הדבר החם כיום בעולם המוניטרי, על אחת כמה וכמה בצל "מלחמת המטבעות" בעולם, הוא הביטקוין, אותו מטבע דיגיטלי מבוזר ההולך ותופס תאוצה. אנשים המעורים בעניין מתייחסים אליו כאל דבר שישנה את העולם, לא פחות מפייסבוק או וויקיפדיה, ואף יותר. כל זאת בסימן ביזור סמכויות, פיראטיות, או אם תרצו – אנרכיה, ששולטת בהתפתחות האינטרנטית של השנים האחרונות.
על רקע הפופולריות הגואה של האידיאולוגיה ה"פיראטית" והמהפכנית הזו, באינטרנט ומחוצה לו, הרעיון של כלכלה מוניטרית מבוזרת נראה מתבקש, כמעט מובן מאליו. כאן נכנס לתמונה ביטקוין (bitcoin), מטבע שהולך וצובר פופולריות ולגיטימיות בקרב משתמשים וגם עסקים, והחל מחודש מארס תוכלו לשלם באמצעותו גם בבית עסק בישראל - מסעדת הבר-קיימא בתל אביב.
הבר-קיימא היא מסעדת קואופרטיב שהוקמה בשכונת פלורנטין בתל אביב לאחר המחאה החברתית, וקשה להתעלם מהשפעת רוחה של המחאה עליה. בהמשך לאידיאולוגיה השיתופית והאלטרנטיבית של הבר-קיימא, החל מחודש מארס יוכלו לקוחות המקום לשלם באמצעות ביטקוין. "זה פשוט מאוד", מסביר אופיר אביגד, ממייסדי הבר-קיימא. "המלצרית יודעת לחשב בביטקוינים יצא החשבון, והלקוח סורק QR (בר קוד) שמעביר אותו למסך תשלום. הכול קורה על המקום". את הביטקוינים שהמסעדה תקבל, היא תמיר חזרה לשקלים. אביגד מספר כי "את הביטקוינים שנקבל נמיר לשקלים. לעסק אין מה לעשות עם ביטוקוין במחזור, אז אני מחליף אותם בשקלים. זה יותר עניין מיתוגי, אני לא אפתח חשבון ביטקוין לעסק".
אך לצד החלוציות והיוזמה, עולה השאלה האם הרעיון הוא אכן בר-קיימא, כשמה של המסעדה. לא ברור בשלב זה כמה לקוחות אכן יגיעו ויממשו את האופציה לשלם על מוצרים בעזרת מטבע אלטרנטיבי. גם אביגד עצמו לא בטוח, אבל אינו מודאג במיוחד. "להערכתי יגיעו לסיבוב הראשון, ב-7 במארס, 50 לקוחות בשל ההתלהבות הראשונית. אחר כך אי אפשר לדעת. אם יש אנשים שיהיו לקוחות קבועים אחר כך - מגניב", הוא אומר.
הבנק המרכזי האירופי מודאג
כדי להבין למה זה כל כך מהפכני לשלם על ארוחות בתל אביב באמצעות ביטקוין, יש להבין מעט את הרקע. הביטקוין, כאמור, הוא מבוזר לחלוטין. אין גוף מרכזי שמנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט, ומנפיקים אותו בצורה שיתופית, גלוייה ופתוחה לעיני כל. הקוד שעומד מאחורי המערכת פתוח לעיני כל מי שמעוניין בכך. איש אינו "אחראי" על המטבע. רק הרעיון הזה, עוד לפני שנכנסים לעומקו, מבהיר כי הדבר מציב אתגר רציני למערכת הבנקאית העולמית.
מאז שנות השבעים, אז ערכו של הדולר חדל להיות מוצמד לזהב, הגורם המשפיע ביותר על ערך הדולר בעולם הוא הנפט. מכיוון שהיחס בין כמות הדולרים בעולם, שהולכת וגדלה, לכמות הנפט אינה פרופורציונלית, עלה הצורך במטבע שערכו יהיה מוצמד לגורם אחר, ואיזה גורם מתאים יותר לדור הפריחה הטכנולוגית מאשר הטכנולוגיה עצמה, או יותר נכון – כח חישוב.
הביטקוין הומצא בינואר 2009 על ידי סטושי נקמוטו, שככל הנראה לא היה אדם אמיתי אלא קבוצה של מתכנתים, שירדו למחתרת כעבור זמן לא רב. ככל הנראה חלחלה אליהם ההבנה שהביטקוין עתיד ליצור להם בעיות ומפגשים לא נעימים עם אנשים חזקים יותר בכלכלה העולמית. בכל זאת, מטבע שמאפשר לבצע עסקאות אנונימיות, ושלא נשלט על ידי בנקאות מרכזית, הוא לא דבר שמתקבל בברכה בקרב המערכת הפיננסית.
אם אפילו הבנק המרכזי האירופי (ECB) מודה, בדוח שחיבר על מטבעות דיגיטליים, כי הביטקוין "מהווה תחרות אל מול האירו והדולר וחייב להיות בפיקוח של בנקים מרכזיים... מפחית באופן משמעותי עלויות של עסקאות ... התומכים בו אומרים כי בכוחו לסיים את המונופול בו מחזיקים הבנקים המרכזיים בתהליך יצירת הכסף" – כנראה שיש דברים בגו.
החזון של ביטקוין הוא להפוך למטבע אוניברסלי, במקום המטבעות המשומשים כיום, אך בתחילה, נקמוטו וחבריו ממציאי הביטקוין המציאו מטבע ללא ערך, שכן כידוע ערכו של מטבע נובע מאמונתם של אנשים כי אכן יש לו ערך. כשאנשים התחילו להבין את הפוטנציאל הגלום בדבר, הם התחילו לרכוש ביטקוינים וערכו עלה בהדרגה, עד לפיצוץ הבועה ביולי 2011, אז הגיע ערכו ל-35 דולרים. מאז, ערכו של המטבע עולה בהדרגה בצורה בריאה, והיום הוא נסחר סביב שער שמתקרב ל-30 דולר. במסחר יש היום כמעט 11 מיליון ביטקוינים, בשווי שוק של כ-320 מיליון דולר.