לא ככה דמיינתי את סוף העולם. במקום אש ותמרות עשן, חור גדול נפער באדמה והתחיל לזוז, מפיל את כל מה שהוא נוגע בו עמוק מתחת לפני הקרקע. מה שהיתה פעם שכונת מגורים יפהפיה, הפכה לשממה. והכי מפתיע שמה שגורם לחור הזה הוא לא חרון אפו של אל זועם, או פצצות גרעיניות מסוג חדש - אלא שירות משלוחים של סופגניות.
הפיסקה הקודמת מתארת, בקווים כללים, את העלילה של אחד המשחקים היותר מוזרים שיצאו לאחרונה. אך אל תיתנו לביזאר לבלבל אתכם. Dount Country הוא משחק קטן ומקסים, שזוכה להערכה רבה ברחבי העולם. לאחרונה חברת אפל בחרה בו כמשחק השנה שלה לשנת 2018. כן כן, אפילו לפני פורטנייט.
סופגניות או לא להיות
המשחק הזה הוא בעצם פרוייקט עצמאי של מפתח משחקים בודד בשם בן אספוסיטו, שעבד עליו בזמנו הפנוי בשנים האחרונות. את הרעיון הוא קיבל בתחרות משחקים עצמאיים שניסתה להמציא קונספטים מופרכים למשחקים, בהשראת יוצר המשחקים המוערך אך הקצת פלצן פיטר מולינו (שיצר, בין השאר, את המשחקים פורצי הדרך Black & White, פופולוס ועוד).
הקונספט די פשוט: השחקנים שולטים על חור גדול באדמה, שבולע כל מה שהוא עובר תחתיו. ככל שהחור "אוכל" יותר, כך הוא הופך לגדול יותר, ומסוגל לבלוע חפצים גדולים יותר. שלב ממוצע יתחיל עם חור קטנטן שבקושי יכול לבלוע חתלתול, אך בסופו החור יצליח להפיל, בלי בעיה מיוחדת, מבנים שלמים. כל מה שנשאר לשחקנים עצמם לעשות הוא לקבוע לאן החור ינדוד ולחפש את ה"ארוחה" הבאה שלו.
ככל שהמשחק יתקדם, הוא יתחיל להציג קונספטים קצת יותר מורכבים, שידרשו מהשחקנים לפתור חידות כדי להמשיך הלאה. לא אהרוס לכם את המכניקות עצמן, רק אעיד שהן הופכות למוצלחות ומפתיעות יותר משלב לשלב, ומסייעות למשחק להשאר רענן ומעניין לכל אורכו.
בגלל שכל כך קל לשלוט במשחק הזה (על ידי מסך המגע של האייפון או הג'ויסטיקים של הפלייסטיישן והסוויץ'), גם ילדים נהנים לשחק בו. ברצינות. הילדה בת השלוש שלי התמוגגה כשהיא הצליחה להפיל בבור מכוניות ותיבות דואר, וביקשה לחזור על "המשחק המצחיק" שוב ושוב ושוב.
אך למרות הפופולריות הרבה בקרב הקהל הצעיר, גם למבוגרים יש ממה להנות כאן. בין השלבים השונים יש קטעי סיפור חביבים, בהם החיות השונות שנלכדו מתחת לפני הקרקע מדברות זו עם זו ומנסות להבין מי אחראי לאסון, וכיצד הן ימשיכו בחייהן עכשיו שהן עמוק בבור. הדיאלוגים האלה מצחיקים מאוד, וחלק מהדמויות פשוט מבריקות.
גולת הכותרת של המשחק היא ללא ספק ה"מילון" שלו, שנותן תיאור ציני וקר לכל חפץ שתצליחו להפיל לתוך הבור שלכם. ניתן לעניין במילון בכל זמן, והוא כולל עשרות "ערכים". קערת שתיה של כלב מתוארת כ"לשתות ממנה זה בדיוק כמו לנשק כלב, רק הרבה פחות כיפי". קופסת קרטון היא "בית בחינם. רק אל תיתנו לו להרטב", וכן הלאה. ככל שאוספים יותר ערכים הם נהיים אבסורדיים ומצחיקים יותר, ולעבור על הרשימה הזו זה תענוג צרוף.
החיים קצרים. גם המשחק
החסרון הגדול ביותר ב-Dount Country הוא האורך שלו. המשחק הזה קצר. מאוד. שעתיים, פלוס מינוס, ותוכלו לסיים אותו ולראות את כל מה שיש לו להציע. אלה שעתיים מצחיקות, כיפיות ומפתיעות - אבל רק שעתיים. בימינו, רוב הסרטים בקולנוע ארוכים יותר.
זה לא מונע ממנו להיות אחת החוויות היותר משעשעות וצבעוניות שניתן למצוא היום, ולמרבה השמחה הוא זמין לכל פלטפורמה אפשרית מלבד אנדרואיד. סלולר, מחשב, קונסולות - מה שיש לכם יכול להריץ את זה (הורידו מכאן). תג המחיר הלא מאוד גבוה עוזר להחליק בגרון את העובדה שהחוויה כל כך קצרה: 12.99 דולר לגרסאות המחשב והקונסולות, 5 דולר לגרסה הסלולרית.