לקח לי פחות מחצי שעה כדי להתאהב ב-Control, משחק הפעולה החדש של אולפן המשחקים Remedy (מקס פיין, Alan Wake).
בחצי שעה הראשונה הזאת, נכנסתי לנעליה של ג'סי פיידן, בחורה קשוחה למראה שנכנסה לבניין משרדים נטוש וקצת קריפי. הבניין, כך מסתבר, הוא המטה של "משרד השליטה הפדרלי" (באנגלית זה נשמע טוב יותר), ואחרי כמה דקות של שיטוט אפשר להתחיל להבין שיש בו הרבה יותר ממה שנראה לעין. המסדרונות, שנראים במבט ראשון אפרוריים ומשעממים בדיוק כמו בביטוח הלאומי, משנים את צורתם. הזוויות של הקירות לא ממש הגיוניות ואה, כן, יש גם יצורים מוזרים, דמויי זומבים, שמנסים לחסל כל מה שזז.
ומשם זה רק הולך ומסתבך.
משחקי שליטה
"משרד השליטה הפדרלי" הוא מה שהיה יכול לקרות אם היו נותנים לחובבי קונספירציה לנהל משרד ממשלתי. תחום האחריות שלו הוא, בקצרה, "דברים מוזרים". וכיאה לגוף כזה, גם בניין המשרדים שלהם הוא מקום די מוזר. הוא מכונה בפשטות "הבית העתיק ביותר", ובדיוק כמו הטארדיס של דוקטור הו, הוא גדול יותר מבפנים. שזה די נחוץ למשרד ממשלתי שצריך לאכלס בין קירותיו תחנת כח, מכרה, בית כלא ועוד.
ג'סי הגיעה למשרד במטרה למצוא את אחיה, שעל פי החשד שלה נחטף על ידי סוכני המשרד לפני שנים רבות. היא נעזרת ביישות קוסמית מסתורית שמלווה אותה, ואקדח מסתורי שיכול לשנות צורה וגם הופך אותה, רשמית, למנהלת החדשה ביותר של המשרד. כל זה, אגב, מתגלה באותה חצי שעה ראשונה של המשחק, זו שגרמה לי להתאהב.
כי לפני שנתחיל לפרק את האלמנטים השונים של המשחק לגורמים, אני חייבת לציין: האווירה המכושפת והקסומה של Control היא פשוט פנטסטית. השילוב המוזר בין בניין משרדים לכאורה סטנדרטי (כולל קיוביקלס, פוסטרים עם נהלי עבודה תקינים, מדפסות ועוד) ובין כל הדברים המאוד משונים שקורים בו (נניח, מקרר שבכל רגע נתון חייב שמישהו יסתכל עליו, אחרת יש מצב שהמקרר יצליח להשמיד את העולם) ובין האויבים הקריפיים שמאיימים על שלום עובדי המשרד - הכל ביחד משתלב לעולם משחק שפשוט תענוג להסתובב בו.
הדובדבן של הקצפת: הפתעות שמפתחי המשחק השאירו בדרך. מסמכים שאפשר לאסוף ומתארים את חייהם של העובדים במקום המשונה הזה, משדרי טלוויזיה שמפוזרים ומשדרים סדרות שונות ומשונות, וגם טלפונים ממימד אחר שכוללים הנחיות מצד "בעלי המניות" של המשרד. העולם פשוט מפוצץ בפרטים קטנים, והכל כתוב מצויין.
משרד מבוכים
אחרי שיצאתי מהשוק הראשוני של האווירה, המשכתי למשחק עצמו. Control נמצא עמוק בתוך ז'אנר המשחקים עם השם המפוצץ "מטרוידווניה", שזה אומר מפת עולם גדולה, שחלקים בה חסומים וכדי להגיע אליהם צריך לאסוף יכולות חדשות. כך למשל, דלת נעולה שתפגשו במערכה הראשונה תפתח רק במערכה השלישית, ותחשוף מאחוריה שלב חדש לגמרי.
עולם המשחק המדובר הוא כאמור משרד השליטה, וההתמצאות בו די מסובכת. לחיצה על כפתור בשלט אמנם תקפיץ לפניכם מפה, אך למרבה הצער היא לא ממש נוחה לשימוש, ואם תתבססו עליה סביר להניח שתלכו לאיבוד. כדי להקל על ההתמצאות, אדריכלי המשרד הציבו שלטים ברורים בכל פינה, שמסייעים ברוב המקרים למצוא את הדרך הנכונה. עם זאת, זה לא תמיד מספיק, ופעמים רבות פשוט הלכתי לאיבוד במסדרונות.
