הסקייטבורד המרחף
נפתח את הרשימה עם מה שאנו רואים כהמצאת השנה. זוכרים את הסקייטבורד המרחף של מרטי מקפליי מהסרט בחזרה לעתיד 2? ובכן, מה שנראה ב-1989 כטכנולוגיה העתידית של שנת 2015, יהפוך בצירוף מקרים נדיר למציאות בדיוק בשנה המיועדת. מוקדם יותר השנה זכינו להצצה קצרה לעתיד, כאשר נחשף אב-הטיפוס של ה-Hendo Hover, הסקייטבורד המרחף האמיתי הראשון.
מאחורי הסקייטבורד עומד גרג הנדרסון (Henderson), אשר יחד עם צוות מצומצם עבד במשך שנתיים בכדי לייצר אב-טיפוס של משטח מעופף בעל יכולת להרים אדם בוגר באוויר ולהישאר שם בצורה יציבה בגובה של בין 2-5 סנטימטר מהקרקע באמצעות שימוש במגנטים. החיסרון - בניגוד לסקייטבורד המרחף של מקפליי - הסקייטבורד של Hendo Hover יזדקק למשטח ייעודי עשוי אלומיניום ונחושת לרחף עליו.
פרויקט הקיקסטרטר של Hendo Hover גייס נכון לזמן כתיבת שורות אלו קרוב לחצי מליון דולר (פי 2 מסכום המטרה) ושורה ארוכה של עיתונאים הגיעו להתרשם (ולנסות) את אב-הטיפוס המעופף. בשלב זה לפחות עדיין מדובר בכלי מגושם יחסית, מרעיש מאד, בעל חיי סוללה קצרים וקשה ביותר לשליטה - אבל המפתחים מאמינים שרוב הבעיות הללו יפתרו עד להשקה הרשמית בשנה הבאה. ובמקרה שתהיתם - כל אבות הטיפוס כבר נמכרו במחיר של כ-10 אלף דולר ליחידה.
רוכב הסקייטבורד האגדי טוני הוק היה שותף מוקדם יותר השנה לסרטון "מתיחה" פרסומי בו לקח חלק גם כריסטופר לויד - השחקן מאחורי דמותו של הפרופסור המטורף מסרטי "בחזרה לעתיד". השניים הדגימו יחד עם עוד כמה מפורסמים סקייטבורד מרחף הזהה לגמרי לזה המופיע בסרט (כזה שלא בדיוק תואם לחוקי הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותם). הוק חשב שהגולשים יבינו מיד שמדובר במתיחה, אבל מסתבר שהסרטון היה משכנע למדי ולא מעט אתרים (ואנשים) חשבו כי מדובר בדבר האמיתי ונפלו בפח, והוק נאלץ להתנצל שוב ושוב. לו רק ידע כי חודשים ספורים בלבד לאחר מכן הוא כבר יסתובב לו באויר על סקייטבורד מרחף של ממש - אולי הוא היה שוקל פעמיים את השתתפותו.
מהפכת המציאות המדומה בשער
כמו במקרה של הסקייטבורד המרחף, גם את חלום המציאות המדומה הבטיחו לנו עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת. גם במקרה הזה נראה שנדרשו שלושה עשורים למציאות בכדי להשיג את החלום, אבל ב-2014, אחרי עשרות ומאות ניסיונות בוסר של חברות שונות ומפתחים ברחבי העולם, ראינו בפעם הראשונה משקפי מציאות מדומה המסוגלים לספק חוויה ריאליסטית באמת מבלי לגרום לנו לסחרחורות ובחילות.
משקפי ה-Oculus Rift הנמצאות בימים אלו בפיתוח אמנם טרם הגיע לשוק בגרסה מסחרית מלאה (זה יקרה כנראה רק בשנה הבאה) אבל חברת Oculus VR אשר פיתחה אותם זכתה בראשית השנה להבעת אמון אדירה לאחר שנרכשה תמורת כשני מיליארד דולר על ידי פייסבוק - לא רע לחברה שהוקמה רק ב-2012 וטרם השיקה מוצר מסחרי אחד.
