"אני מוכן לוותר על נוחיות בשימוש בפייסבוק - שאין לי - לתקופה מסוימת, ולארגן 'מרד צרכני' בכדי להשיב לנו את הזכות הבסיסית לפרטיות", כך אמר היום ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). את הדברים אמר בתוקף תפקידו כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, במסגרת דיון משותף לוועדה בראשותו ולוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שנושאו היה הגנה על פרטיותם של משתמשי סמארטפונים - או המחסור בכזו.
סלומינסקי, שלעג לפייסבוק וגוגל על סירובן לשלוח נציגים לדיון, לא היה היחיד שתקף את פייסבוק בפרט וחברות האינטרנט בכלל: כל הנוכחים בדיון, החל מחברי הכנסת ועד נדב בורנשטיין, מגיש "חי בלילה", שהתחקיר ששודר בתוכניתו בעקבות כתבתה של יאנה פבזנר בשן ב-NEXTER היה הבסיס לדיון, באו בטענות קשות לרשת החברתית, כמו גם לגוגל ולחברות נוספות.
"תקופת האופוריה וההיקסמות שלנו מהרשתות החברתיות הסתיימה", אמר בורנשטיין בדיון לאחר הקרנה של הכתבה. "היתה תקופה שהרגשנו שאנחנו צריכים להודות להן. עכשיו תורן להודות לנו". הוא עודד את חברי הכנסת לחוקק חוקים שיגבילו את יכולותיהן של חברות כמו פייסבוק לעקוב אחר כל מה שאנחנו עושים תוך הסתרת העובדה הזו מאחורי הסכמי שימוש עמומים. "הם לא רוצים שנדע, כי כשאנחנו לא יודעים אנחנו לא נזהרים".
חברות הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ) ניסו להמחיש כמה מטריד העניין, וסיפרו שערכו ניסוי ודיברו על דיאטה כאשר הסמארטפונים שלהן מונחים לידן. "אחרי שעה (אני רואה) פרסומת על דיאטה", סיפרה רוזין וסויד הוסיפה בתיאום מושלם: "שאת לא צריכה".
"אנחנו היום חושפים יותר מטפח מהחיים שלנו מרצוננו, אבל מה קורה כשאנחנו מניחים את הטלפון בצד?", שאלה סויד, והתכוונה בכך לעובדה שיש הבדל בין מידע שנאסף בעת שימוש באפליקציה לכזה שנאסף בעת שהיא היתה ברקע או שמסך הסמארטפון היה מכובה.
"הבעיה היא שאנחנו הפכנו להיות המוצר, המייצרים והמשווקים - אבל בעיקר המוצר", הסבירה רוזין. "אנחנו עובדי חינם של החברות לאיסוף מידע על עצמנו ועל החברים שלנו". היא ציינה כי התנסתה במשחק הפופולארי "פוקימון גו" ושמעה על כך שצה"ל יצא בקריאה גורפת לחיילים שלא להשתמש במשחק בבסיסים. לדבריה, תחילה חשבה שמדובר בפאניקה ממסדית פרנואידית, אך לאחר מכן הבינה שיש לה סיבה טובה: "זו הדרך של מפתחי המשחק לאסוף מידע שממנו יופק רווח. מאגרים דולפים. כחברת ועדת החוץ והביטחון אני יודעת שמלחמת הסייבר קיימת, והמאגרים האלה יגיעו לידיים עסקיות אבל גם למקומות פחות נכונים וטובים. אין לי ספק שהציתותים קיימים. השקיפות היא קריטית כדי שנדע איך להתמודד".
גם סויד ציינה שהשאלה האם פייסבוק מצתתת לנו או לא אינה הבעיה, אלא העובדה שאת התשובה אף אחד לא באמת יודע: "גרוע זה שאנחנו לא יודעים אם זה מתרחש או לא. אם היינו יודעים או נותנים הרשאה - ניחא".
מי שייצג את פייסבוק בדיון, "לצורך הסימולציה" כפי שחזר ואמר שוב ושוב, היה ח"כ מקלב. "יש גם צד שני שהם מקלים עליך, כי הם נותנים לך את מה שאתה צריך", אמר והוסיף: "גם במידה שהכל יהיה שקוף ויסבירו לכל אחד מה המשמעות של שימוש באפליקציה או בשירות, אנחנו רוצים את זה". עם זאת, הוא הוסיף, "אנחנו רק מבקשים שצריך להיות הגבלה. הם רוצים להשתמש במידע של כל אחד מאיתנו. אנחנו מוכנים לחשוף מידע- אבל צריך להיות גבולות".
