ג'ק וילמוט כיסה את החלונות בביתו בבריסטול שחור כדי שלא ידע מתי יום ומתי לילה, וניתק את עצמו מהעולם למשך 168 שעות רצופות. עיניו היו מכוסות במקלחת, בשינה, בעבודה, בארוחות ובכל הזמן הפנוי בין לבין, ולא יצא מהבית.
וילמוט, שהוא במקרה המייסד של חברה שמייצרת קסדות מציאות מדומה, חבש קסדות כאלה למשך שבוע רצוף למטרת ניסוי - האם אפשר להיפרד מהעולם האמיתי לכל כך הרבה זמן? ערכת ה-VR הניידת שלו היתה בעלת מצלמה מובנית בחזית, כך שהוא היה מסוגל "לראות" את הסביבה הפיזית שלו - אבל לא ישירות בעיניו שלו. מדי פעם הוא לקח הפסקות של 5 שניות בלבד בשביל להחליף בין דגמים שונים של קסדות.
וילמוט עבד, אכל ארוחות, התקלח עם הקסדה לראשו (עם כיסוי ניילון מיוחד שימנע פגיעה בה) וככה גם הלך לישון, בלי להוריד אותה - אבל עם סרטי נטפליקס בפנים. בתוך המציאות הוירטואלית הוא גם התעמל, שיחק ובידר את עצמו, מבתוך המשקפיים האלה הוא אפילו יצא לטבע וגם הכיר שם חברים חדשים. אחרי שבעה ימים - וילמוט הסיר את המשקפיים וחזר מחדש לעולם האמיתי. איך היה?
"סחרחורת קלה, כמו חוסר התמצאות מרחבית" הוא תיאר את ההרגשה של הסתגלות לעולם האמיתי, בסרטון תיעודי קצר שקרא לו "שבוע בעתיד". וילמוט נשם את האוויר הצח, אמר "כמה טוב" וניגש לרחוץ פנים. אחר כך סיפר שהעיניים שלו מנסות להדביק את קצב ההתחרשות (או הפריימים לשניה) במציאות, ששונה מזה שעל גבי מסך.
"מעולם לא הערכתי כל כך את הריח של האוויר בחוץ", הוא אמר, "דבר אחד שאי אפשר לשכפל זה הטבע (...) יש משהו באנרגיה של החוץ שהוא מדהים".