הרובוטים אולי יחליפו אותנו יום אחד, אבל מי שרואה אותם יתקשה להאמין בזה - רובם נוסעים על גלגלים, מה שמגביל אותם לתנועה על משטחים ישרים בלבד, ואלה שיש להם רגליים נופלים כל כמה צעדים, וגורמים אפילו לתינוק שיכור בן שנה וחצי עם פלטפוס ובעיית שיווי משקל להיראות כמו ישות כל-יכולה.
במעבדת המילימערכות לביומימטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שמתרכזת בפיתוח מערכות רובוטיות בגדלים קטנים (מילמטריים) אך לא זעירים (ננומטריים) שמחקים (מימטיקה) יצורים חיום (ביו), חשפו השבוע פיתוח ראשון בדרך לרובוטים בעלי גמישות תנועה שתתחרה בזו של בני אדם.
ה-Salto, שפותח במעבדה, הוא רובוט זעיר בגובה 28 סנטימטר ובמשקל 100 גרם בלבד (קל יותר מסמארטפון), שפותח בהשראת הגלגו - קוף דמוי למור שמסוגל לקפוץ לגובה ומרחק אדירים בזכות הרגליים הארוכות והחזקות שלו - ומתעמלי פרקור, שקופצים בין קירות.
לסולטו רגל אחת בעלת "ברך" גמישה, ומנוע שמותח קפיץ עד שהוא משתחרר וגורם לרגל להימתח במהירות ולשלוח את הרובוט לקפיצה לגובה של מטר - סנטימטר פחות מגובה הקפיצה המקסימלי של כוכב ה-NBA לברון ג'יימס.
אלא שזה לא הכל: "סולטו מרשים לא רק כי הוא יכול לקפוץ לגובה מטר - לאחר שהוא מבצע את הקפיצה הזו, הוא יכול לקפוץ שוב", מסביר דאנקן הלדיין, יוצר הרובוט. כך, בדומה למתעמל פרקור, הרובוט הזעיר יכול לקפוץ מהרצפה, ואז להיצמד לקיר ולהשתמש בו כדי לקפוץ שוב לגובה או מרחק גדולים יותר.
לדברי הלדיין, רובוט שמסוגל לקפוץ קפיצות רצופות יוכל להיות שימושי מאוד למשימות חיפוש, חילוץ והצלה, כמו אחרי רעידת האדמה שהתרחשה הבוקר באינדונזיה או בקריסת החניון ברמת החייל לפני כשלושה חודשים. אלא שזה ייקח עוד זמן: כרגע, כדי לבחון את היכולת לייצר מנגנון קפיצה יעיל, לרובוט אין שום יכולת מלבד לקפוץ. בהמשך מתכוונים באוניברסיטה לשפר אותו ולהוסיף לא בהדרגה מנגנונים כמו ניווט אוטונומי והרמה של עיי מפולת.