היתוך קומפקטי: פותרים את בעיית האנרגיה בעולם
עם כל הכבוד לסקייטבורדים מרחפים ומשקפי מציאות מדומה, יש בעיות קצת יותר גדולות בעולם, וב-2014 נעשה, אולי, צעד קטן לכיוון פתרון בעיית האנרגיה העולמית. מי שעשה את הצעד החשוב הזה הוא לא חבורת מחבקי עצים עם תחנות רוח או לוחות סולאריים במדבר, אלא דווקא אחת מיצרניות הנשק הגדולות בעולם - לוקהיד מרטין האמריקנית, שמפעלי הבואש שלה (Skunk Works) היו אחראים בין השאר על פיתוח המטוס החמקן המקורי (ה-F117) ועוד עשרות פרויקטים סודיים של הפנטגון וה-CIA.
הפרויקט, אותו חשפה השנה החברה, מכונה כור היתוך קומפקטי (באנגלית compact fusion reactor או CFR בקיצור) ובלוקהיד מאמינים כי בתוך עשור בלבד הוא כבר יוכל להיות פעיל ולייצר 100 מגה וואט חשמל, כמות שמאפשרת לספק חשמל ל-80 אלף בתים ממוצעים בארה"ב. ה-CFR ישיג זאת ממתקן בגודל מכולה שייצרוך 25 קילוגרם בשנה של דלק שיגיע ברובו ממי ים, לא יהיה מסוכן כמו כורים גרעיניים רגילים ולא ייצר כמעט חומרים מזהמים (וגם אלו שייוצרו יהיו קלים יחסית לטיפול).
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? אולי. בלוקהיד בכל מקרה מתכננים להשיק כבר בעוד חמש שנים גרסה ראשונית שתוכל להניע אוניות מכל הסוגים מבלי שיצטרכו לתדלק, ובהמשך אולי אפילו מטוסים שלא יצטרכו לעצור למלא מיכל.
הולוגרמה שנוגעים בה
אם היתוך נשמע לכם מעט רחוק מידי - הנה טכנולוגיה בה תוכלו כבר עכשיו לגעת - תרתי משמע. זוכרים את חדר ההולוגרמות מ"מסע בין כוכבים הדור הבא"? אחד הדברים המעניינים בהולוגרמות שהוצגו שם היה שניתן היה לגעת בהן - ממש כמו בעצמים אמיתיים.
חברת Ultrahaptics האנגלית הצליחה לפתח טכנולוגיה שמאפשרת לכם לחוש שאתם נוגעים בהולוגרמה, וזאת באמצעות גל לחץ אולטרסוני (כפי שניתן לראות בסרטון) ומבלי שתיגעו בדבר.
הטכנולוגיה פותחה במקור באוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, והיא נמצאת בימים אלו בשלבי ניסוי וכבר נבדקה על נסיינים שזכו להרגיש תחושה של תנועה דמוית רוח לאורך כף היד שלהם באמצעות מתקן הכולל 64 משדרים אולטרסוניים זעירים.
נדרשת עוד עבודה בכדי לשפר את הרזולוציה והדיוק של ההתקן (ובעתיד להוסיף מגוון תחושות נוספות), אבל המפתחים מקווים שבתוך פחות משנתיים ניתן יהיה ליצור ממשקים ראשונים המספקים תחושה ואינם דורשים מגע עם עצמים פיזיים. השימושים רבים ומגוונים, בין השאר עבור ממשקי שליטה מתקדמים יותר למחשבים (חשבו על משקפי המציאות של Oculus אותם הזכרנו קודם בשילוב עם הטכנולוגיה של Ultrahaptics) אך גם למשל כתחליף כתב ברייל לעיוורים שאינו זקוק למגע ישיר.
גלולת גילוי המחלות של גוגל
הענקית מקליפורניה עושה בשנים האחרונות הרבה יותר מאשר חיפוש ברשת - יש לה שאיפות להיכנס כמעט לכל תחום בחיינו, כולל לגוף שלנו עצמו. מוקדם יותר השנה הכריזה גוגל שהיא מפתחת גלולה אשר תשחרר בתוך גופנו מיליארדי ננו חלקיקים, הכוללים נוגדנים ופרוטאינים המסוגלים לגלות מגוון רחב של מחלות כולל סרטן ומחלות לב. הגילוי יתבצע באמצעות שילוב חומרים מגנטיים בתוך הננו חלקיקים ושימוש במחשוב לביש (צמיד או אפילו חולצה) בכדי לתקשר עימם בתוך הגוף.
הרעיון של ננו רובוטים שינועו בתוך הגוף בחיפוש אחר מחלות וינסו גם לרפא אותן ממש לא חדש, אבל כאשר גוגל נכנסת לתחום - ראוי להקשיב. יש המעריכים שלחברה סיכויים לא רעים להצליח במשימה, גם אם הדבר ייקח עוד מספר שנים.
