שנת 2025 היא בעבור חוקרים ועתידנים יעד מעולה לנבואות. מצד אחד מדובר בעתיד הקרוב, לא איזו פנטזיית מדע-בדיוני מרוחקת אלא מציאות שאותה יש להניח כי רובנו נחווה בעצמנו. מצד שני, בקצב השינויים המטורף אותו דוחפת הטכנולוגיה המודרנית, סביר להניח כי ישראל של 2025 תהיה מקום אחר מישראל של 2019. אז מה יהיה שם, ואיך חיינו עומדים להשתנות בטווח השנים הקרובות?
חקלאות
החלקאות בישראל נחשבת כבר היום מתקדמת למדי, ובהנחה כי המגמות הנוכחיות בתחום ימשיכו ויתפתחו, סביר להניח כי ב-2025 חלק לא מבוטל מהידיים העובדות בתחום החקלאות כבר יוחלפו ברובוטים מתקדמים לזריעה, קטיף, וגם הדברה נקייה ובטוחה יחסית של מזיקים. רובוטים מסוג אחר - רחפנים - יסרקו את השדות ללא הרף וידווחו בחזרה לחקלאי על מצב הגידולים. הם יוכלו גם לשלוט במערכות ההשקיה, ולהתריע על גידולים בעייתיים.
ובחזרה לקרקע - פיתוחים בתחום ״האינטרנט של הדברים״ צפויים להפוך את השדות לחכמים, עם שבבים וחיישנים שיוצמדו לגידולים עצמם ויוכלו לדווח בזמן אמת על מצבם. כל המידע הזה יזרום למערכות מחשב מונחות אינטליגנציה מלאכותית, שיוכלו להציע ניתוחים ברמת השתיל. זוהי יכולת חישוב שהייתה שמורה בעבר לתאגידי ענק, אך הופכת כבר עתה לזולה וזמינה לכולם.
בסופו של דבר, כשזה מגיע למחלקת הירקות בסופר, סביר להניח שנוכל לראות ירקות יפים ובריאים יותר זמינים סביב השנה, ואולי אפילו נדרש לשלם עליהם קצת פחות. ומה בנוגע להנדסה גנטית? בניגוד לתפיסה הרווחת מדובר עדיין בתחום יקר ומסובך, ודברים לא צפויים להשתנות באופן קיצוני עד אמצע העשור הבא. בעשור שלאחריו, לעומת זאת, ייתכן בהחלט שירקות מהונדסים יהפכו לעיקר הצריכה שלנו.
מזון
כבר היום, התחזיות העוסקות בתחום המזון מרתיעות למדי: הצריכה הגוברת לבשר צפויה להביא אותנו לטרגדיה אקולוגית, בריאותית וכלכלית - ועוד לא נכנסו אפילו לדיון המוסרי. דברים לא יכולים להימשך כך, וב-2025 כבר נהיה עמוק בתוך תהליך מהותי מאוד של שינוי, בסופו ארוחת הצהריים שלנו תראה אחרת לגמרי.
כיוון אחד שכבר מזדחל לתוך המקררים ברשתות השיווק, וצפוי עד 2025 להפוך דומיננטי הרבה יותר, הוא תחליפי בשר שאינם מגיעים מהחי אלא מיוצרים באופן נקי ויעיל יותר. חלק מהתחליפים הללו עשויים להיות מבוססים על תרכובות צמחים שונות, וככל שהמחקר והפיתוח בתחום זה מתקדם, כך המוצרים הללו הופכים דומים יותר ויותר במרקם ובטעם לבשר מן החי - ייתכן שעד 2025, כבר לא נוכל להבדיל ביניהם, לא בטעם וגם לא בתג המחיר.
דרך שונה, שזקוקה לעוד מספר פריצות דרך טכנולוגיות אך בהחלט עשויה להפוך למוצר מדף בטווח העשור הקרוב, הוא בשר שמקורו בגידולי מעבדה: רקמות שמעולם לא היו חלק מיצור חי, אלא גודלו במיוחד לצורך מאכל. אם זה לא יעבוד, נותרה האלטרנטיבה שעתידנים רבים עדיין לא מוכנים לוותר עליה, למרות רתיעת הקהל: ייתכן שב-2025, כבר נתחיל לראות במקררי הסופרים מוצרים העשויים מתחליף זול, בריא ואקולוגי לבשר בקר ועוף: חגבים.
