שלוש וחצי שנים עברו מאז איבד מור ספיר את עשר אצבעותיו בעקבות כוויות קור במהלך האסון הכבד ברכס האנאפורנה, בו נספו ארבעת חבריו - מיכל גילי צ'רקסקי, נדב שהם, אגם לוריא ותמר אריאל.
מאז הוא עבר תהליך שיקום ארוך - אבל אחד הדברים שהוא לא יכול היה לעשות בעקבות הפציעה הוא לרכוב על אופניים. "בצעדים קטנים ונצחונות קטנים רציתי גם כן לחזור לעולם הרכיבה, ושתהיה לי את האפשרות לעשות מה שכל בן אדם אחר יכול לעשות, מה שכל ילד יכול לעשות", הוא אומר.
כדי להשיג את המטרה הוא הגיע למכון הטכנולוגי בחולון (HIT), שם פגש את עידו בן נחמיאס ובר רזניקוב, שני סטודנטים לעיצוב תעשייתי, במסגרת קורס "פיקספרטס" בהנחייתו של פרופ' גד צ'רני. בקורס מוטל על הסטודנטים לפתור בעיות נגישות של נכים על ידי עיצוב מוצרים המותאמים עבורם.
במקרה של מור, הבעיה היתה ששלא אצבעות קשה מאוד לאחוז בכידון האופניים, ובלתי אפשרי להשתמש בידית הבלם. בן נחמיאס ורזניקוב בדקו האם קיים בעולם פיתרון לבעיה, וכשלא מצאו כזו התחילו לחשוב על רעיונות מקוריים לפיתרונה. תחילה, מספר בר, חשבו על בלם שמופעל ברגל, אך לבסוף הגיעו למסקנה שמנוף שמחובר לכידון ומופעל על ידי סיבוב היד הוא פרקטי יותר.
עד להשגת מוצר עובד לא נעשו ניסיונות "חיים", כפי שמספר עידו: "לא ניסינו את זה עליו. עשינו כל מיני בדיקות, ניסויים, מדידות, ועד שלא הגענו למוצר הסופי לא עלינו על הכביש".
מור מרוצה מהתוצאה, שלדבריו מאפשרת לו התקנה פשוטה על כל זוג אופניים רגיל, כך שהוא אינו תלוי באופניים מיוחדים ויכול גם לטוס לחו"ל ולחבר את מנוספי הבלמים המיוחדים שלו לכל זוג אופני השכרה.
"החוויה הזו היתה מאוד מדהימה", אומר בר. "גם ההיכרות עם מור, שהוא בן אדם אחד המיוחדים שיצא לי להכיר, וגם ההתמודדות עם משהו שצריך להמציא מאפס, שנותן פיתרון אמיתי, ולא משהו שנמצא יפה על מדף. זה משהו שהיה נורא חשוב לנו לעשות".
התוצאה זמינה בקוד פתוח ברשת, כך שכל אחד עם בעיה דומה לזו של מור יכול להוריד את התוכניות ולייצר לעצמו את הפיתרון.