בננה למניעת עיוורון
תמיד סיפרו לנו שאם נאכל גזר נוכל לשפר את הראיה, אבל מסתבר שדווקא הבננה עשויה להציל אלפי ילדים מעיוורון.
30% מהילדים באוגנדה סובלים ממחסור חמור בוויטמין A, אשר עשוי להוביל לעיוורון ובמקרים קשים אף למוות. מכיוון שהתזונה במדינה הענייה מורכבת בחלקה הגדול מבננות, החליטו חוקרים אוסטרלים לנסות לפתח בננה בעלת כמות מוגדלת של פרו ויטמין A (בטא-קרוטן, אשר הופך בגוף לויטמין A). הבננה אותה פיתחו היא בעלת גוון כתום בחלקה הפנימי אבל מעבר לכך איננה שונה חיצונית מבננה רגילה.
מטרתם של החוקרים היא להשיק את הבננה לחקלאים באוגנדה החל משנת 2020. מכיוון שמדובר במזון מהונדס גנטית נדרשים הליכים ארוכים ומורכבים של אישורים, אבל החוקרים מאמינים כי יזכו לבסוף באישורים הנכספים וזאת משום שהגן בו השתמשו בכדי לייצר כמות גדולה יותר של פרו ויטמין A מגיע גם הוא מבננות ולא מצמחים אחרים או בעלי חיים (מה שמהווה גורם רתיעה מרכזי בקרב המתנגדים לשימוש בגידולים מהונדסים גנטית).
הבננה הייחודית, שהניסויים בה אמורים להסתיים בסוף השנה הנוכחית, פותחה באמצעות תרומה מן הקרן של ביל ומלינדה גייטס, וגייטס עצמו כל כך התלהב מהפיתוח שפרסם בעצמו בלוג בנושא, כולל תמונות להשוואה בין בננה רגילה למשופרת.
חולצה דיגיטלית
מחשוב לביש הוא כבר מזמן חלק ממגמה טכנולוגית מתפשטת, אבל חברה צרפתית בשם Cityzen Sciences לקחה את הקונספט צעד אחד קדימה עם בד חכם וניתן לרחיצה, המשלב בתוכו מגוון חיישנים המסוגלים לסייע לנו לשמור על הכושר והבריאות הכללית.
ה-D-Shirt - המוצר הראשון של החברה, מבוסס על בד הכולל מיקרו חיישנים מיוחדים אשר נארגו לתוכו ומאפשרים מדידה קבועה של דופק, מהירות תנועה, כמו גם שמירת נתוני GPS כולל גובה. החיישנים מסוגלים לשלוח מידע למשדר אלחוטי קטן המתקשר על המכשיר הסלולארי שלכם ומעביר אליו את המידע על מצבכם (המשדר ניתן להסרה והבגד עצמו ניתן לרחיצה כמו כל בגד אחר).
בשונה מצמידי כושר, את החולצה החכמה כנראה לא תשכחו כשתצאו מהבית (ואמנם את המשדר אתם בהחלט עשויים לשכוח, אבל החולצה עדיין תשמור את המידע עד שתחזרו). הטכנולוגיה מתאימה לא רק למי שמתאמן אלא גם לאנשי כוחות הצלה, לצורך מעקב אחר פעילותם בסביבה מסוכנת וכן עבור לוחמים. הבד עצמו עולה בין 30% ל-40% יותר מבד רגיל והחברה עובדת כעת על הוספת חיישנים נוספים שימדדו הזעה, קצב נשימה ופיזור חום.
מטוס נוסעים ללא חלונות
במבט ראשון, טיסה במטוס נוסעים ללא חלונות היא הסיוט הגדול של כל הסובלים מקלסטרופוביה. אלא שלרעיון המוזר הזה יש לא מעט יתרונות, ולכן נערך השנה מחקר היתכנות ראשוני שעשוי להוביל לפיתוח מטוס נוסעים אטום ראשון כבר לפני אמצע העשור הבא.
הרעיון מאחורי המטוס חסר החלונות קשור ברצון לצמצם את צריכת הדלק של מטוסי נוסעים (במטוסי מטען ייעודיים למשל אין כמעט חלונות מלבד חלונות תא הטייס). חלונות מחייבים חיזוק מבני, קירות עבים יותר ומעלים את צריכת הדלק של המטוס. ביטול החלונות לאורך המטוס יאפשר ייצור מטוסים בעלי קירות דקים יותר - מקום רב יותר לכיסאות הנוסעים וצריכת דלק משופרת למטוס, אשר אמורה להוביל לצמצום עלויות הטיסה והגדלת טווח המטוס.