זוגיות
כבר היום, מעידים המספרים על כמות הולכת וגדלה של זוגות במדינת ישראל שבוחרים לא להינשא בדרך המקובלת. בוודאי שייתכן כי חלקם בוחרים בדרך זאת מתוך רתיעה ממוסדות הדת, אך עבור רבים אחרים השאלה היכן להתחתן כלל לא עלתה, שכן הקדימה אותה שאלה אחרת ומהותית הרבה יותר: למה?
שינויים חברתיים הם עניין שנדרש לו זמן, אך בהמשך המגמות שנראות בשטח היום, סביר להניח כי ב-2025 נראה יותר ויותר צעירים שבוחרים לקיים זוגיות הנחשבת כיום לא שגרתית, אך תהפוך בהמשך לעניין מובן מאליו. בעוד שחלקם יבחרו סתם לחיות ביחד, אחרים עשויים לבחור בנתיב של ״זוגיות פתוחה״, א-מונוגמית או פוליאמורית, ולקיים חיי אהבה דינמיים ופחות מקובעים.
כמובן שלטכנולוגיה תרומה לא קטנה לשינוי הזה, עם אפליקציות שהופכות מפגשים חברתיים לעניין הרבה יותר פשוט וטריוויאלי, ומאפשרות לכל אדם, מכל נטייה ובכל תחום עניין, למצוא את מקומו ואת האנשים שבחברתם ירגיש בנוח. נותר רק לקוות שהתהליך הזה לא יגיע לנקודת הקיצון שבה כל אחד מאיתנו יחיה בתוך בועה קטנה ומבודדת, ללא עניין בהכרות או קשר עם אנשים מעט שונים מאיתנו.
רפואה
כאחד התחומים המתפתחים בקצב המהיר ביותר, קשה לנבא מראש אילו מהמחלות הקשות מהן אנו סובלים היום יהפכו ללא יותר ממטרד ב-2025, ואלו יוסיפו לתקוף. בעוד שיש מי שמצפה כי ב-2045 כבר נחיה לנצח, כמובן שלא כולם שותפים להערכה הזו, וגם לגבי רעיונות מעט פחות מופרעים - כגון הנדסה גנטית לתיקון מחלות תורשתיות בתינוקות - נדמה שאנו מעט יותר רחוקים מכפי שסדרות המדע הבדיוני נוטות להציג.
ובכל זאת, דבר אחד בהחלט צפוי להשתפר פלאים במהלך השנים הקרובות: התור לרופא. לא מפני שלפתע פתאום תחליט ממשלת ישראל להקדיש את התקציב הראוי לתחום הבריאות, אלא מפני שפיתוחים בתחום האינטליגנציה המלאכותית צפויים להחליף את הרופא האנושי בתחומים רבים. המלצה על תרופות, פענוח ראשוני של צילומים וסריקות - את כל אלו יוכלו להציע כבר בעתיד הקרוב מערכות ממוחשבות, שיקראו לעזרת המפעיל האנושי רק לעיתים נדירות.
גם כאשר אנו כבר זקוקים לרופא, סביר להניח כי ברוב המקרים נוכל להסתפק בשיחת וידאו או בהתכתבות. במקום בדיקות לא נעימות בקופת החולים, מכשירים לבישים יוכלו לספק לרופא את כל המידע שהוא זקוק לו על מצבנו הגופני, לפחות לצורך הערכה ראשונית. כבר היום קופות חולים מציעים מכשירים לבדיקות ביתיות, ושעוני כושר מספקים גם מידע הסטורי על חלק מהמדדים שלו.
האתגר הגדול יהיה כיצד להמשיך ולשרת גם אוכלוסיות שפיתוחי הטכנולוגיה אינם נגישים להן - ודווקא שם נמצא הרוב המוחלט של לקוחות מערכת הבריאות.
תחבורה
אם מביטים ברשימת הפרויקטים אותם אמור משרד התחבורה הישראלי להשלים במהלך השנים הקרובות, אפשר עוד לצאת ברושם שעומד להיות ממש נחמד כאן. עד 2025 אמורים לפעול ברחבי גוש דן שלושה קווי רכבת קלה, תוך שהעבודות לבניית קווי מטרו נוספים כבר מתקדמות. רשת מסועפת של נתיבי אופניים אמורה להציע אלטרנטיבה נוחה ובריאה לחיבור בין תל אביב לערים השכנות, ולנסיעות ארוכות יותר נוכל להנות ברכבת ישראל מקרונועים חשמליים שקטים ומרווחים.
