התהייה שלי לגבי השאלה כיצד החברה מתייחסת אלינו הנשים, החלה בתיכון, כאשר יום אחד הודיעו לנו, הבנות, שלא ניתן יהיה להגיע לבית הספר עם מכנסיים קצרים. לעומת זאת, לבנים היה מותר, כמובן להגיע עם מכנסים קצרים. לבנות נוטים להתייחס כאל אובייקט מיני, ואת הבנים מלמדים, כבר מגיל צעיר, שהבנות הן אלו שצריכות לשמור על עצמן ולא הגבר הוא זה שצריך לשמור על מעשיו. מאוד מכוונים את הבנים לזה שהבנות הן מטרה או אובייקט ולא בן אדם, זה מסמן את הגבריות שלהם. דרך תנועת הנוער העובד נחשפתי לנושא הפמיניזם והמיניות והתחלתי להתעניין בתחום.

כשהתבקשנו באחד הקורסים בלימודים שלי להגיש תרגיל סוף סמסטר ולבחור נושא חברתי שיש בו ממד אישי, משהו שאפשר להזדהות אתו, בחרתי לעסוק בנושא ה"סלאט שיימינג" – ביוש בפומבי על רקע מיני. ה"סלאט שיימינג" מכוון לרוב כלפי נשים ומציג אותן כזולות. השאלה הנשאלת היא למה אשה ששוכבת עם מספר גברים נחשבת זונה ואילו גבר ששוכב עם הרבה נשים נחשב זיין. חשבתי על זה שבשפה העברית, מילים רגילות, עשויות להישמע בעלות קונוטציות מיניות כאשר מדובר בלשון נקבה. הרעיון היה פשוט, לעשות חיפוש בגוגל תמונות ולראות איזה תמונות יוצאות למילה מסוימת כאשר היא בלשון זכר וכאשר היא הלשון נקבה.


חמודה, נהגת וזולה

המילים הראשונות שבדקתי היו נותן/נותנות, פתוח/פתוחה, מוצץ/מוצצת, זורם/זורמת, זול/זולה. כשראיתי את התוצאות הייתי בהלם, הן היו בדיוק הקונוטציות שעולות בחברה מבחינת הדימויים כלפי נשים. המרצה של הקורס, דוד דניאל, ייעץ לי לעשות מחקר מקיף ולבדוק את הרעיון על מגוון רחב יותר של מילים, במטרה לראות האם ההטייה המגדרית היא מגמתית. מצאתי כ-40 מילים שהביאו לאותן תוצאות. בעבודה אפשר לראות שכאשר מקלידים "חמוד" בגוגל תמונות, התוצאות שיוצאות הם גורי כלבים, ילדים קטנים ואילו כשכותבים "חמודה", ניתן לראות תמונות עירום של נשים. הדפסתי את מסכי התמונות בכל תוצאה באותו סדר ובאותה צורה שגוגל מציג אותן, וכך העבודה מוצגת.

כשביצעתי את החיפושים, לא באמת חשבתי שגוגל ייתן לי את הקונוטציות שיש לי בראש. למשל ב"נהג" הוצגו נהגים גברים ובנהגת הוצגו תאונות. אלו דברים אסוציאטיביים שלא תיארתי לעצמי כמה זה מושרש גם ברשת. מדובר בתופעה שמראה הרבה על השפה ועל העובדה שהיא ממסגרת ומגדרית.

מאוד נהנתי לחפש את המילים, זה היה מחקר מרתק ומעשיר. כשהראיתי את העבודה לחבריי ללימודים הם גם התחילו לחפש ומצאו בקלות רבה הטיות מגדריות שונות. כשרואים את העבודה מרחוק לא מבינים מה זה, צריך להתקרב בשביל להבין מה קורה שם. יש שם דברים בוטים, נשים ערומות. למשל בדקתי את המילים משפריץ / משפריצה ורואים ממש פורנו. זה מראה את התפיסה החברתית, אני זוכרת בילדות שבנים היו אומרים על בנות שהן "נותנות" ו"זורמות" ועל זה רציתי לעשות את העבודה. לבדוק למה מתעסקים כל כך הרבה במיניות של האשה והאם כבודה של האשה נמדד במיניות.

הייתי רוצה שאנשים יבינו שהדרך בה אנו רואים את המין השני היא תוצאה של חינוך. כאשה, אני חוששת על עצמי מהמקום של להפוך לאובייקט מיני במרחב הציבורי. לחזור לבד מהעבודה בחצות זה מפחיד, יש הטרדות מיניות שכולן חוות. זה משהו שגברים כמעט ולא חווים. העולם כיום אינו מקום בטוח לנשים, אני מאמינה שזה מתחיל מהמקום הזה. לגברים יש את היתרון הפיזי, דבר ששם אותם בעמדה חזקה, והנשים נשלטות בכל כך הרבה תחומים. לדוגמא, מי מבשל? נשים, ומי הם השפים המצליחים והמוכרים? גברים. בתור אשה אני נמצאת במגננה בכל כך הרבה סיטואציות והיה לי חשוב להעביר דרך העבודה שלי את החוויה של להיות אשה ואת המורכבות הכרוכה בכך.

דימויים "נשיים"

הייצוגים נעו בין תחפושות של המקצועות לבין תמונות של נשים, חלקן מיניות וחלקן נלעגות, ואילו למילים בצורתן הזכרית מתקבלים דימויים הרבה יותר נקיים, תמונות ייצוגיות, או דימויים ממוחשבים או מצוירים. שמתי לב שבין אם התוצאות שאני מקבלת הן דימויים מיניים פרובוקטיביים יותר או פחות , ובין אם אני מקבלת תוצאות שמספרות משהו על התפיסה המגדרית (כמו "מחפשת" מקבלים תוצאות של נשים מאתרי הכרויות ולעומת זאת "מחפש" מקבלים תמונות של ילד עם זכוכית מגדלת או של חיפוש דירה) תמיד המילים בצורתן הנקבית יביאו דימויים נשיים, ובצורתן הזכרית שבשפה העברית היא הצורה הגנרית יתקבלו תוצאות הרבה יותר כלליות, בלי דימויים גבריים אלא יותר ציורים או תמונות ממוחשבות.

למדתי מהחיפושים האלה מעבר לייצוג המיני המוגזם של נשים כלפי פעלים ומילים השגורות בשפת היומיום בניגוד למילים הזכריות, שהאישה היא תמיד האחר, היא התוספת ולכן התוצאות מייחסות חשיבות כ"כ גבוהה למראה או לייצוג שלה כאשה ופחות כבן אדם.

נעמה אמיר הנה סטודנטית שנה א', במחלקה לאמנות של מכללת סמינר הקיבוצים. עבודתה "סלאט שיימינג" הוצגה בתערוכה "מילת נשים", תערוכה חדשה של המחלקה לאמנות במכללת סמינר קיבוצים.