בכדי לא לגרום לתחושת מחנק בקרב הנוסעים הציע הצוות הבריטי אשר בחן את הנושא שילוב של מסכים גמישים ענקיים בטכנולוגיית OLED לכל אורך המטוס, אשר יוכלו להציג תמונות וסרטונים שונים. כך למשל ניתן יהיה לדמות חלונות או לחילופין תמונה של גוף מטוס שקוף לגמרי (מראה שעשוי להיות מפחיד למדי אם אתם סובלים מפחד גבהים). בין השאר ניתן לשלוט בעוצמת התאורה ולהתאים את זמני התאורה והחשיכה במטוס בכדי לצמצם תופעות של ייעפת (ג'טלג). ויש גם סרטון.
אורות נסיעה חכמים
אם חשבתם שהדבר היחיד שניתן לשפר באורות הנסיעה ברכב שלכם הוא העוצמה, תחשבו שוב. אחרי שנים של פיתוח הציגו השנה חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון אב-טיפוס מתקדם של מערכת תאורה חכמה לרכבים, אשר עשויה לחולל מהפכה בטיחותית של ממש בנהיגה וגם להוסיף כמה תכונות מעניינות במיוחד.
באמצעות התוכנה והמקרן ניתן להאיר באופן אוטומטי ומדויק את הכביש שלפני הרכב ולהימנע למשל מסינוור רכב המגיע במסלול הנגדי, וזאת מבלי להוריד כמעט את עוצמת התאורה הכללית. בנוסף הודגמה על ידי המערכת יכולת להאיר את הכביש בתנאי גשם או שלג, כאשר התאורה מאירה בין הטיפות או הפתיתים ומאפשרת ראות משופרת. עוד יכולת מעניינת של המערכת היא הצגה של מידע על הכביש. כך למשל המערכת (אשר בשנה הבאה תעבור הקטנה משמעותית לגודל של תאורת משאית), תאפשר הצגה של מידע ניווטי מתוכנת ה-GPS על גבי הכביש עצמו בקדמת הרכב, כך שהנהג לא צריך להזיז עוד את עיניו מן הדרך.
גאווה ישראלית: בתים בשיטת הלגו
אי אפשר לסיים סיכום שנה טכנולוגי בלי קצת גאווה ישראלית. פיתוח מסקרן של יזם ישראלי בשם רוני זוהר מנסה לשנות באופן מהותי את שוק הבנייה, לצמצם את מספר הפועלים הנדרשים להקמת מבנים, להוריד באופן משמעותי את הרעש והזיהום הכרוכים בתהליך הבנייה, ליצור מבנים בעלי רמת בידוד גבוהה יותר והכי חשוב - במיוחד לנוכח מצב שוק הדיור בארץ - להוזיל באופן דרמטי את עלויות הבנייה.
את כל אלו מתכנן זוהר להשיג באמצעות לבנה חכמה אותה פיתח, המזכירה בצורתה לבנת לגו והיא ייחודית כמעט מכל בחינה ביחס ללבנים המקובלות בשוק. הלבנה עשויה בטון קשיח חדשני המאפשר לה לשמש כאלמנט החוזק של המבנה (וחוסך את הצורך בעמודים וקורות חיזוק ממתכת), היא כוללת כמות גדולה של מעברי אוויר המאפשרים התקנה פשוטה מאד של צנרת מכל הסוגים מבלי לשבור אותה (באמצעות מנגנון פתיחה ייחודי) וניתן לשלב בה בנוסף גם בידודים מתקדמים אשר יביאו את המבנה לטמפרטורה שתאפשר מגורים ועבודה ללא צורך במזגן. הבנייה באמצעות הלבנים המתקדמות היא שקטה, איננה זקוקה למנופים ומייצרת מעט מאד פסולת (בשל היעדר הצורך בקדיחה לצורך הכנסת התשתית). המיזם, שסרטון הדגמה שלו ניתן לראות באתר הפרויקט, נמצא בימים אלו בשלב גיוס משקיעים. אנחנו כמובן נחזיק אצבעות שהוא יצליח לעשות את מה ששרים, פוליטיקאים ועסקנים נכשלו בו - להוריד את מחירי הדיור.
עידו גנוט הוא עיתונאי טכנולוגיה עצמאי ועורך אתר הצילום הישראלי MegaPixel.co.il.