כמה מכל זה באמת יקרה? אם יש לכם חשש מסוים שלפחות חלק מהתכניות הללו ישארו בסופו של דבר בגדר ההבטחה, לפחות אפשר לסמוך על השוק הפרטי שנע לקראת שינויים עצומים. ב-2025, סביר להניח כי חלק לא מבוטל מהמכוניות החדשות שיעלו על כבישי ישראל כבר יהיו מכוניות חשמליות, לקראת הפסקה מוחלטת בייבוא מכוניות מזהמות הצפויה להתרחש ב-2030. תשתית הרכבים החשמליים אמורה להיות כבר מפותחת למדי, עם נקודות טעינה רבות בתוך הערים וביניהן. שקע חשמלי לטעינת הרכב יהפוך לחלק בלתי נפרד מסטנדרט הבנייה של דירות חדשות בכל רחבי הארץ.
ומה בנוגע למכונית האוטונומית שמבטיחים לנו? לא בטוח שעד 2025 תוכלו לקנות אחת, אך בהחלט ייתכן שבנתיב לידכם כבר תיסע מונית אוטונומית כחלק מניסוי שאותו מתכננות לערוך בתחום מספר חברות ישראליות בשנים הקרובות. אם כל זה יצליח כמשוער, עד סוף העשור הבא צפויים רבים מאיתנו להיפרד מהרכב הפרטי, וליהנות במקומו משירותיהן של מכוניות אוטונומיות זריזות ונקיות, שיגיעו לשרת אותנו ברגע שנקרא להן ויחסכו את זיהום האוויר, הפקקים, המוסך - וגם את הצורך למצוא חניה.
לימודים
למרות שלא מעט מורים ומחנכים סבורים כי אין כל תחליף למחברת וללוח, ככל שעובר הזמן נראים שני אלו כשרידים עתיקים מעידן שחלף כבר מזמן בכל מקום שאיננו כיתת בית הספר. גם משרד החינוך הישראלי והרשויות המקומיות מכירות בכך, ומיזמים שונים נערכים לשילוב מחשבים וטאבלטים במערכי הלימודים. עד 2025, סביר להניח כי המושג הארכאי ״כיתת מחשבים״ יעלם מהעולם - שכן בהרבה בתי הספר, הכיתות יהיו למעשה ״כיתות דיגיטליות״ שבהן עזרים אלקטרוניים רבים מחליפים את העיפרון והנייר או לכל הפחות מהוות תוספת. האם זה יקרה גם בערים שבהן יש פחות כסף? הלוואי.
המעבר לעידן הדיגיטלי פותח עמו שאלה נוספת, שבמדינות בהן התהליך מתקדם בקצב מהיר יותר כבר הפכה לשיחת היום: אם הלימודים כבר עברו לטאבלט, ופלטפורמות מקוונות שונות הן בעצם המקום שבו מועברים השיעורים ומוגשות המטלות, מהו בעצם הצורך באותו מבנה ציבורי מגושם הקרוי ״בית ספר״? מהי הסיבה לשמה אנו מטריחים את ילדינו מדי בוקר מחוץ לבית, אם את מה שהם עושים בכיתה הם יכולים לעשות גם על הספה בסלון?
התשובה המתבקשת היא כי בית הספר הוא יותר מאשר מסגרת חינוכית. זהו מקום מפגש, מסגרת חברתית וקהילתית, והמקום שבו ילדים לומדים כיצד להשתלב במסגרות כאלה. אולם האם זו אכן הדרך הטובה ביותר? אולי מוטב להפריד בין הלימודים עצמם, שיעשו באמצעים דיגיטליים ומרחוק, בהתאמה אישית לצרכיו ויכולותיו של כל ילד, ובין המסגרות החברתיות שאותן יכולות לספק הרשויות בשעות אחר הצהריים, בדמות תנועות נוער או חוגים שונים? זהו שינוי דרמטי שכנראה לא יקרה בשנים הקרובות, אך ב-2025 נהיה כנראה הרבה יותר מוכנים לקראתו.
