לא רק בישראל: הצעת חוק בריטית להגנה על ילדים מפני תכנים פורנוגרפיים מעוררת סערה, לאחר שהתברר שהיא כוללת סעיף שיגביל את הצפייה בפורנוגרפיה גם למבוגרים.
רשמית, "חוק הכלכלה הדיגיטלית", שנמצא בשלבי חקיקה כבר מספר חודשים, מחייב אתרים פורנוגרפיים לוודא את גילם של הגולשים לפני פתיחת הגישה לתוכן. אתר שלא מסנן את הגולשים לפי בדיקה כזו - ייחסם לגישה בבריטניה.
תחילה הדאיג הצעד הזה את גופי ההפקה וההפצה של סרטוני הפורנו, אך הם יישרו קו והחלו לשתף פעולה עם בית המחוקקים הבריטי כדי למצוא דרכים לבצע בדיקת גיל כזו - החל מהעברת סכום סמלי בכרטיס אשראי שתוכיח בעלות על חשבון, ועד הצלבת פרטים אישיים מול מאגר המידע של משרד הבריאות.
עד לאחרונה הדיון היחיד בחוק היה רק איך אפשר לוודא גיל של גולשים באינטרנט באופן אמין. אך אז פלטה דוברת של אחד הגופים השותפים בעבודה על החוק משהו שחשף פסקה שולית לכאורה בחוק, שהופכת אותו למשהו אחר לחלוטין.
דוברת מטעם המועצה הבריטית לסיווג סרטים (BBFC) הודיעה כי הגוף הבודק ומצמיד הנחיות צפייה ("לגיל 13 ומעלה", "לגיל 18 ומעלה" וכולי), מסכים להיות אחראי על ביצוע בדיקת הגיל. כמעט בדרך אגב היא הוסיפה שהמועצה גם תבדוק האם אתרים מארחים "תוכן פורנוגרפי שלא היינו מסכימים לסווג" ולהפיץ בחנויות פיזיות כ-DVD. כלומר: החוק לא מסתפק בבדיקת גיל הגולשים, אלא גם סוג התכנים המוצעים לגולשים שכבר עברו את הסינון.
תכנים שה-BBFC לא מוכן לאשר להפצה כ-DVD אינם מוגדרים באופן מסודר, אך לפי התקשורת הבריטית גופי ההפצה כבר יודעים שהמועצה נוטה לפסול סרטוני מין שכוללים בין היתר מלקות והצלפות שמשאירות סימנים, הטלת שתן, שפיכה נשית, זיבה ומין בציבור. הסיבות לפסילות של סרטים כוללות אפילו כללים בנוגע מספר האצבעות שניתן להחדיר.
כל זה מדאיג מאוד את החרדים לחופש הביטוי. ג'ודי גינסברג, מנהלת ארגון "אינדקס" למען חופש ביטוי, אמרה לגרדיאן כי "זה לא צריך להיות עניינה של הממשלה להגביל את סוגי המין בהסכמה בין בוגרים בהם יכולים בוגרים לצפות". פרופסור קלייר מקגלין, מומחית לחוקי פורנוגרפיה באוניברסיטת דורהאם, הוסיפה: "זה מטורף שאנחנו מגבילים חומרים שהם אפילו לא עבירות פליליות. זה מקטין את העיסוק במה שאני חושבת שהם החומרים הבאמת מזיקים, כמו התעללות מינית בקטינים ואלימות מינית".
בקרוב בישראל?
ומה בישראל? כבר קרוב לעשור, ומדי מספר חודשים עולה הצעת חוק שקוראת לחסום כברירת מחדל כל אתר שיכול להיחשב כפוגעני, אלים או פורנוגרפי, ומי שרוצה לא להיחסם צריך להתקשר לספקית האינטרנט ולבקש הסרת החסימה.
מה מוגדר כתוכן פוגעני? בהצעות הללו אין הגדרות חד משמעיות, והחשש של המתנגדים הוא שתהיה חסימת יתר גם של תוכן לגטימי לחלוטין.
ההצעה האחרונה בנושא, של חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי עלתה לדיון בישבת הממשלה לפני כחודש, ולבסוף רוככה לחלוטין. מה שאושר, לפי וועדת השרים, הוא לחייב את ספקיות האינטרנט ליידע את הלקוחות בסמס ובמייל על האפשרות לקבל סינון כזה.