קוצבי הלב לא השתנו יותר מדי בעשרות השנים האחרונות - אך ייתכן שבקרוב הם יעברו שינוי משמעותי, שיקטין אותם לגודל זעיר, ואף יאפשר סוגים חדשים של מכשירים שניתן לשתול בתוך הגוף.
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובית החולים לנשים בריגהאם פיתחו מערכת שמבטלת את הצורך בסוללות במכשירים רפואיים שנשתלים בתוך הגוף. כיום הסוללות תופסות את רוב הנפח של מכשירים כאלה, והוצאה שלהן מהמשוואה מאפשרת ליצור שתלים רפואיים בגודל של גרגר אורז - ולדבריהם אף פחות מכך.
שבב האבטיפוס נשתל בגופו של חזיר, והחוקרים הצליחו להפעיל אותו מרחוק בעזרת שידור גלי רדיו, שאינם מסוכנים. מכשירים שמופעלים על ידי גלי רדיו קיימים כבר שנים - חשבו על כרטיס העובד שלכם שפותח את הדלתות והמעליות בלי שתצטרכו "לגהץ" אותו, או כרטיס הרב קו שאיתו אתם משלמים באוטובוס. שבבים בכרטיסים כאלה מגיבים לגלי רדיו בשידור מידע חזרה.
אלא שעבור שתלים השימוש בטכנולוגיה הזו מסובך יותר: ראשית, משום שגלי הרדיו נוטים להתפזר ולהיחלש בהיתקלות עם רקמה אנושית; ושנית, מפני ששתלים צריכים לקבל מספיק אנרגיה לא רק כדי לשדר, אלא אף לבצע פעולה כגון ניטור מצב הגוף ושליחת המידע חזרה אל מחוץ לגוף, או ביצוע פעולה כגון שחרור תרופה שאגורה בתוכם.
הטכנולוגיה החדשה, שנקראת IVN, משתמשת במערך אנטנות שיורה גלי רדיו בתדרים דומים ולכיוונים שונים. כאשר הם נתקלים אחד בשני בתנאים מסוימים נוצרת אנרגיה בכמות מספיקה כדי להפעיל את השתל הרפואי. מכיוון שהשידור נעשה לאיזור רחב יחסית, לא צריך לדעת איפה בדיוק בתוך הגוף נמצא השתל, וניתן להפעיל כמה שתלים בו-זמנית.
לפי החוקרים, כאשר השתילו את השבב 10 סנטימטר מתחת לעורו של החזיר, הם הצליחו להפעיל אותו ממרחק של מטר אחד. כאשר שתלו אותו מתחת לעור בלבד ומחוץ לבשר, עלה מרחק ההפעלה ל-38 מטרים.
פאדל אדיב, עוזר הוראה ב-MIT, אומר ש"למרות שלמכשירים הזעירים ברי-ההשתלה האלה אין סוללות, אנחנו יכולים עכשיו לתקשר איתם ממרחק מחוץ לגוף. זה פותח סוגים חדשים של יישומים רפואיים".
עתה עובדים החוקרים על ייעול המערכת, כך שניתן יהיה להקטין את השתלים (או לחלופין את האחוז מהם שתופס מנגנון הקליטה והשידור, כדי לפנות מקום לחומרים שאותם ה"גלולות החכמות" האלו יוכלו להפריש בשעת הצורך) ולהגדיל את טווח הקליטה.