דיור
תחום הבנייה בישראל סובל מפיגור טכנולוגי מסוים לעומת הנעשה במדינות אחרות, אולם ייתכן שבשנים הקרובות יצליח סוף-סוף הענף לצמצם את הפער. מטרת העל שיכולה לשרת את כולם: היזמים, הקבלנים, וגם רוכשי הדירות עצמם, היא צמצום זמן הבנייה מבלי לפגוע באיכות ובבטיחות המבנה.
דרך אחת לעשות זאת, שכבר ניתן לראות בפעולה בחלק מהפרויקטים ברחבי ישראל, היא ייצור חלק נכבד משלד הבניין במפעל - והובלתו לאתר הבנייה לצורך הרכבה. בדרך הזו ניתן לייצר באופן מרוכז אלפי קירות, באופן יעיל ואקולוגי יותר. טכנולוגיה נוספת שכבר עברה לשלב הביצוע במדינות מסוימות - בהן סין - היא ״הדפסה תלת מימדית״ של מבנים. למעשה מדובר במעין מדפסת ענקית, ש״יוצקת״ את הבניין מהיסוד ועד הגג, תוך שהיא מטפסת מעלה קומה אחר קומה עד השלמת הבנייה. בדרך הזו, ניתן לבנות את שלד הבית בתוך ימים ספורים ולאחר מכן להתקין בתוכו את תשתיות המים והחשמל, אם כי נכון להיום מדובר בשיטה המתאימה להקמת בתים פרטיים ולא מבני מגורים רבי-קומות מהסוג שנראה לרוב בערי ישראל.
וישנו, כמובן, הטרנד ההפוך, שבהחלט עשוי להגיע גם לישראל: מגורים בבתים זעירים, שגודלם כדירת חדר או שניים לכל היותר. התוצאה היא כמובן בית זול ונייד יחסית (זהו לא בית על גלגלים, אך כן בית שניתן לגרור מהמפעל לשכונה ולהציב אותו במקומו בתוך מספר שעות). אולם מעבר לכך, מדובר במעין תנועת נגד ליצר הצרכני והקפיטליסטי שגרם לרבים לרכוש ולהתגורר בבתים גדולים הרבה יותר מכפי שהם באמת זקוקים. איזה מקום יכול להתאים יותר לבנייה של בתים קטנים, זולים ואקולוגיים, ממדינה שבה מחירי הנדל״ן הרקיעו שחקים?
אינטרנט
נראה לכם שחיבור אינטרנט ביתי במהירות של 100 או 200 מגה הוא חיבור ״מהיר״? ב-2025, לא תאמינו שפעם חשבתם כך. סיבים אופטיים, שנפרשים כבר היום על ידי חברות התקשורת, מציעים חיבורים מהירים הרבה יותר, ובעוד שפריסתם אינה מתקדמת בקצב לו היינו מקווים, נראה שאין זו הערכה אופטימית יתר על המידה כי בעוד כמה שנים יהיה השירות הזה זמין כמעט לכל בית, לפחות בערים הגדולות.
את התחרות הגדולה לסיבים יספקו רשתות הסלולר, שעד 2025 כבר אמורות להציע ברוב שטחי ישראל חיבורי דור חמישי. הטכנולוגיה הזו תומכת בקצבי חיבור מהירים הרבה יותר, ובעיקר ביציבות ואמינות שלא מוכרת לנו היום מרשתות הסלולר. זו מהפכה שצפויה גם להגדיל באופן משמעותי את כמות המכשירים שמסוגלים להתחבר לרשת - אל תתפלאו אם עד 2025 כבר יהיו בביתכם מכונות כביסה, מקררים, תנורים ומזגנים חכמים, הניתנים להפעלה בפקודה קולית פשוטה.
תיירות
לכאורה, המהפך הטכנולוגי שאותו עבר תחום התיירות כבר הושלם: רוב הישראלים שטסים היום לחו״ל, עושים זאת לאחר שהזמינו כרטיסים ובתי מלון ברשת. הם מתכננים את כל הטיול על סמך מידע באתרים, וחלק גדול מהם גם שולטים היטב באפליקציות שהופכות את המסע לנוח הרבה יותר, החל בכלי ניווט שונים ועד לאפליקציות תחבורה ציבורית ומוניות. בהנחה שאיננו עומדים בפני משבר כלכלי קטסטרופלי שיבלום את המגמה, סביר להניח כי השנים הקרובות יציעו עוד יותר מאותו הדבר: עוד ועוד חברות תעופה זולות הפותחות קווים לישראל, עוד יעדים מסקרנים שנוכל להגיע אליהם במחיר זול מכפי שמישהו היה יכול לדמיין.
