איברהים דיאלו הוא מתכנת מצטיין שעובד בקליפורניה. הוא מקבל הצעות עבודה מפתות, משכורת טובה, הבוסים שלו משבחים את עבודתו ועמיתיו אוהבים אותו. אבל בשנה שעברה הוא פוטר מעבודתו באופן פתאומי מאוד - ובמשך זמן רב הוא אפילו לא ידע למה. לאחרונה הוא חשף את הסיפור בבלוג שלו, והוא צריך להטריד את כולנו.
"אלוהים אדירים, אתה בסדר?" - זה היה התוכן של הודעה קולית שהשאירה לו בשבע בבוקר האישה שגייסה אותו לעבודה של 3 שנים 8 חודשים קודם לכן. הוא הניח שהיא טעתה במספר, שכן אצלו הכל היה בסדר. או לפחות כך הוא חשב.
כשהגיע לעבודה באותו יום, כרטיס העובד שלו לא עבד והמאבטח נאלץ לפתוח עבורו את המעבר. מייד לאחר מכן התקשרה המגייסת שוב. "קיבלתי מייל עליך הבוקר", היא אמרה לאחר ששאלה אם נתנו לו להיכנס לבניין והוא אמר שכן. "אני מניחה שזו היתה טעות. אני חושבת שיש איזה בלבול. אשאל את המנהל שלי ואחזור אליך". ליתר ביטחון הוא הלך לבוסית ושאל אם הכל בסדר - והיא אישרה שכן, אז הוא פשוט ניגש לעבודה.
למחרת הסיפור חזר על עצמו, כאשר כבר בכניסה לחניה כרטיס העובד לא פעל. לאחר שמאבטחים פתחו לו את החניה והדלת לבניין, ניגש שוב לבוסית ואמר שנראה לו שהכרטיס שלו שחוק. היא הבטיחה להזמין לו מייד אחד חדש, ואמרה לו שבינתיים השומר ידפיס לו בכל בוקר כרטיס מעבר זמני. הוא התחיל לעבוד - אך אז גילה שנזרק מהמערכת בה הוא אמור לדווח על מה שעשה. הוא ביקש מהעובד בקיוביקל השכן לנסות להיכנס לכרטיס שלו - וגילה ששמו מחוק.
כשחזר מארוחת הצהריים באותו יום (ולאחר שנאלץ לחכות שוב ביציאה מהמדרגות לקומה ה-11, אליה עלה ברגל כדי לעשות פעילות גופנית כלשהי, עד שעובד אחר יפתח לו אותו) התקשרה המגייסת שוב, שאלה אם הכל בסדר וסיפרה שקיבלה מייל לפיו הוא "חוסל". הוא הלך שוב לבוסית, שלא ידעה על זה כלום. היא ניסתה להיכנס למערכת הניהול ולהחזיר לו את הגישה - אך לא הצליחה. כשהגיע למקום שלו חיכתה לו במחשב דרישה לאתחול - אך הוא כבר הרגיש מה יקרה אחר כך וסירב לתת למחשב לצאת מהחשבון שלו.
ביום השלישי הדברים הידרדרו עוד יותר: השומר לא הצליח להדפיס לו כרטיס כניסה זמני, משום שהשם שלו נחסם על ידי המערכת. לאחר שהבוסית הכניסה אותו עם הכרטיס שלה הוא קיבל הודעה מהמגייסת שאסור לו ללכת לעבודה, וניגש ישר למנהלת ושאל: "אני מפוטר או מה?". היא צחקה, התקשרה לתמיכה ודרשה לסדר לו הכל - ואז קיבלה מייל מאחראי התמיכה, שמראה הוראה מפורשת שקיבל לסיים את העסקתו של איברהים.
בינתיים, התגלו בעיות בתוכנה שעליה עבד - אך הוא לא יכול היה לעשות דבר, מפני שהמחשב שלו אתחל את עצמו בלילה ועתה החשבון שלו היה חסום. הוא עבד ממחשב אחר ובסוף היום הלך שוב למנהלת, לשאול מה לעשות מחר. היא אמרה לו להגיע לעבודה כרגיל.
היום הרביעי היה האחרון - כי ביום הזה הגיעו המאבטחים, שעד עכשיו פתחו לו את הדלתות, ודרשו ממנו לצאת מהבניין. המנהלת רתחה עליהם - אבל הם הראו לה שקיבלו במייל הוראה מגבוה לעשות זאת.
במשך שלושה שבועות ישב איברהים בבית וחיכה לבשורות. במיילים שהעבירו לו הבוסיות הוא ראה שנושא ההעסקה והפיטורין המסתוריים שלו מגיע לדרגים גבוהים יותר ויותר - ואף אחד לא יכול לעשות כלום. בסוף הוא קיבל טלפון שהוא יחזור לעבודה - וכשהגיע הסבירו לו מה קרה.
החברה שבה התחיל את העבודה, שמונה חודשים קודם לכן, נרכשה לאחר זמן קצר על ידי חברה גדולה יותר. הבוס שלו, שלמעשה פוטר, התעצל לעשות את אחת המשימות האחרונות שלו - לעדכן את פרטי חוזי ההעסקה של העובדים שלו, כדי שיעברו מהמערכת של החברה הנרכשת למערכת של החברה הרוכשת. מכיוון שלא עשה זאת, ברגע שהחוזים עברו למערכת החדשה סומן זה של איברהים כפג תוקף - והחל תהליך אוטומטי שמופעל עם פיטורי עובד: קודם נטרול כרטיס העובד, אחר כך נטרול החשבונות ובסוף, אם מתבצעת העברה של כרטיס העובד או ניסיון כניסה לחשבונות שלו - שליחת אנשי אבטחה להרחיק את המפוטר האובססיבי. אין דרך לעצור או לבטל את התהליך. לכן, בזמן שישב בבית מה שהחברה עשתה היה לרשום אותו מהתחלה כעובד חדש.
"טעות אוטומציה פשוטה גרמה להכל להתמוטט", הוא כותב. "מה שהגדרתי כביטחון תעסוקתי התגלה כאשליה. אוטומציה יכולה להיות נכס לחברה - אבל צריכה להיות לבני אדם דרך לקחת את השליטה מהמכונה אם היא טועה. הפסדתי שלושה שבועות של משכורת כי אף אחד לא יכול היה לעצור את המכונה".
אגב - למרות שהחברה החזירה אותו לעבודה לאחר התקרית הלא נעימה, הוא לא נשאר בה 3 שנים, ועבר כעבור זמן קצר לעבודה אחרת.