bitcoin (תמונת AVI: mako)
יחליש את כוחם של הבנקים הגדולים בעולם? ביטקוין | תמונת AVI: mako

הדבר החם כיום בעולם המוניטרי, על אחת כמה וכמה בצל "מלחמת המטבעות" בעולם, הוא הביטקוין, אותו מטבע דיגיטלי מבוזר ההולך ותופס תאוצה. אנשים המעורים בעניין מתייחסים אליו כאל דבר שישנה את העולם, לא פחות מפייסבוק או וויקיפדיה, ואף יותר. כל זאת בסימן ביזור סמכויות, פיראטיות, או אם תרצו – אנרכיה, ששולטת בהתפתחות האינטרנטית של השנים האחרונות.

על רקע הפופולריות הגואה של האידיאולוגיה ה"פיראטית" והמהפכנית הזו, באינטרנט ומחוצה לו, הרעיון של כלכלה מוניטרית מבוזרת נראה מתבקש, כמעט מובן מאליו. כאן נכנס לתמונה ביטקוין (bitcoin), מטבע שהולך וצובר פופולריות ולגיטימיות בקרב משתמשים וגם עסקים, והחל מחודש מארס תוכלו לשלם באמצעותו גם בבית עסק בישראל - מסעדת הבר-קיימא בתל אביב.

הבר-קיימא היא מסעדת קואופרטיב שהוקמה בשכונת פלורנטין בתל אביב לאחר המחאה החברתית, וקשה להתעלם מהשפעת רוחה של המחאה עליה. בהמשך לאידיאולוגיה השיתופית והאלטרנטיבית של הבר-קיימא, החל מחודש מארס יוכלו לקוחות המקום לשלם באמצעות ביטקוין. "זה פשוט מאוד", מסביר אופיר אביגד, ממייסדי הבר-קיימא. "המלצרית יודעת לחשב בביטקוינים יצא החשבון, והלקוח סורק QR (בר קוד) שמעביר אותו למסך תשלום. הכול קורה על המקום". את הביטקוינים שהמסעדה תקבל, היא תמיר חזרה לשקלים. אביגד מספר כי "את הביטקוינים שנקבל נמיר לשקלים. לעסק אין מה לעשות עם ביטוקוין במחזור, אז אני מחליף אותם בשקלים. זה יותר עניין מיתוגי, אני לא אפתח חשבון ביטקוין לעסק".

אך לצד החלוציות והיוזמה, עולה השאלה האם הרעיון הוא אכן בר-קיימא, כשמה של המסעדה. לא ברור בשלב זה כמה לקוחות אכן יגיעו ויממשו את האופציה לשלם על מוצרים בעזרת מטבע אלטרנטיבי. גם אביגד עצמו לא בטוח, אבל אינו מודאג במיוחד. "להערכתי יגיעו לסיבוב הראשון, ב-7 במארס, 50 לקוחות בשל ההתלהבות הראשונית. אחר כך אי אפשר לדעת. אם יש אנשים שיהיו לקוחות קבועים אחר כך - מגניב", הוא אומר.

הבנק המרכזי האירופי מודאג

כדי להבין למה זה כל כך מהפכני לשלם על ארוחות בתל אביב באמצעות ביטקוין, יש להבין מעט את הרקע. הביטקוין, כאמור, הוא מבוזר לחלוטין. אין גוף מרכזי שמנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט, ומנפיקים אותו בצורה שיתופית, גלוייה ופתוחה לעיני כל. הקוד שעומד מאחורי המערכת פתוח לעיני כל מי שמעוניין בכך. איש אינו "אחראי" על המטבע. רק הרעיון הזה, עוד לפני שנכנסים לעומקו, מבהיר כי הדבר מציב אתגר רציני למערכת הבנקאית העולמית.

מאז שנות השבעים, אז ערכו של הדולר חדל להיות מוצמד לזהב, הגורם המשפיע ביותר על ערך הדולר בעולם הוא הנפט. מכיוון שהיחס בין כמות הדולרים בעולם, שהולכת וגדלה, לכמות הנפט אינה פרופורציונלית, עלה הצורך במטבע שערכו יהיה מוצמד לגורם אחר, ואיזה גורם מתאים יותר לדור הפריחה הטכנולוגית מאשר הטכנולוגיה עצמה, או יותר נכון – כח חישוב.