שינוי נרחב יותר שכבר נידון בתעשייה הוא מעבר בין תיירות של ״מקומות״ לתיירות של ״חוויות״. בפשטות, מאחר והיום טיסות לערים גדולות הופכות לעניין כמעט טריוויאלי ולתייר הישראלי כבר מתחילים להיגמר היעדים שעדיין לא ביקר בהם, בעתיד הדגש יושם לא על יעד הביקור אלא על מה שאפשר לעשות בו, בדגש על חוויות מקומיות ייחודיות - החל מטיולי אופניים, דרך לינה באירוח משפחתי ועד לקורס יוגה. ייתכן שדווקא כאן תבוא ההזדמנות לקמבק עבור סוכני הנסיעות, שמתקשים להתמודד עם אתרי האינטרנט בהשוואה ומכירת כרטיסי טיסה, אך עשויים לייצר לעצמם יתרון בהרכבת חבילות שמטרתן לאו דווקא חופשה זולה ככל האפשר, אלא חוויות מדהימות שלפעמים קצת קשה לארגן באופן עצמאי.
ביטחון
בישראל כמובן שאי אפשר בלי לדבר על ענייני ביטחון, ולא נתיימר להתנבא כאן האם ב-2025 מצבנו יהיו טוב או רע יותר, מה יהיו אז האיומים על חיי תושבי ישראל, והיכן בדיוק יעברו הגבולות. מה שאפשר לדבר עליו הוא השינויים הטכנולוגיים הצפויים בחילות השונים, וכאן כבר ניתן לקבוע במידה מסוימת של ודאות כי צה״ל, כמו רוב הצבאות המתקדמים בעולם, יוסיף להצטייד בכלים שהולכים ומרחיקים את החיילים ממגע עם האויב, ומציבים במקומם רובוטים מסוגים שונים - החל מכלי טיס שכבר מופעלים בתדירות גבוהה יחסית באזורי העימות, ועד כלים קרקעיים אוטונומיים שיהפכו עם הזמן למחזה נפוץ יותר ויותר.
לצד הצטיידות בכלים אוטונומיים מתקדמים, תוסיף ותהפוך זירת הסייבר למשמעותית יותר ויותר. אי אפשר להתעלם מהשינוי שכל זה יגרום לאופי השירות עצמו: יותר ויותר תפקידים בצה״ל יהפכו למקצועות טכנולוגיים הדורשים תקופת לימודים והכשרה ממושכת, וההיגיון בגיוס חיילים למשך תקופות קצרות יחסית ילך ויעשה בעייתי יותר ויותר.
לכן אנחנו מרשים לעצמנו לנבא בזהירות, כי המגמה הקיימת לגבי תקופת גיוס החובה בישראל - קיצורו במשך מספר חודשים בכל כמה שנים, תוסיף ואף תתגבר. צה״ל יעדיף לגייס את חיילי הסדיר לתקופות קצרות (תוך הבטחה להמשך שירות מילואים כמובן), ולנסות לשכנע את אלו מהם שמתאימים לתפקידים טכנולוגיים להישאר בצבא למשך תקופות ארוכות בהרבה במסגרת קבע. אז אולי לא סביר שהגיוס יבוטל לחלוטין, אבל ב-2025 ייתכן שנהיה באמת קרובים יותר לחזון הצבא ״הקטן והחכם״.
בראשון הקרוב (10.2) תעלה בערוץ 12 תוכנית הריאליטי החדשה 2025, ועד עכשיו כל מה שסיפרו לנו עליה היא שהתוכנית תעסוק בעתיד הקרוב ובשביל זה הוקמה עיר סודית בסמוך ליבנה. חלק מהשמועות סביב 2025 מדברות על רובוטים שינהלו את התוכנית, רחפנים שיחליפו את המצלמות המקצועיות ואוכל שיודפס בתלת מימד. בשורה התחתונה ברור לכולם שצפוי לנו משהו עתידני.