רגע לפני שאתם יוצאים מהעבודה לכיוון הבית בעוד יום קיץ מהביל, אתם פותחים אפליקציה בסמארטפון שלכם. בשתי נגיעות על המסך אתם מפעילים את המזגן על 24 מעלות, בדיוק כמו שאתם אוהבים. חצי שעה מאוחר יותר, כשאתם פותחים את הדלת, מחכה לכם בית קריר. כעבור כמה שעות, כשתגלו ששוב שכחתם לכבות את המזגן כשיצאתם מהבית, האפליקציה תתריע בפניכם ותציע לכבות את המזגן עבורכם.
נשמע דמיוני, אבל הסטארט-אפ הישראלי סנסיבו (Sensibo) מנהל בחודש האחרון קמפיין לגיוס הון כדי להפוך את החזון הזה למציאות. יזמי סנסיבו - עומר ענבר, מנכ"ל החברה, ורן רוט, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה - אומרים שלא מדובר רק בשיקולי נוחות. הפיתוח שלהם מאפשר חיסכון של עד 40% בצריכת החשמל, הודות להתנהלות יעילה וחכמה יותר בעזרת ניתוח מידע שנאסף ומנותח מסביבת המזגן. הפתרון של סנסיבו אפשרי בזכות שילוב של רכיב חומרה חיצוני שמודבק למזגן ותוכנה, שהיא הממשק שבאמצעותו ניתן לשלוט במזגן.
סנסיבו היא חברה שמייצגת את אחד הטרנדים הטכנולוגיים המעניינים והמסקרנים ביותר שצוברים תאוצה במהירות בתקופה האחרונה: "האינטרנט של הדברים" (או באנגלית IoT, ראשי תיבות של Internet of Things). הכוונה היא לחיבור של מוצרים - בבית ומחוצה לו, בדרך כלל מוצרים אלקטרוניים, אבל לאו דווקא - לרשת האינטרנט.
בקבוק חכם לתינוק והאכלת הכלב מרחוק
חברות הטכנולוגיה הגדולות בתחום השירותים והתשתיות - כמו גוגל, סמסונג, LG, ברודקום ואינטל - הן נושאות הדגל של הטרנד. בשנתיים האחרונות נולד הדור הראשון של סטארט-אפים ישראלים בתחום, רובם מבציר 2013, שבימים אלה מתחילים לצאת עם מוצרים לשוק ומגלים את ההזדמנויות ואת האתגרים של שוק זה.
הסטארט-אפים הישראלים מזהים הזדמנות גדולה בתחום צומח, שהמאפיינים שלו עשויים למנף את הידע המקומי. הפוטנציאל שעומד בפני החברות הוא אדיר. לפי הערכות שפירסמה יחידת המודיעין העסקי של ביזנס אינסיידר (BI Intelligence), ב-2017 מספר המכשירים שמחוברים לאינטרנט של הדברים יהיה גדול יותר מהמספר הכולל של טלפונים, טאבלטים ומחשבים שמחוברים לאינטרנט. לפי התחזית של BI, ב-2018 מספר המכשירים יגיע ל-9 מיליארד, בהשוואה לכ-2 מיליארד כיום.
אחד מתוצרי הלוואי של פעילות "האינטרנט של הדברים" הוא הכמויות האדירות של מידע שנאסף על התנהגות משתמשים בתנאים שונים. המידע הזה הוא יקר ערך עבור חברות רבות. הידע הישראלי בכל הקשור לניתוח מידע זה באמצעות טכנולוגיות "ביג דאטה" - טרנד צומח שישראל מובילה בו - סולל את הדרך לזרם הכנסות גם מתחום זה. כלומר, הניסיון והמומחיות בתחום מסתמנים כיתרון תחרותי עבור הסטארט-אפים הישראלים בתחום.
לפי הערכות בסצנת ההיי-טק והיזמות, כמה עשרות חברות ישראליות כבר פועלות בקטגוריה הרחבה של "האינטרנט של הדברים". כמה המצאות ישראליות ימחישו את רוחב היריעה:
GreenIQ ו-GreenBox הן שתי חברות שמפתחות פתרונות לגינה ביתית חכמה, בעזרת מחשב השקיה שמתחבר לאינטרנט ומתאים את זמני ההשקיה למזג האוויר במקום על סמך מידע שמגיע מתחנות מטאורלוגיות. Phytech הוותיקה יותר פועלת גם היא בתחום ההשקיה, אבל פונה לחקלאים וניזונה ממידע שמגיע מחיישנים שמנטרים את "דופק הצמח" ומהנתונים שנאספים ממליצה לחקלאי מתי להשקות ולדשן את הצמח.
בתחום שונה, Sleevly ניסתה לגייס מימון ל"בקבוק חכם", שמאפשר מעקב אחר הרגלי האכילה של התינוק. זירה פופולרית אחרת של פיתוחים היא של צמידים לאיתור ומעקב אחר מיקום ומידע נוסף על ילדים (חברת hereO), כלבים (Oggi) ותיקים (tag-a-bag).