הביטקוין הומצא בינואר 2009 על ידי סטושי נקמוטו, שככל הנראה לא היה אדם אמיתי אלא קבוצה של מתכנתים, שירדו למחתרת כעבור זמן לא רב. ככל הנראה חלחלה אליהם ההבנה שהביטקוין עתיד ליצור להם בעיות ומפגשים לא נעימים עם אנשים חזקים יותר בכלכלה העולמית. בכל זאת, מטבע שמאפשר לבצע עסקאות אנונימיות, ושלא נשלט על ידי בנקאות מרכזית, הוא לא דבר שמתקבל בברכה בקרב המערכת הפיננסית.

אם אפילו הבנק המרכזי האירופי (ECB) מודה, בדוח שחיבר על מטבעות דיגיטליים, כי הביטקוין "מהווה תחרות אל מול האירו והדולר וחייב להיות בפיקוח של בנקים מרכזיים... מפחית באופן משמעותי עלויות של עסקאות ... התומכים בו אומרים כי בכוחו לסיים את המונופול בו מחזיקים הבנקים המרכזיים בתהליך יצירת הכסף" – כנראה שיש דברים בגו.

החזון של ביטקוין הוא להפוך למטבע אוניברסלי, במקום המטבעות המשומשים כיום, אך בתחילה, נקמוטו וחבריו ממציאי הביטקוין המציאו מטבע ללא ערך, שכן כידוע ערכו של מטבע נובע מאמונתם של אנשים כי אכן יש לו ערך. כשאנשים התחילו להבין את הפוטנציאל הגלום בדבר, הם התחילו לרכוש ביטקוינים וערכו עלה בהדרגה, עד לפיצוץ הבועה ביולי 2011, אז הגיע ערכו ל-35 דולרים. מאז, ערכו של המטבע עולה בהדרגה בצורה בריאה, והיום הוא נסחר סביב שער שמתקרב ל-30 דולר. במסחר יש היום כמעט 11 מיליון ביטקוינים, בשווי שוק של כ-320 מיליון דולר.

דומה יותר לזהב ממטבעות

 

תהליך ההנפקה עצמו של הביטקוין מבוסס על עשרות אלפי מחשבים בעולם שמכניסים למסחר מטבעות חדשים על סמך פרוטוקול שיודע מראש כמה מטבעות קיימים, וכמה יהיו קיימים בעתיד. ב-2033 לא ייכנסו יותר מטבעות למחזור "יש מאין", וכמות מטבעות הביטקוין תעמוד על 21 מיליון. אז איך זה עובד? "יש עשרות אלפי מחשבים ברחבי העולם שמוגדרים ככורים", מסביר גיל אסייג, פעיל בקהילת הביטקון ומהנדס תוכנה בהכשרתו. "הכוונה בכורים היא למחשבים שמתחרים ביניהם מי יצליח להוסיף את הבלוק הבא לבלוק-צ'יין - זהו קובץ גדול שמשותף על ידי כל הכורים והוא מהווה למעשה את ההסטוריה של ה"בנק ביטקוין" - כל העסקאות שנעשו אי פעם בביטקוין. האנשים האלה מתחרים מי ימצא את הבלוק הבא - ומי שמוצא, על ידי אלגוריתם קבוע בתוכנת הכרייה, מקבל בונוס - הזכות לייצר כסף יש מאין, ועמלת סליקה מהעסקאות שנכנסו לאותו בלוק".

נשאלת השאלה כיצד יספיקו 21 מיליון ביטקוינים לכל העולם ב-2033, כשפעולות הכרייה ייפסקו. ראשית, ניתן לחלק כל ביטקוין לכמה מספרים עשרוניים ובכך להכפיל פי כמה את כמות המטבעות שבמסחר. נוסף על כך, כמות הכסף תמשיך לגדול בשל עמלות על עסקאות. אסייג מסביר כי "בכל 4 שנים הבונוס מכרייה יורד בחצי. היום מדובר בבונוס של 25 ביטקוינים. בעוד ארבע שנים זה יהיה 12.5 ביטקוינים וכן הלאה. ב-2033 נגיע ל-21 מיליון ביטקוינים שנכרו ו'נסגור את הבסטה'. בגלל שהמספר מוגבל אז הרבה אנשים צופים שהביטקוין יתנהג כמו זהב - הערך ילך ויגדל בהתנהגות דיפלציונית, בניגוד למטבעות הרגילים".

