הצעת חוק שהונחה אתמול (ד'), על שולחן הכנסת בניסיון לענות לבעיות של הפרת זכויות יוצרים, מאיימת לחולל מהומה של ממש בעקבות ניסיון להטיל מס על אמצעי אחסון דיגיטליים.
את ההצעה יזמו חברי הכנסת מאיר שטרית (התנועה), אורלי לוי אבקסיס (ליכוד ביתנו), גילה גמליאל (ליכוד ביתנו), עמרם מצנע (התנועה) ורינה פרנקל (יש עתיד), אך מאחוריה עומד למעשה ארגון אשכולות, המאגד את כל גופי זכויות היוצרים בישראל ומנוהל על ידי אילי גורליצקי.
לפי תיאור הצעת החוק, מטרתה היא "לשנות את הסעיפים הקיימים כיום בפקודת זכות יוצרים, אשר היו אמורים להסדיר את הנושא של גמול ליוצרים ולמבצעים עבור העתקות לשימוש עצמי שעושה כלל הציבור בדרך של שיגרה, באופן הפוגע בזכויות היוצרים והמבצעים ללא תגמול" – כלומר: המסמך מניח שכלל אזרחי המדינה מורידים מוסיקה, וידאו וספרים באופן קבוע בלי לשלם עליהם ולכן יש למצוא דרך חדשה לוודא שיוצרי התכנים יקבלו תשלום.
הפתרון שמציעים היוזמים הוא "חיוב יצרני ויבואני ההתקנים המאפשרים העתקות ביתיות בתשלום חד פעמי ליוצרים ולמבצעים תמורת השימוש החופשי הנזכר לעיל". במלים אחרות: כל חברה שמייצרת או מביאה לישראל דיסקים, כוננים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים תצטרך לשלם מס על אמצעי האחסון, שיועבר לגופי זכויות היוצרים ויחולק כפי שייראה להם לנכון. תמורת המס הזה, שייקר את מחירי הדיסקים והכוננים בישראל, יימחקו מפקודת זכויות היוצרים הסעיפים האוסרים הורדה פיראטית, וכך יותר לכל מי שקנה אמצעי אחסון להעתיק קבצי מדיה באופן חופשי כל עוד הוא לא עושה זאת למטרת הפקת רווח.
"הצעת החוק הרסנית - האמנים הצעירים ייפגעו"
"הצעת החוק הזו הרסנית", אומר ל-NEXTER עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בדיני טכנולוגיה. "היום אין פיראטיות גועשת כמו ש(היוזמים, י.מ.)רוצים לחשוב. יותר מזה - שימוש ביתי נפסק כבר מזמן כשימוש הוגן שאינו הפרה של זכויות יוצרים כלל. מתחילה פה בעיה עם המשתמשים הטובים שמשלמים ומכבדים את היוצרים. הם ישלמו פעמיים" – פעם ראשונה ברכישת אמצעי האחסון שה"מס" העלה את מחירם ופעם שנייה כאשר ירכשו אלבומים פיזיים או דיגיטליים בחנויות. הכל כדי לפצות על מה שהוא קורא לו "המודל העסקי הכושל של התעשייה".
לדבריו, ההצעה הזו תגרום לכך ש"הם לא יורידו הורדה פה הורדה שם, אלא יגידו 'עכשיו זה חוקי להוריד, אז אני אפסיק לשלם, כי למה שאני אשלם אם אפשר להוריד באופן חוקי?'". הנפגעים הטבעיים מתרחיש כזה, הוא מדגיש, הם אמנים חדשים או לא מאוד מפורסמים ומצליחים, שכן זמרים בקנה מידה לאומי, כגון שלמה ארצי או נינט טייב, יקבלו את כספי ה"מס" וימשיכו להרוויח מאות אלפי שקלים.
קלינגר אף מצרף את ההצעה הנוכחית להצעה להטיל על גוגל מס על הצגת תכנים במנוע החיפוש שלה, וטוען כי שתיהן מתאפיינות בניסיון להגן על "מודל עסקי כושל של תעשיית תוכן שלא הצליחה להתאים את עצמה לעולם המודרני". הוא מוסיף כי "במקום להיות חברה שמעודדת יצירה אנחנו אומרים בוא, נבטיח לך קצבה. אף אחד לא יודע לפי מה הכסף מחולק".
הישראלים קונים דיסקים רק כדי לשמור בהם תוכן גנוב?
באופן טבעי, טענה כי אמצעי האחסון נועדו בעיקר כדי לשמור בהם תכנים שהורדו באופן לא חוקי, מעוררת הרבה מאוד בעיות. פנינו לדוברו של חבר הכנסת שטרית ושאלנו אותו את השאלות העולות מתוך ההצעה.
בנושא הנחת היסוד כאילו כל אמצעי אחסון דיגיטלי משמש להעתקת תכנים פיראטיים, נענינו כי "רוב הדברים האלה (אמצעי אחסון, י.מ.) זה לצרכים האלה (העתקה של קבצים מוגנים). אתה לא קונה דיסק של מאות גיגה-בייטים כדי להעביר מצגות פאואר-פוינט או מסמכי וורד מהעבודה".
בשאלת המחיר הדגיש הדובר: "לא נכנסנו לסכומים. מדובר על אגורות בודדות על התקן". הוא הביא כדוגמא חוקים קיימים במדינות אירופה וקנדה, אך למעשה, המחיר הממוצע שמוסיפים חוקים דומים במדינות כאלו רחוק מאגורות להתקן ונע בין שקל לדיסק רגיל ועד עשרות דולרים או אירו (מאות שקלים) לכוננים קשיחים של מאות גיגה-בייטים.
לטענות בנוגע לכך שהחוק לא באמת פותר את הבעיות, ובפרט לא את אלו של האמנים הקטנים, נמסר מטעמו של שטרית כי המס נועד להגן דווקא על אמנים קטנים, ש"אתה מוריד את הדיסקים שלהם והם לא עושים מזה שקל". להפיק אלבום, סרט או ספר, הודגש בפנינו, עולה הרבה כסף שעליו מישהו צריך לשלם לאמן. חלוקת תקציבי ה"מס" לטענתו תאפשר לכל האמנים לקבל תגמול ראוי על יצירתם.
עו"ד קלינגר, מצידו, מציע דרך אחרת לפתור את הבעיה. "צריך לטפל בבעיית המודלים העסקיים. לתת הקלות מס לאמנים, לעבוד עם יוצרים כדי לעודד יצירה ולחנך אנשים ליצור ולהעריך יצירה. כשאני הייתי בבית הספר היה לנו מורה למוסיקה שישב איתנו ולימד אותנו להעריך מוסיקה. ככה אנשים לומדים שראוי לשלם על התוכן שהם צורכים". הוא מוסיף כי הצעת התיקון לחוק של שטרית וחבריו דומה למאגר הביומטרי. "גם שם שטרית אמר שיש כבר מדינות אחרות שעשו את זה, וגם שם עיוות את העובדות. מה גם שיש גם מדינות שסגרו את האינטרנט, אז מה? זה לא אומר שאנחנו צריכים לחקות אותן". הוא קובל על כך ש"חברי כנסת אוהבים להמציא בעיה, לא לעשות מחקר ולכפות תיקונים לבעיות שלא קיימות".