חברות אחרות משתמשות בחיבור של הבית ומכשירים לאינטרנט לצורכי אבטחה. "קריקט", למשל, היא אזעקה לאופניים שמשמשת למעקב אחר אופניים גנובים בסביבה; או חיבור של מצלמות המותקנות בבית לאפליקציית רשת - חברת Cat2See פיתחה מערכת שכוללת מצלמה, משחק ועמדת האכלה לחתולים שנשלטים מרחוק.
לחבר בין שני עולמות
"בשוק האינטרנט של הדברים, שנמצא בהתהוות, יש מגוון עצום של חברות - זה מכסה כמעט כל תחום בחיים: תחבורה חכמה, שדרוג תשתיות אנרגיה ומים וגם מכשור רפואי", אומרת חן לופסקו, מנהלת תחום האינטרנט של הדברים באינטל ישראל. כחלק מעבודתה באינטל, לופסקו מגדירה את השוק בישראל וממפה את פעילות החברות שמפתחות פתרונות בתחום. לופסקו נמצאת גם בקשר שוטף עם קרן אינטל קפיטל, שמשקיעה בסטארט-אפים ישראלים. "כשיש תחום חם בעולם הטכנולוגי, בישראל רצים עם זה קדימה", היא מוסיפה.
לסטארט-אפים הישראלים בתחום האינטרנט של הדברים כמה מאפיינים משותפים: רוב החברות עדיין בשלבי התפתחות מוקדמים, רבות מהן לא גייסו הון מקרנות הון סיכון והן פועלות בעולם עתיר מתחרים בכל העולם, שממהרים לכבוש נתחי שוק ולהפוך למובילי נישה. החברות האלה משלבות בין פיתוח של חומרה ותוכנה, ובכך יוצרות חיבור מעניין בין תחומי ידע אופייניים לשוק הישראלי. כמה מהן, שנמצאות עדיין בשלבי פיתוח או ייצור בכמויות קטנות, נעזרות במפעלים ישראלים.
נותני השירותים לתעשיית ההיי-טק הישראלית פוגשים את הסטארט-אפים הצעירים שנולדו בתחום ומדווחים על התעוררות בתחום. רו"ח גיא פרמינגר, ראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC ישראל, מעריך כי בשנה האחרונה הוא החל לטפל ב-12-15 חברות בתחום. "כל החברות, למעט אחת או שתיים, הוקמו על ידי יזמים ותיקים שכבר היו להם חברות אחרות בתחומי תוכנה, שבבים ואפילו מדעי החיים.
"אלה חבר'ה עם ניסיון שיודעים איך להריץ סטארט-אפ ואיך לגייס. מדובר בחיבור בין שני עולמות, לכן זה קצת יותר מסובך להקים חברה - צריך לדעת לחבר יכולות של ייצור, וזה מתאים ליותר מנוסים", מאפיין פרמינגר את היזמים בתחום האינטרנט של הדברים. לדבריו, רוב החברות בתחום - שמחייב הפצה פיסית לצרכנים - מתמקדים בשלב זה בחדירה לשוק האמריקאי.
מגייסים את הקהל
מאפיין בולט נוסף שמשותף לסטארט-אפים הישראלים בתחום האינטרנט של הדברים הוא אפיק המימון שבו הן בוחרות: קראוד פאנדינג - גיוס הון מהקהל בפלטפורמות גיוס כמו אינדיגוגו וקיקסטארטר. לרוב, המטרה המוצהרת של הגיוס היא להשיג את ההון הנדרש למימון הייצור הפיזי של המוצרים. בפועל, מדובר בדרך כלל בגיוסים קטנים, מאות אלפי דולרים בלבד, אבל זו דרך קלה לקבל חשיפה תקשורתית ולהגיע גם למשווקים, יצרנים ולקוחות פוטנציאליים. בכמה מהמקרים החברות כבר גייסו הון מקרנות, כך שהמימון מהקהל הרחב הוא מינורי עבורן.
דוגמה לחברה שבחרה באפיק הזה היא Jasper Technologies. מדובר בסטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לפתוח ולנעול דלתות מהסמארטפון. כדי לאפשר זאת, מותקן צילינדר ייעודי שכולל רכיב בלוטות' המאפשר תקשורת מאובטחת עם הטלפון.
"בחרנו גיוס בקראוד פאנדינג כי באנו עם רעיון שמעניין את שוק המנעולנים. מבחינתם, זה מוצר חדש, קול והיי-טקי שהם רוצים לדחוף לשוק. ראינו לנכון להציג להם את המוצר ולראות אם הם רוצים להשקיע", מספר בנימין פרטו, מנכ"ל ומייסד Jasper.
אבל לפעמים הכסף הוא רק תירוץ. "חברות לא הולכות לקראוד פאנדינג בגלל הכסף, אלא בשביל יחסי הציבור שמלווים את העניין", מסביר פרמינגר. "הצלחה באתר כזה היא הרבה מעבר לכסף - אם אני מצליח לגייס באחד האתרים, גם אם זה סכום כסף קטן יחסית של 100-150 אלף דולר, זה עושה לי פרסום מטורף. הסטארט-אפים מקבלים בעקבות החשיפה פניות מחברות, מפיצים ומשקיעים, בעיקר זרים. הערך הוא מדהים - אתה מקבל יחסי ציבור ועל הדרך מגייס קצת כסף. זה חלק ממפת הדרכים של החברות האלה".