חסין מאינפלציה

אז מה בעצם היתרונות של הביטקוין? למה לתת אמון במערכת שונה לגמרי מצורות הכסף שהכרנו עד היום? שלא כמו כסף מזומן, ביטקוין אפשר להעביר לכל מקום בעולם און-ליין כמעט בזמן אמת, והדבר כרוך בעמלות מזעריות. בנוסף, ערכו זהה בכל העולם, והוא לא חשוף לתנודות פתאומיות מארועים כאלה או אחרים במדינות שונות. אזרחים של מדינות שחשופות לאינפלציה גבוהה יכולים להחליף את הכסף שהם מקבלים במשכורת לביטקוינים, וכך להגן על הערך של הכסף שלהם.

ואם לא די בכך, בביטקוין ניתן לבצע העברות אנונימיות לגמרי, כיוון שהפרופיל, או ה"חשבון", לא מזוהה על ידי שם - וכך ניתן להעביר כסף גם לגורמים תחת אמברגו, כגון מפעיל וויקיליקס ג'וליאן אסאנג', ממשלות מוחרמות, אתר ההורדות "מגה" של "גורו" ההורדות באינטרנט קים דוט קום, ואחרים.

על מנת להתחיל להשתמש במטבע, יש לפתוח ארנק ביטקוין, שמהווה למעשה סוג של חשבון. ישנם מספר אתרים בהם ניתן לעשות זאת, וניתן גם להוריד ארנק למחשב, או לסמארטפון. האתר הפופולרי ביותר הוא blockchain.info, אך ישנם נוספים. כדי להתחיל לסחור במטבע ניתן להמיר שקלים או דולרים לביטקוין. ישנם מספר נותני שירות שמציעים זאת, ממש כמו חלפני מט"ח.

ומה ניתן לעשות עם זה? כרגע מספר העסקים בעולם שמקבל ביטקוין כאמצעי תשלום נמדד במאות בודדות. אך ככל שהפופולריות של המטבע תופחת, כך גדל הפוטנציאל הגלום בשוק. בעתיד הלא רחוק, כך מעריכים גורמים העוסקים בנושא, לא יהיו עסקים רבים שלא יקבלו את המטבע כאמצעי תשלום לגיטימי. כך למשל מסעדת הבר-קיימא, שגם קיימה כנס בנושא המטבע בחודש ינואר.

מלבד זאת, מכיוון שערכו של הביטקוין צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות, הערך של הכסף שלכם צפוי לתפוח. ישנם משקיעים רבים שכבר זיהו את הפוטנציאל ומניבים תשואה יפה. באותו כנס לחש לי אחד המשתתפים: "עשיתי כבר עשרות אלפי אחוזים על השקעה קטנה. אל תספר למשרד האוצר".

מעמדו החוקי של הביטקוין אולי נשמע מבלבל, אך בכל הנוגע לענייני מיסוי, לא אמורה להיות בעיה. "בעיקרון בית עסק שמספק שירות ללקוח מחויב כלפי הרשויות לגבות מסים כחוק עבורן. זה נכון גם בביטקוינים. הבר-קיימא מתכוון לכבד ביטקוינים לפי החוק. הביטקוין לא אוכף חובת דיווח לרשויות אבל גם לא אי דיווח. זה כמו מזומן. מהבחינה הזאת אנחנו לא מחדשים שום דבר לאף אחד", אומר אסייג, שלא יכול להסתיר את התלהבותו מהרעיון העומד בבסיסו של הביטקוין. "ברגע שראיתי את הרעיון פשוט התאהבתי בו, אפילו שזה משהו שקשה לתפוש", הוא אומר.

לכתבה המקורית באתר גלובס