תמונה של הצלם חיים שוורצנברג מצאה את דרכה לעמוד פייסבוק של עמותה שהוא לא קשור אליה, ואחרי שהתלונן ותבע, קיבל פיצוי כספי.

שוורצנברג הוא צלם ותיק, 15 שנה במקצוע ובעל מוניטין רב. לא פעם הוא מצלם בשטחים סיטואציות שונות שאליהם נקלעים חיילים ופלשתינאים. באוגוסט 2012 נקלע שוורצנברג להפגנה שנערכה בנבי סאלח. אחת התמונות היתה דרמטית למדי ובה נראה חייל צה"ל מניף את ידיו לצדדים בפניו צלם פלשתינאי שמתעד אותו. שוורצנברג תיעד את המפגש הלא שגרתי. את התמונה הוא העלה לדף הפייסבוק שלו וכתב, כי החייל אינו מפגין אלימות כלפי הצלם. הוא צירף לתמונה סמל של זכויות יוצרים ושמו של שוורצנברג, כדי להבהיר את האיסור על כל שימוש בתמונה ללא רשותו.

 

התמונה שבמרכז התביעה (צילום: חיים שוורצנברג)
התמונה שבמרכז התביעה | צילום: חיים שוורצנברג

תפיסת עולם שונה

לפני כשנה וחצי עמותת 'חננו' (עמותה ימנית המעניקה שירותים משפטיים לחיילים, שוטרים או אזרחים שנקלעו לסיטואציות בעייתיות ביהודה ושומרון) העלתה לאתר האינטרנט שלה ומאוחר יותר לדף הפייסבוק את אותו צילום של שוורנצברג תחת הכותרת: "כבר 12 ימים, ארבע חיילים ותיקים מגדוד 'לביא' של חטיבת 'כפיר' יושבים במעצר", שלפי שוורצנברג מוציאה את התמונה מההקשר המקורי.

כמה ימים לאחר מכן קיבל שוורצנברג קיבל טלפון מידידה שלו שסיפרה לו שהתמונה שצילם מככבת באתר של העמותה. שוורצנברג פנה לעמותה בדרישה להפסיק את השימוש בתמונתו שכן לדבריו מדובר בהפרת זכויות יוצרים והוא לא נתן להם הסכמתו להשתמש בה, וכי עליהם להסדיר את העניין מולו ולפצותו על ההפרה בסכום של 30 אלף שקל. רק כעבור כמה חודשים העמותה הסירה את התמונה מהאתר.

שוורצנברג הגישה תביעה נגד העמותה לבית משפט השלום בחיפה על סכום של 50 אלף שקל. לטענתו, מעבר להפרת זכויות היוצרים שפגעה בכבודו ובמעמדו, העמותה השתמשה בתמונתו לעיוות המציאות בשטח שכן תפיסת עולמו שונה ממה שמייצגת העמותה והדבר למעשה סיכן אותו כצלם שכן הוא מרבה לצלם אירועים בשטחי יו"ש.

העמותה: הופיע קרדיט

לפי טענות העמותה לבית המשפט, התמונה שהועלתה נותרה עם קרדיט של שמו כך שכבודו ומעמדו לא נפגעו וכי למעשה בכך לא הופרו למעשה זכויותיו. עוד טענה העמותה, כי למעשה נעשה שימוש הוגן בתמונה כחלק מדיווח עיתונאי וכי אם היתה הפרה, הרי שמדובר בתום לב עליה חלק הגנה משפטית. העמותה ציינה עוד, כי לכל היותר אם בית המשפט יחליט לקבל את טענות התובע יש לפצותו בסכום שלא יעלה על 6,000 שקל.

השופטת איילת הוך-טל ציינה בפסק הדין , כי הוכח שנציג מטעם העמותה שוטט באתרי אינטרנט לחפש את תמונתו של הצלם התובע שעיגן אותה בסימן מים וצירוף שמו של הזכויות שמורות לו. לדבריה, העובדה ששוורצנברג העלה את התמונה לדף הפייסבוק שלו לא מהווה אישור להשתמש בה.

"לתבוע עומדת הזכות המוסרית כי יצירתו תופיע במלואה, היינו עם טקסט שצורף אליה במקור המהווה הסבר לצילום המוצג. הוצאת הצילום מהקונטקסט המקורי והצמדתו לטקסט בעל משמעות רעיונית שונה שאינה נוגעת לצילום המקורי, מהווה משום פגיעה בזכות המוסרית של התובע ועשויה ליצור מסר לפיו התובע משתייך לצד מסוים של המפה הפוליטית", קבעה השופטת.

השופטת פסקה, כי על עמותת חננו לפצות את שוורצנברג בסכום של 10,000 שקל וכן תשלם לו עוד 5,000 שקל הוצאות משפט. היא התחשבה בעובדה, כי העמותה הותירה את קרדיט התובע לצילום.

חיים שוורנצברג הגיב על הפסיקה: "אני שמח שבית המשפט קבע שזכויות הצילום שלי על התמונה הופרו על ידי העמותה. הופתעתי לראות את התמונה שלי מתנוססת באתר של העמותה בהקשר אחר לגמרי מזה שכתבתי. בית המשפט קיבל את טענותיי ואני מקווה שזה לא יקרה יותר".

העמותה: נשקול לערער

עו"ד יניב קהת אשר ייצג את ארגון חוננו מסר בתגובה "קיבלנו את פסק הדין לידנו, ואנו סבורים כי בית המשפט הנכבד טעה בפרשנות המשפטית שהוא נתן לשימוש שנעשה בתצלום ובפרשנות המשפטית לשימושים המותרים במסגרת החוק. חוננו פעלה בתום לב מוחלט כאשר שמרה על שלמות התמונה ועל שמו של הצלם. חוננו פעלה מתוך תחושת שליחות ציבורית, והפרשנות שמציע בית המשפט הנכבד בפסק דינו, מאיין כליל את ההגנות הקבועות בחוק זכויות יוצרים. אנו נבחן לעומק את הסוגיות המשפטיות העקרוניות העולות מפסק דינו של בית המשפט ונשקול לערער עליו".

מהעמותה הוסיפו כי "מניהול המשפט עולה כי מדובר בתובע אשר מחזיק בדעות שמאל קיצוניות,  ואשר נמצא רבות באזורי חיכוך בהם מתבצעות הפרות סדר כלפי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. ארגון חוננו עסק ועוסק בהגנה משפטית על חיילי צה"ל וימשיך בפעילות זו, ככל הנראה על רקע זה החליט אותו תובע לתבוע את הארגון, ואף הצהיר  בדיונים כמניעים שלו לתביעה. מצרים שבימים אלו שבהם עם ישראל נמצא תחת מתקפת טרור ישנם אנשים אשר במקום לתמוך בחיילנו מחפשים כיצד להחלישם ולהצר צעדיהם. כאמור, אנחנו בחרנו בהגנה על הצד היהודי במסגרת מלחמתו על הארץ, וזו  הסיבה שלא הסכמנו לפשרה. לבית המשפט ישנה אג'נדה וראיה ציבורית משלו, והחלטתו שגויה. אנחנו שוקלים לערער"