אם תשאלו את הישראלים מי רצח את ראש הממשלה יצחק רבין, 40% יגידו שהם לא יודעים. למרות הווידאו, ועדת החקירה, הודאתו של הרוצח והרשעתו. אז למה עדיין אנשים מאמינים לתיאוריות הקונספירציה הרבות שעולות בסרטונים ביוטיוב וטוענות שלא יגאל עמיר רצח את ראש הממשלה?
ד"ר אריק טאיב, פסיכולוג חברתי וראש המחלקה ללימודים רב תחומיים במכללת ספיר, סיפר בדיוק מה עומד מאחורי זה:
למה כל כך הרבה מהישראלים מאמינים לקונספירציות האלה?
"באירועים שיש להם טראומה מאוד חזקה, כמו רצח ראש ממשלה, אנשים מחפשים להסיר את הספק שלהם לגבי מה שקרה. יש כל מיני פרטי מידע שיוצאים מחקירות המשטרה, ונראה להם כאילו קורה משהו שהם לא מבינים. לכן הם נאחזים בכל מיני תאוריות שאנשים מפרסמים ביוטיוב או בכל ערוץ אחר, זה מעין ניסיון להסיר את הספק שלהם".
העובדות שאין עליהן ספק, מייצרות סיפור גדול וברור. אז למה להיטפל לפרטים קטנים ששנויים במחלוקת והרבה גורמי חקירה אומרים שהם לא נכונים?
"יש כל מיני סוגים של אנשים שנאחזים בקונספירציות, תלוי בסיטואציה. בוא ניקח רגע את רצח רבין - איש מהמחנה הימני שלמעשה מאשימים אותו או את המחנה שלו ברצח רבין, הוא צריך לפתור לעצמו את הדיסוננס הזה. הוא בעצמו לא מרגיש שהוא היה עושה דבר כזה, והוא לא רוצה שהמחנה שלו היה עושה דבר כזה. אז הוא מחפש תשובות שנמצאות במקום אחר, לא במקום שבו לכאורה יש את העובדות הנכונות. ואז מתחילות לאט הקונספירציות, מתחילים לזרוק לו פרטי מידע, הוא אומר שזה נשמע לו הגיוני וזה פותר לו את חוויית הדיסוננס שהוא חווה. ואז הוא אומר 'וואו לא אני עשיתי את זה, לא המחנה שלי עשה את זה'. כלומר הוא פותר לעצמו משהו רגשי לא תקין".
חלק גדול מסרטוני הקונספירציה ביוטיוב הם סרטונים שמפיצים כל מיני אנשים, לא ערוצי תוכן עם אמינות. למה הצופים מאמינים לתכנים ממקור שאין לו שום אמינות?
"שתי סיבות לכך. סיבה אחת נקראת "האפקט הרדום". כשאנחנו נחשפים למידע כלשהו, אנחנו לא תמיד יודעים מה מקור המידע. הרבה פעמים נזכור את המידע ולא את מקור המידע. מי שיוצר תאוריות קונספירציה בונה על כך שהוא יספר את הסיפור שוב ושוב, ואנשים יזכרו את הסיפור אבל ישכחו מי סיפר להם את זה. המקור ההזוי נשכח ואנשים נשארים רק עם הסיפור והם מאמינים לו, כי זה מה שנשאר להם בזיכרון. סיבה שנייה, אם השלטון רוצה להימנע מקונספירציות מסוכנות, למשל כאלה שיעוררו את האנשים לפעולות מסוכנות, הוא יצטרך להילחם בהן, בעזרת מידע נכון ומדויק. תאוריות קונספירציה מגיעות עם הרבה רמזים רגשיים – כמו למשל מוזיקה מפחידה, שנקראים סימנים שטחיים למידע, וזה מאוד עובד על אנשים. אם השלטון רוצה להילחם בזה, הוא חייב לעשות משהו אלטרנטיבי חזק כדי שאנשים לא יאמינו".
זאת הטעיה מדהימה, וכולם נופלים בה. איך אנחנו, אנשים פשוטים, יכולים לדעת אם נפלנו קורבן להטעיה כזו ואנחנו מאמינים לשטויות?
"קשה לדעת. אם אנשים ייכנסו לעומק הסיפור, הרבה פעמים הם ימצאו בו חורים".