מקלב גם הקריא את תשובת פייסבוק, שבמקום נציג שלחה מכתב. בהודעה הבהירה החברה, ולא בפעם הראשונה, שהיא אינה מצותתת למשתמשים דרך המיקרופון של הסמארטפון, אלא משתמשת בו אך ורק כדי לזהות שירים ותוכניות בהן הם צופים.
אך התשובה הזו לא הרגיעה את הח"כים, ובעיקר את הח"כיות, שהסתמכו רבות בדו"ח שנכתב לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון.
המסמך, שהגיע לידי NEXTER, ליקט מידע על תחום פרטיות משתמשי הסמארטפונים. כך, למשל, נתונים שהובאו במחקר מצביעים על כך ש-75% מהאפליקציות דורשות גישה למידע אישי, אך 59% אינן מציגות הסכמי פרטיות לפני ההורדה. בישראל 70% מהאפליקציות אינן מציגות מידע על הפרטיות.
במסמך הובאו גם המלצות ומסקנות מקבוצת עבודה של האיחוד האירופי, בו חברה הרשות למידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים - רמו"ט. בין ההמלצות ניתן למנות את הדרישה למודעות ורשות מצד המשתמשים לכל אחת מפעולות איסוף המידע שמתבצעות כלפיהם. אחת מתוצאות ההמלצה הזו של האיחוד היא העובדה שבמערכות ההפעלה של גוגל ואפל בכל פעם שאפליקציה ניגשת בפעם הראשונה למידע כלשהו היא תבקש לכך אישור מהמשתמש, והוא אף יכול לכבות את הגישה הזו מאוחר יותר מתוך הגדרות המכשיר. קבוצת העבודה של האיחוד המליצה גם על תקנות שיקבעו איזה מידע מותר לכל אפליקציה לאסוף - מה שישים סוף, לדוגמה, לכך שאפליקציות פנס מבקשות גישה למיקום, לזהות המכשיר ולספר הטלפונים.
נציג רמו"ט בדיון, ניר גרסון, ציין כי ישראל משתרכת מאחורי האיחוד האירופי באימוץ התקנות המומלצות למרות שהיתה שותפה בדיונים עליהן. הוא הדגיש שכל מה שצריך כדי שהתקנות הללו יהיו תקפות גם בישראל הוא להעביר אותם בהצעות חוק. זה גם מה שביקש פרופסור מיכאל בירנהק, מומחה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שפתח את הדיון בסקירה של התחום ואמר שהגיע הזמן שחוקי הפרטיות בישראל יעודכנו כדי להתאים לעידן האינטרנט.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), יוזמת הדיון, סיכמה אותו בכך ש"לקח לנו זמן להבין את המחיר של אפליקציות החינם. צריך להיות שיתוף פעולה עם מערכת החינוך בעניין הזה", אמרה וכיוונה לנקודת הסכמה אחת בדיון - הצורך בהכנת תלמידי בתי הספר להתמודדות בשאלות של פרטיות ברשת.
נקודת הסכמה רחבה נוספת, שניתן לסמן כשורה התחתונה של הדיון, היתה הצורך לחוקק חוקים שיסדירו את התחום, מאחר והחברות לא יעשו זאת מרצונן. "לתת לתאגיד למצוא פתרון טכנולוגי (לבעיות הפרטיות) זה לתת לחתול לשמור על השמנת", אמרה סויד. "התאגיד הטכנולוגי הוא זה שמעוניין שתהיה פחות פרטיות. הכל תלוי בנו ובחקיקה". דב חנין הסכים אך הדגיש שכבר היום ניתן "לפעול היום ולא לחכות להסדרים נוספים. צריך להגיש תלונה ולבקש לדעת למה הפרסומת הזו הגיעה אליכן ולא אלי", אמר בתשובה לסיפור על פרסומת הדיאטה של סויד.
רק ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), שהגיע לדיון לקראת סופו, קלקל את האידיליה והזכיר שהכוח של ישראל להשפיע על חברות ענק כמו פייסבוק וגוגל הוא נמוך מאוד: "הבעיה היא אנחנו מייצגים מיליוני משתמשים. להן יש מיליארדים", אמר. "אז רק נגייס את סין לצידנו והכל יסתדר", צחקה רוזין ושכחה שהתשובה הנכונה לשאלה, לפי הסקירות שהובאו בפניה, היא שהאירופים ממילא לצידנו, לפחות בעניין הזה.