לדברי פרמינגר, החברות הישראליות בתחום עוד לא גייסו סכומי כסף ממש גדולים וקרנות ההון-סיכון והמשקיעים המקצועיים מתחילים ללמוד את התחום לקראת כניסה להשקעות בתחום בשנים הקרובות. כמובן, שחברות לוקחות סיכון בכך שגיוס ההון שלהן ייכשל ולא ישיג את המטרות - ואז הפרסום עלול להיות שלילי או להצביע על חוסר עניין של השוק במוצר.
העיצוב הוא הקסם
שוק האינטרנט של הדברים בישראל עושה את צעדיו הראשונים, אבל כבר מתחילה להיווצר קהילה תוססת בתחום. כך, למשל, אחת לחודש מתקיים מפגש בתחום, שמושך עשרות מפתחים ויזמים. בקבוצת האינטרנט של האירוע יש יותר מ-500 חברים. מייסד הקבוצה, סשה טבק, כבר עומל על הקמת אקסלרטור (תוכנית האצה) לסטארט-אפים ישראלים בתחום.
"זה שוק חדש ויש בו אתגרים הנובעים מחדירה לשוק חדש - יש יישומים שאף אחד לא מכיר, וצריך לשכנע את השוק לאמץ אותם", מוסיפה לופסקו. "בכל העולם חברות מדברות על התחום ומבינות כמה הוא הגיוני ונחוץ, אבל לא כולם רוצים להיות הראשונים לאמץ את הטכנולוגיה - כולם רוצים לעשות משהו שמישהו כבר ניסה ולא להיות הראשונים שמאמצים. למשל, הגיוני ומעניין לפזר חיישנים שיתנו אינדיקציה לתושבים היכן יש מקומות חניה פנויים, אבל ראש עיר ירצה לדעת איפה כבר התקינו מערכת כזאת.
"אתגר נוסף הוא פועל יוצא של העובדה שמדובר בשוק גדול עם המון שחקנים וקשה לסטארט-אפ להגיע למקבלי ההחלטות או לשחקנים הרלוונטיים. למשל, לחברה בתחום של חניה חכמה שרוצה להגיע לאינטגרטורים או לראשי ערים, קשה לפעמים לעבור את המחסומים הראשונים", מפרטת לופסקו.
היעדר מומחיות בעיצוב מוצרי צריכה בישראל - בשונה מתחומים כמו תוכנה, אבטחה או שבבים - הוא מכשול נוסף העומד בפני החברות הישראליות שעושות את צעדיהן הראשונים בעולם האינטרנט של הדברים. "ברוב המקרים חייב להיות שילוב בין חומרה ותוכנה. צריך חיישנים שיאספו מידע ממשהו לביש או חיישן שנוגע באיזה תשתית - למשל צינור מים", מסבירה לופסקו. "היום הרבה יותר פשוט לעבוד עם החומרה. זה היתרון הגדול. רוב הניסיון צריך להיות תוכנתי. צריך לייצר חומרה, אבל לא צריך להיות מומחה בחומרה", היא מדגישה.
"במובן מסוים זה מזכיר לי את 2005-2006, כשהאמירה הרווחת בתעשייה היתה שבישראל לא מבינים מוצרי צריכה (״קונסיומר״) ועדיף שנמשיך להתעסק במה שאנחנו מבינים בו - תקשורת וחומרה", אומר יניב גולן, שותף-מייסד בקרן lool ventures, שהיא אחת מהמשקיעות בסנסיבו, מפתחת המזגן החכם. "והנה היום, אחרי שכמה חברות ישראליות בתחום הקונסיומר הגיעו להישגים ולאקזיטים משמעותיים, שאלה דומה עולה לגבי מוצרי צריכה פיזיים בתחום האינטרנט של הדברים.
"כנראה שהתשובה דומה, עם הבדל אחד חשוב לטובה - הייצור של מוצרים מהסוג הזה מתבצע בכל מקרה בדרך כלל בסין. לכן, האתגרים שלנו, לטעמי, הם זמינות של כישורי עיצוב תעשייתי והנחת תשתית ידע ותשתית פיזית, שתאפשר לחברות ישראליות להשיג יתרון תחרותי. במקרים רבים, האתגר הוא כישורי עיצוב תעשייתי כי הרבה פעמים, כמו במוצרים של אפל, העיצוב זה הקסם. הידע המקצועי קיים ובישראל יש כמה קהילות מייקרים פעילות ומתקדמות וגם מקורות ידע ייחודיים מתחומי האקדמיה, הביטחון, ותעשיות התקשורת והחומרה", מדגיש גולן.
עוד ב-TheMarker:
>> חברת שידורי הטלוויזיה באינטרנט Aereo הפסידה לחברות הכבלים בארה"ב
>> דו"ח אמריקאי: יותר אנשים מגיעים לאתרים מרשתות חברתיות מאשר מחיפוש