האם זה בהכרח רע? לא. זו הדרך של Control לתת לעולם שלו להרגיש כמו מקום אמיתי, ויאפשר לכם גם לחשוף כל מיני סודות נסתרים על הדרך. מצד שני, אם אתם קצרים בזמן ורוצים לסיים אותו מהר, יש מצב שזה יהיה קצת מייאש.
המסדרונות והחללים של המשרד לשליטה מלאים במפלצות. או יותר נכון, בגופות של עובדים שהשתלטה עליהם יישות מרושעת (או שלא, ניתן לכם לשפוט) בשם ה-Hiss. העובדים האלה מתפקדים כזומבים, אבל זומבים די שימושיים. הם יודעים לירות, לשגר טילים ואפילו לעוף באוויר ולהשתמש בכוחות על-אנושיים כדי לנסות לעצור אתכם.
מזל שהמשחק סימטרי, ושבמהלך ההתקדמות תאספו אתם כוחות משל עצמכם. הטלקניזס, אחד הכוחות הראשונים שתפתחו, הופך את הקרבות לממש ממש כיפיים. רגע אחד אתם יורים, רגע אחר כך אתם מזנקים מאחורי מחסה כדי להרגע קצת, ואז משגרים איזה ארון על זומבי שמנסה לאגף אתכם באמצעות הטלקניזס. ככל שתתקדמו תאספו עוד ועוד כוחות, שיהפכו את הקרבות ליותר ויותר מגניבים ומרגשים.
החיסרון היחיד: המשחק הזה לא מאוד קל. לא, זה לא החיסרון, אבל החיסרון נובע ממנו: לאחר שתמותו (וזה יכול לקרות לכם הרבה, במיוחד בקרבות בוסים) תצטרכו להמתין כחצי דקה בזמן שהמשחק נטען מחדש, ואז גם תיזרקו 3-4 דקות אחורה, לנקודת השמירה האחרונה שעברתם. בסופו של דבר, כל הזמן המבוזבז הזה מצטבר. כבר כתבתי שהמשחק הזה יכול לייאש גיימרים קצרים בזמן, והמפה המבולגנת היא לא הסיבה היחידה לכך.
צריך גם לכתוב על עוד בעיה גדולה של המשחק: הביצועים. בגרסאות הבסיס של הקונסולות הנוכחיות (Xbox One ו-PlayStation 4) קצב הפריימים יכול לצלול מאוד בחדות באיזורים עמוסים. בגרסאות המשודרגות (Xbox One X ו-PlayStation 4 Pro) המצב הרבה יותר טוב, אבל עדיין לא ממש חלק.
כדי להנות ממנו כמו שצריך, יש צורך להצטייד במחשב גיימרים חזק במיוחד. אם הוא כולל כרטיס מסך מסדרת Geforce RTX החדשה אז בכלל תזכו לחגיגה, בזכות התמיכה המוצלחת בטכנולוגית Ray Tracing, שיוצרת אפקטי תאורה והשתקפות ריאליסטיים ושומטי לסתות.
קסם של משחק
לקח לי פחות מחצי שעה להתאהב ב-Control, בזכות האווירה המצויינת שלו. ההתאהבות הזאת המשיכה בזכות מערכת קרב כיפית, רמת קושי מאתגרת (כל עוד לא מתים ומאבדים חמש דקות בנסיון לחזור למקום בו נהרגתם) וגרפיקה מהממת.
הקסם של החצי שעה הראשונה אמנם קצת מתפוגג ככל שמתקדמים במשחק, והאווירה הייחודית הופכת כבר לצפוייה, אבל גם אז נשארתי דבוקה למשחק עד סופו, ועכשיו כשהוא נגמר אני ממתינה בציפיה דרוכה לחבילות ההרחבה שצפויות להגיע בתחילת 2020. מאוהבת, כבר אמרנו?
עותק סקירה של המשחק התקבל מידי ישפאר, יבואנית המשחק לארץ. המשחק זמין לרכישה אצל המשווקים המורשים