כדור קטן שמסתובב סביב כדור גדול יותר - זה אולי נשמע כמו מכשיר חסר פואנטה, אבל מסתבר שמבחינתנו, בני האנוש, גם המכונה הפשוטה הזו יכולה להיות מקור אינסופי לרגש.
ד"ר אורן צוקרמן, ראש המעבדה לחדשנות במדיה בבי"ס סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי בהרצליה, ולוסי אנדרסון, סטודנטית מחקר, הגיעו אמש לתוכנית next להציג את ג'ימי. זה רובוט בסיסי מאוד, שבדומה לקיפ, שאותו הציג צוקרמן בתוכנית שלשום, מיועד לחקור את הדרך שבה רובוטים מסוגלים להיראות לנו כדומים לנו.
הרובוט נראה קצת כמו פנים של אנשים, כלבים ועכברים בסרטים מצוירים - כדור גדול ועליו כדור קטן שנראה כאף וגורם לאשליה כאילו שהרובוט מפנה את פניו לכיוון מסוים. הוא מזהה דיבור ו"פונה" לכיוון האדם שמדבר או לכיוון ההפוך.
המחקר הראה שאפילו אובייקט אבסטרקטי כזה נוטה להתפרש על ידי אנשים בצורה די דומה לבני אדם או חיות מחמד: כשהוא פונה לכיוון שלהם הוא כביכול שמח ומתעניין, וכשהוא מתרחק מהם הוא מפחד, נעלב או מתעלם.
כרגע הרובוט קיים רק למטרות מחקר, אך לדברי צוקרמן משתתפים בניסויים אמרו שהיו שמחים לאחד כזה ליד הדלת, שכאילו אומר שלום כשהם נכנסים הביתה - כמו חיית מחמד.