כשבמוקד של חברת Active Networks בפנסילבניה עונים ללקוח כמו וולי מלוס-אנג'לס שצריך עזרה, המוקדנים לא צריכים להיות מנומסים, סובלניים ולהסביר לו מה קורה. במקום זה, הם פשוט מסתכלים על מסך המחשב שלהם, לוחצים על כמה כפתורים ועוברים ללקוח הבא.
הסיבה שוולי זוכה לשירות קר כזה היא שהוא רובוט. הוא שייך לסדרת Relay של חברת Savioke מקליפורניה, והוא משרת בבית המלון Residence Inn שבשדה התעופה הבינלאומי של לוס-אנג'לס. תפקידו להביא לחרדים את הפריטים שהוזמנו משירות חדרים או לספק לחדרניות כלי מיטה כאשר הן מסדרות את החדרים, כדי שלא יצטרכו לסחוב בעגלות ערימות של כאלה.
הבעיה היא שוולי, בניגוד לעובדים האנושיים שהוא מחליף או מגבה, לא יודע להתמודד עם מצבים כמו מגש שמונח על הרצפה או עגלה שחוסמת את המסדרון. למקרים כאלה הוקמו מוקדים כמו זה בפנסילבניה שאיתו יוצר וולי קשר כאשר הוא זקוק לסיוע. בני האדם במוקדים האלה, שמשמשים כשמרטפים לרובוטים ("שמרבוטים"?), משתלטים על המכונות ועוזרים להן להיחלץ מהמצוקה, ובמקרה הצורך יכולים לשלוח אנשים שנמצאים קרוב לרובוט כדי לסייע לו (למשל, אם הוא נפל).
לפי מגזין וויירד, יותר ויותר מוקדי תמיכה לרובוטים נפתחים ככל שיותר רובוטים נכנסים לשימוש מחוץ למעבדות, בעולם האמיתי. לפי מנהל מרכז השירות בפנסילבניה, החברה נאלצה להכשיר את העובדים לטפל בפניות של רובוטים כמו וולי, השונות למדי מפניות של בני אדם ודורשות עבודה עם ממשק שליטה במקום ניהול שיחה תוך בדיקת פרטי חשבון.
דייויד פול, מייסד ומנכ"ל Symphony Ventures שמייעצת לחברות על שימוש ברובוטים ותהליכים אוטונומיים אחרים, אמר למגזין כי "זה משהו שמתחיל לצוף, וזה לא רק רובוטים. אני חושב שהולכת להיות תעשייה עצומה, קרוב לוודאי שבעיקר במיקור-חוץ, בניטור מכשירים - בין אם מדובר במכשירים רפואיים לבישים או קוצבי לב או כל דבר אחר שיכול להיות".
טסה לאו, סמנכ"לית טכנולוגיה ב-Savioke, הוסיפה כי מבחינתם, מדובר רק במצב זמני, וכי המטרה של המוקדים אינה שבעתיד בני אדם ישרתו את הרובוטים במקום ההיפך, אלא "לרכך" את כניסתם של הרובוטים לעולם האנושי עד שישתפרו מספיק כדי להתמודד עם המצבים שכיום "תוקעים" אותם. "אנו מתנסים בטכנולוגיה החדשה הזו, שהיא מעין הראשונה מסוגה. אנו עובדים עדיין על תיקון תקלות והופכים את Relay לאמין ועצמאי יותר. אני לגמרי רואה שבסופו של דבר נגיע לנקודה שבה לא נצטרך מעורבות של בני אדם", היא אמרה.
למרות שמצד אחד יש בצורך הרובוטי בתומכים אנושיים נחמה - מצד שני הוא יוצר בעיה חדשה: תומך אנושי שמתחבר לרובוט ויכול לראות ולשמוע את מה שקורה סביבו פוגע בפרטיות של הלקוחות שמקבלים שירות מהרובוט. זה הרבה יותר מטריד מג'ימייל, למשל, שבה רק מחשבים קוראים את ההודעות ולאף אדם אין גישה אליהן.
שאלות כמו כמה שליטה וגישה צריך לתת לאנשים על רובוטים ואיך הם יתקשרו עם האנשים סביבם יצרו תחום אקדמי שלם שנמצא בימים אלה בחיתוליו. בינתיים, כל חברה מחליטה לבד איך לאזן בין פרטיות לבין הצורך של מפעילים להתחבר לרובוט ולשלוט עליו. ב-Savioke למשל החליטו לא לאפשר למוקדנים שליטה מלאה על הרובוטים, אלא רק פעולות מוגבלות.