא זמין, הוא כבר זכה בכמה פרסים ותארים והיה מועמד לכמה נוספים. מצד שני, הוא מעורר לא מעט ביקורת - בעיקר כאן בארץ, בשל מה שניתן לפרש כזילות זכרון השואה.
אלא שיוצר המשחק לא מבין על מה הביקורת. בראיון ל-next אומר יאקוב יבלונסקי, מייסד ומנהל אמנותי ב-Juggler Games, ש"משחקי מחשב הם אחת הדרכים הטובות ביותר להראות את (מאורעות השואה) לקהל צעיר יותר". מצד שני, הוא מדגיש, "אנחנו לא מנסים לחנך את האנשים בהיסטוריה. אנחנו מנסים לעשות (את המשחק) כמה שיותר אוניברסלי".
הוא מספר ש"המשחק התחיל כסיפור אגדה. הוא מתייחס למאורעות הטראגיים של השואה, (אבל) אנחנו לא מדברים על גזע במשחק. אנחנו מנסים לא לשפוט אף אחד, אנחנו לא מראים תאריכים או שמות - שמות רחובות, שמות של אומות, דגלים וכו'. זו אלגוריה, כמובן".
לדבריו, למרות שהיינו מצפים ש"אנשים משכילים יידעו במה מדובר, נכון?" - בפועל הוא הופתע מהתגובות: "חלק מהאנשים חושבים שזה על רוסיה, חלק חושבים שזו אלגוריה לחומה שמתכנן דונלד טראמפ לבנות בגבול עם מקסיקו. רק מעטים - אני יודע שזה מטורף , אבל רק מעטים - מבינים שהמשחק מתייחס לאירועים שהתרחשו במציאות בזמן כיבוש פולין בזמן השואה".
ומה לגבי הבחירה להתייחס לשואה כמשחק עם משימות קלילות שמבוצעות על ידי ילדים? יבלונסקי אומר ש"ההשראה שלי מגיעה מהקולנוע: 'החיים יפים' של רוברטו בניני - בהתחלה זה כיף, והחלק השני בכלל לא כיף. אז זה סיפור משמעותי שמסופר באמצעות בידור. משחקים כבר ניסו בעבר לגעת בנושא השואה, ורובם כשלו. הם היו בסביבה לא נכונה, או שלא בחרו בדרך הנכונה לספר את הסיפור. אני חושב שהרעיון לבחור בדמיון של הילדים, ובדרך של סיפור אגדה לא פולשני ולא אגרסיבי, זו הדרך הטובה ביותר".