שש שנים אחרי שנארוטו, קופת מקוק, צילמה את עצמה באמצעות מצלמה של צלם הטבע דיוויד סלייטר, מגיע לסיומו מאבק על זכויות יוצרים ודיון אינסופי על מה היא יצירה ומי הוא יוצר.
ארגון הזכויות לבעלי חיים PETA שלקח על עצמו לייצג את המקוקית שאין לה תודעה משפטית או ידע על הזכויות שלה, הודיע שהגיע לפשרה עם דיוויד סלייטר, ולפיה סלייטר ימשיך להחזיק בזכויות על הצילום. בתמורה סלייטר יעביר 25 אחוזים מהרווחים לארגוני צדקה שמסייעים להגן על מקוקים באינדונזיה.
אוקיי, איך בכלל נהיה סכסוך על זכויות יוצרים של קופה? ב-2011, סלייטר נסע לצלם קופי מקוק באינדונזיה. בניסיון להוציא תמונה מקורית, הוא השאיר את המצלמה שלו פתוחה בשמורה עד הקופה ניגשה אליה ושיחק איתה, מה שיצר סדרת צילומים שמבחינה טכנית היא צילמה.
אז התעורר ויכוח וסכסוך משפטי סוער (עד כמה שיכול להיות סוער דיון כזה שלא באמת עוסק בסוגיה יום יומית) - האם לייצורים שאינם בני אנוש יכולות בכלל להיות זכויות יוצרים על צילום? או שאולי בגלל שסלייטר הוא בעל המצלמה, והוא זה שנסע לשמורת הטבע והציב אותה שם - הזכויות הן שלו? אולי הן שייכות לנלחת הכלל?
הסיפור נגרר במשך שנים בבית משפט, עד לפשרה שהושגה השבוע. בארגון Peta אמרו שכל מטרת תביעתזכויות היוצרים היו לטובת קופי המקוק ובכלל לרווחת בעלי החיים, ולכן הארגון מרוצה מהפשרה שאליה הגיעו.
משהו ששייך לכולם
"הפשרה במקרה של סלייטר קובעת, בעצם, שפסק הדין שקבע כי אין זכויות ביצירה של קוף מבוטל", מסבירה יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, "העניין הזה אומר שסלייטר יוכל לייחס לעצמו את הבעלות במשהו שאמור להיות של כולנו. בדיוק כמו שחוף הים הוא של כולם, ואי אפשר להתפשר ולתת אותו לאדם אחד, כך צריך להיות עם יצירות שבנחלת הכלל.
"לתת לסלייטר זכויות על היצירה של הקוף זהה, מבחינה משפטית, לכך שהיום מישהו יקח לעצמו את הזכויות על יצירותיו של ביאליק. היום כל אחד חופשי לקחת את יצירותיו של ביאליק, להשתמש בהן איך שנראה לרוחו, ולהרוויח כסף. חוק זכויות יוצרים נועד לתגמל יוצרים: אמנים שמכניסים את העבודה האומנותית שלהם. במקרה הזה, סלייטר לא היה האמן אלא קוף. אנחנו, עדיין, לא מכירים בזכויות של בעלי חיים לקניין".